טעות, טעות, טעות חמורה הייתה לקרוא את הספר הזה בימי יוני החמים שלנו. ציינתי פה כבר בעבר שיש קשר ישיר, לדעתי, בין מזג האוויר לסוג הספר שצריך לקרוא בכדי ליהנות ממנו. ובכן, פשר הלילה הוא חד משמעית ספר חורפי, המתאים לקריאה מתחת לשמיכת פוך בלווית תה חם, סקונס, כריכוני מלפפונים ואוושת הגשם והרוח המכים בחלונות. היות שאתרע מזלנו להיפגש דווקא בימי שמש חמים ומהבילים ועוד בתקופת לחץ של סוף שנת הלימודים יצא שכרנו בהפסדנו.
ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, אז למרות חוסר ההתאמה האקלימי (זה לא הוא, זו אני) כמה מילים על הרומן הפסאודו ויקטוריאני עב הכרס ומרובה הפרטים הנ"ל.
מייקל קוקס, פרופסור ומומחה לספרות ויקטוריאנית התקנא במושאי מחקרו והחליט אף הוא לכתוב רומן ויקטוריאני בלשי לעילא ולעילא, רצוף אזכורים ספרותיים, רלבנטיים פחות או יותר, וגדוש מחוות לגדולי הדור כגון סיר ארתור קונן דויל עליו השלום ווילקי קרולינס המנוח.
הנקמה הטובה ביותר, כידוע לכל, מוגשת קרה. לכן קוקס אינו מזדרז בסיפור הנקמה האפי שלו. גיבורנו, אדוארד גלפתורן, נע ונד בין העבר להווה, בין מקומות שונים באנגליה ובין העיר לכפר. הכול איטי, גדוש ומסולסל כמו חדר הסבה בבית כפר ויקטוריאני אמיד. לגודש יש קסם משלו, ובעיקר אהבתי את תיאורי העיר לונדון במירעה, כמקום אפל ורקוב, השורץ סחי ואלימות.
יחד עם זאת, לעיתים הקצב היה פשוט איטי מדי, הפרטים מרובים מדי והתפניות בעלילה צפויות ממרחק קילומטרים רבים.
כמו כן, הסיפור הוגש כסיפור בתוך סיפור, הנמסר ע"י פרופסור לויקטוריאנה, המגלה את היומן. מלבד יצירת אמינות כביכול, לא ברורה לי פשר הבחירה בצורה זו של מסירת הסיפור. הפרופסור אינו הופך בשום שלב לדמות משמעותית ברומן והערות השוליים שלו לרוב משמימות ומיותרות.
בקיצור, אם הסתקרנתם וחשקה נפשכם בעלילה מתח בריטית ערפילית ומסובכת, הכניסו את הספר למקפיא והמתינו לימים קרירים ונעימים יותר.
נב באתר goodreads ראיתי שיש המשך לספר. קצת הופתעתי היות שלפי דעתי הסופר סגר את כל הקצוות ולא השאיר אף שביב חוט להמשך. מסופקני אם ההוצאה תטרח לתרגם את החלק השני, ובמידה וכן לא נראה לי שאטרח לקרוא אותו.


















