כאשר הייתי בכיתה ט' חברותיי החליטו שכדאי שנלמד בבית הספר הדתי או פנימייה ברכסים/ כפר חסידים (לא זוכרת בדיוק איפה, עברו הרבה שנים מאז הייתי בכיתה ט'...). התפלאתי, מה לנו בנות חילוניות לחלוטין לבית ספר לבנות. לא זוכרת אילו נימוקים קיבלתי, אך הלכתי איתן ליום הפתוח. חברות של החברות אירחו אותנו בבית ספר, הראו לנו את המיתקנים השונים ובסוף היום ליוו אותנו להסעות. ההסעה הגיעה לתחנה המרכזית בחיפה (אם זכרוני אינו מהתל בי) והחברות של החברות רצו אל חדר השירותים בתחנה. הטרנספורמציה הייתה מדהימה. החצאיות הארוכות נארזו בתרמילי הגב והפנו את מקומן לטייץ צבעוני המתבקש של שנות התשעים המוקדמות וחולצות פרוט אוף דה לום גזורות הצווארון ואיפור נוצץ. גם ההסעה של בנים הגיעה מבית ספר אחר ושם אמנם הטרנספורמציה הייתה פחות דרמטית, אבל גם הם לא ממש שמרו נגיעה.
אז נכון שהנערות הללו כנראה לא באו מבתים דתיים ומסיבה כלשהי התגלגלו לבי"ס דתי, אבל עליהן חשבתי כשקראתי את הספר "נערות למופת".
חוה קלר היא נערה מתבגרת הלומדת באולפנה בבני ברק. היא יתומה, המתגוררת אצל דודיה הנוקשים והאפרפרים. חלומה של חוה הוא להשתתף בהצגה על צ"ג הקדושות, שעתידה להעלות בבית הספר. הסיפורים על צ"ג הצדיקות, 93 נערות מקרקוב שבלעו רעל על מנת לשמור על תומתן, מלווים את חוה מגיל הילדות ומשפיעים על חייה בשל נסיבות מותה של אמה.
העלמות מסתורית משבשת את התכניות של חוה והיא מגלה כמה אמיתות על עצמה ועל הסובבים אותה.
במקביל לגלגול פרשת הצ"ג, הספר בוחן את ההתלבטויות של נערות מתבגרות שנאלצות להלך על חבל דק בנסיון לשמור על צניעות וטהרה לבין החשק להיות מקובלות, התשוקות שבלב, הרצון לגעת והפחד להפסיק להיות ילדות טובות. הספר עוסק בצביעות, נוגע בגזענות, בקליקות של מקובלים ועשירים מול אלה הלובשים חיקויים, מרדנות, מיניות וטירוף דעת.
הספר זורם וקולח וכמעט בלתי אפשרי להניחו מהיד. הסופרת מכניסה את הקורא לתוך ראשה של הנערה המתבגרת וחושפת נפש רגישה ופגועה.
סיפור 93 הקדושות סיקרן אותי מאוד ומעניין לציין, כי על אף שהסיפור ככל הנראה מיתוס בלבד, בכמה ערים בישראל קיימים רחובות על שם צ"ג בנות ואף רחוב 93 בחיפה, בו עברתי לא פעם ולא פעמיים ללא מושג קלוש על פירוש השם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
