בניגוד לכמה קוראים כאן שספרות "סוף העולם" גורמת להם לחרדות ולאגירת מצרכי יסוד (אהמ... אלון... אהמ..) אצלי התגובה בדיוק הפוכה. ספרים וסרטים אפוקליפטיים מרגיעים אותי ומשכיחים ממני את הצרות היומיומיות השגרתיות יותר, נו, אתם יודעים, ההורים, הילדים, המשכנתא, בלה, בלה, בלה...
תנו לי איזה וירוס קטלני, מתקפת חייזרים מסוכנת, גל קור משתק ועשיתם אותי רגועה ומאושרת כצדפה (אף פעם לא הבנתי באמת את הביטוי הזה).
הספר "מלחמת העולם z" מספק את הסחורה ואפילו יותר. הסיפור מובא מנקודת מבטו של מספר המביא אוסף של עדויות מכלי ראשון של אנשים שונים ממקומות שונים בעולם. עדים אלו מספרים את חוויותיהם מהאירוע המפלצתי המכונה מלחמת העולם z או מלחמת הזומבים הגדולה. כך כונה הוירוס המדבק שתקף את האנושות על פני כדור הארץ כולו, והפך את מרבית תושביו לזומבים צמאי דם.
העדים השונים, מספרים את הסיפור מנקודת מבטם הייחודית ובדיעבד, ומספקים תמונת תצרף מרתקת של מגוון התגובות האנושיות האפשריות לאסון גלובאלי, ברמת הפרט והמדינה.
היות שמדובר בכל זאת בספר מדע בידיוני, ישראל מתוארת כאחת מהמדינות הראשונות שמגיבה לאיום ברצינות ומטילה על עצמה הסגר מרצון. יתירה מזאת, היא גם מאפשרת מקלט בתחומיה לכל היהודים וגם לכל הפלשתינאים וצאצאיהם שגורשו וברחו ב-48', בקיצור, מימוש מיידי של זכות השיבה בחסות הזומבים. אני לא סגורה אם זה מדע בידיוני או פנטזיה...
בכל מקרה מדובר בספר קריא ביותר, ציני ומשעשע שמספק כמה תובנות ממש לא רעות על הערב רב הזה הקרוי האנושות. לא רק לחובבי הז'אנר.


















