*כבר רשמתי את הביקורת הזאת על הספר הזה באנגלית.*
סוגה: ייחודית – הספר לא שייך לז'אנר מוגדר, אם חייבים – דיסטופיה והיסטוריה בדיונית
במילה אחת: בעת איום קולוסאלי, האנושות (בגלל הממשלות) תיכשל
דירוג: 5 כוכבים
בקצרה: מלחמת הזומבים הגדולה, או מלחמת האָל-מתים (undead), הוא מסמך מרתק של היסטוריה בדויה בעתיד המאוד קרוב. למעשה זהו מעין תחקיר/פרוטוקול המוגש לאו"ם המקבץ עדויות אודות המלחמה באָל-מתים. זהו סיפור על הנהגות מדינה בכל העולם שלא הבינו את האיום הצפוי וסיפורים של אומץ והישרדות, שקהילת המודיעין וההנהגה הישראלית ממלאת בו תפקיד מרכזי.
בשנינות רבה פורש הספר את המציאות של השנים המצמררות ההן, שנראו כיום הדין, ומבטיח שלעולם לא נשכח עד כמה התקרבנו אז להכחדה מוחלטת.
מקס ברוקס מדגיש את עוצמת התושייה שגאתה בנו שעה שהגנו על ערינו ועל כפרינו מפני מגפת הזומבים שנראתה כמעט בלתי מנוצחת. הסיפור נמסר מפיהם של ניצולים רבים, מכל קצוות תבל, מקולורדו ותל אביב, דרום אפריקה וסידני, רוסיה והודו.
מד"ב: לא ממש
מתח: זהו לא ספר רגיל הבנוי סביב עלילה ולכן אין בו מתח. עם זאת, בכל ראיון, נוצר מיני-מתח כיצד הסיפור יסתיים.
טכנולוגיה: אין, העולם נסוג לאחור.
אלימות: מי שחושש מסרטי זומבים ואימה או לחלופין אוהב אותם, לא ימצא הרבה אלימות בספר. אומנם פה ושם יש סצינות מאבק באל-מתים, אבל בסה"כ זה די שולי בספר.
PG: אין, בטוח לאוכלוסיות השונות
מתאים ל: כל מי שחושב שממשלות יודעות מה הן עושות או רוצה להכין את עצמו לאסון גלובלי.
קריאה חוזרת: כן, אחרי שהאנושות תתאושש מהמלחמה
ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): אין
סיכום: זהו ספר שונה לגמרי מכל סגנון שאתם מכירים. גם אם אתם לא חובבי דיסוטופיה או מד"ב וגם אם אתם אוהבים בעיקר ספרי מתח, כדאי מאוד לקרוא את הספר הזה. מלחמה העולם השלישית לא פרצה לבסוף, כיוון שהאל-מתים הגיעו קודם והיו הרבה יותר קטלניים.
האל-מתים/זומבים הם רק הניצבים בספר. תחליפו אותם בציפורים שחלו בשפעת עורבים (על משקל שפעת חזירים) וזה כמעט אותו ספר. אם תרצו, ההתעלמות מכל קריאות ההשכמה על ההתחממות הגלובלית משולה להתעלמות ממקרי הזומבים הראשונים. זמננו קצר...
העלילה כאן היא תחקיר שהמחבר (שלמעשה איננו גיבור בספר ולא מסופר ולא מסופר מה עובר עליו ואין לו שם) עורך בתום המלחמה. זהו למעשה מסמך מרתק המיועד לכלל האנושות. קראו את הביקורות של Yaelhar, ואלון דה-אלפרט המסכמים יפה את הספר.
קראתי שבעקבות הספר, מקס ברוקס הפך למרצה על אסטרטגיה לזרועות השונים בצבא האמריקאי. בצדק, כיוון שהסופר תווה את ההיסטוריה (העתידית) בצורה מאוד ריאלית וחשב על אספקטים רבים מאוד של אסון גלובלי/לאומי.


















