אין על סימנון - מאז התרגום הראשון של יהושע קנז אני קורא כל תרגום שיוצא של סימנון. הפעם 2 סיפורים מתורגמים ע"י ערן צור והיה מעניין לנסות את התרגום שלו. הסיפור הראשון "החדר הכחול" נאמן לסגנון ולתיאורים של סימנון ומאוד מצא חן בעיני. הסיפור השני "בטי, - מוכרח לומר שזה סיפור ראשון של סימנון שלא הצלחתי לצלוח והפסקתי באמצע - משום מה זה לא התרומם ולא הצלחתי למצוא את העניין ואת הקצב - זה בטח לא סימנון - זה בטח אני...
בכל מקרה לא אפסיק לקרוא אותו.














