אני אדם רציונאלי הרבה יותר מאשר רגשי. הטעם שלי בספרים ללא ספק מושפע מהעובדה הזו, כמו גם מערכות היחסים שלי עם אנשים. אני אוהבת להיצמד לעובדות ואני ספקנית מאוד לגבי כל דבר שלא הוכח מדעית או שלא ראיתי במו עיני. מטבע הדברים, אני נטולת אמונות דתיות, ויש בי נטיה לזלזל בעיסוקים 'רוחניים' מהסוג של אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קריאה בקפה, בקלפים, בכף היד, תקשור, ושאר המצאות. לעומת זאת, מחקר מדעי מרתק אותי ומעורר בי יראת כבוד. אני נמלאת הערצה כלפי כל מדען שמקדם את האנושות ולו גם בצעד קטן קדימה, להבנת העולם. זה מבנה האישיות שלי. מודה באשמה ומתנצלת מראש.
הספר "מחולל הנסים" מנסה לערער ולו רק לרגע את הביטחון של אנשים כמוני. רוצה לבוא ולהגיד לנו שאולי, רק אולי, העולם הזה הוא לא בדיוק מה שאנחנו חושבים. אולי יש בו משהו שלא עובד לפי ההגיון שלנו. כמו מן 'ביצת פסחא' בתכנית מחשב (למי שלא מכיר, זה כינוי לקטע קוד שמתכנתים שותלים בסתר, לשם שעשוע בעיקר, שיכול לגרום לצירוף מקשים מקרי ומוזר לבצע פעולה לחלוטין לא צפויה). אולי מי שיצר את העולם שלנו (בהנחה שהיה יוצר) הכניס מן קוד מיוחד למערכת ההפעלה של היקום, ויש בודדים שעלו על זה ויש להם את היכולת והכישורים לעשות משהו שהוא מעל ומעבר לכל היגיון מדעי?
למשל לרפא חולים בעזרת מוסיקה גאונית ומיוחדת במינה?
הספר כאילו אומר: בואו תיראו איך ההיגיון מסתדר לכם עם זה שדברים קורים בניגוד לכל מה שהייתם מצפים. אם לנגד עיניכם יתחולל נס, האם תאמינו בו? האם זה ישנה את השקפת עולמכם? או שתתחילו לחפש הסברים רציונאליים? העניין הוא שהתעתוע הזה קורה רק לרגע. נדמה שהספר הולך לשם, אבל מיד נסוג ובורח אחורה, לחיקה החמים של הרציונאליות. לא הבנתי למה הרגע הזה כל כך קצר. בסופו של דבר, אם ביטחוני התערער במשהו, זה בעיקר לגבי מידת הבנתי את כוונתו האמיתית של המחבר.
אבל הספר הזה בהחלט מעניין. יש פה ניסיון מקורי, גם אם לא מושלם, לגעת בנושא חמקמק במיוחד. בכנות, אני לא יודעת איך סופר כלשהו יכול לעשות את זה בצורה מושלמת, מכיוון שכבורא כל-יכול בסיפורו שלו, הוא לא באמת יצליח להדהים אותי בהתנהגות על-טבעית. הרי אנשים כמוני, אם רוצים באמת לטלטל אותם, צריכים לספר להם סיפור אמיתי. ועדיף מצולם.
עוד אומר שתחילתו של הספר הזכירה לי (מאוד!) את 'ההיסטוריה הסודית', אם כי שני הספרים מתפתחים לכיוונים אחרים לגמרי. אישית, מצאתי את הדמויות ב'היסטוריה הסודית' עמוקות ואמינות יותר, אבל לא אתפלא אם קוראים רבים ירגישו ההיפך. גם בספר הזה ניכרת השקעה בעיצוב הדמויות.
בכל מקרה, על אף ההסתייגויות הקלות, אני חושבת ש'מחולל הנסים' הוא ספר יוצא דופן, לא שגרתי, מותח מאוד, ומעורר מחשבה. הישג מרשים במיוחד לסופר שזהו ספרו הראשון. כדאי לקרוא.
(ותודה גדולה לציפי שהביקורת המסקרנת מאוד שלה גרמה לי לרוץ ולחפש אותו...)
















