ביקורת ספרותית על נמסיס - המפקח הארי הולה #4 מאת יו נסבו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 במרץ, 2012
ע"י אפרתי


החץ של עכברי מטייל לו בין ארבעה לחמישה כוכבים. תוהה, מהסס, מתחבט, מתלבט. ובכן, אנחנו לוקים בתסמונת הספר השני. למי שאינו בקי בתסמונת זו, הנקראת גם אדום החזיס-נמסיס-קתרזיס מסוג A או מסוג B, או בכל שם שתרצו.

לופת הקורא הנרגש את הספר השני, אחרי שהתפעל עמוקות מהספר הראשון, ושואל את עצמו: האם נסבו התעלה על עצמו בנמסיס, או לא. שהרי זאת עליכם לדעת, ספר ראשון (מתורגם ראשון לעברית, למען הדיוק) שמתגלה כמעולה ומפתיע, משאיר אחריו שביל רחב של ציפיה ותקווה. ואז, הספר השני, נופל במלכודת המחלה שלעיל. חלק מן החולים, אלה הלוקים בסוג A קוראים את נמסיס כשהם שטופים בדעות קדומות והתפעמות חולנית והם נאנקים מהנאה מזוייפת כאילו אינם יכולים להפריד בין ספר לספר ואין להם כלים חדשים לביקורת זולת ההתפעלות הקודמת מאדום החזה המופלא.
לעומתם, יש החולים בתסמונת מסוג B, והם מתים ללמד את הסופר לקח. אה, כבר חשבת שאתה מי יודע מה, ושכל ספר שתפיק מכאן והלאה יוכל לשייט על גלי ההצלחה בלי מאמץ מצדך, אז דע לך שעלינו לא עובדים. הספר הקודם היה מקסים, אבל במקום לכתוב ספר טוב יותר כתבת ספר טוב פחות, וזה נורא ואיום כשמדובר בסופר עם פוטנציאל גבוה.

מכיוון שבקופת חולים כבר אין תורים פנויים וחדרי המיון קורסים, עלי לאבחן את התסמונת שלי בעצמי: אם לקיתי ב-type A או ב- type B.

ובכן, לצערי, מכיוון שהתחלתי לקרוא את הספר לפני כמה שבועות וסיימתי רק לפני יומיים, הדיאגנוזה ברורה בהחלט. ומי שלא הבין את האבחון מוטב יפרוש מלימודי רפואה וילך ללמוד שאמאניזם.
וכמה מילים על הכשרון שלא הוכיח את עצמו בספר זה.
אדום החזה היה ספר מפתיע, מרגש, קושר חוטים היסטוריים לנורבגיה של היום, חם, נשי במקצת, ולו הפרק על העבר במלחמת העולם השנייה היה קצת יותר בהיר ונהיר ולא הייתי צריכה לקרוא אותו שלוש פעמים, הייתי נותנת לו מאה כוכבים מתוך מאה.
בנמסיס לא נשאר כמעט כלום מהתפוצצות הזיקוקין הזאת. הספר הוא קר, מנוכר, נורווגי, יש בו כמה תעלומות, אבל רק שתיים באות על פתרונן ואחת מהן ניחשתי די באמצע. וכאן עלי להתוודות. למרות שאני קוראת מיומנת של ספרי בלשים ויש לי חוש חש לפתרון תעלומות, אינני מאלה המתיימרים לפתור תעלומות לפני הסופר. זה קורה לפעמים, אבל בהחלט לא תמיד. ודווקא בספר המורכב הזה, תעלומה אחת התבררה לי קצת בטרם עת.
נמסיס ליווה אותי במשך כמה שבועות, עניין מביך קצת בהתחשב בעובדה שמדובר בספר מתח. אם מותחן לא אוחז בגרונך, ולא דוחה שינה, עבודות הפסח, עבודות פורים, עבודה בעבודה וסתם מחוייבויות, מה כן יעשה את זה?
וכך קרה שנאלצתי לקרוא פרקים שלמים פעמיים כי פשוט שכחתי מה בדיוק קרה. יו נסבו, אני מצטערת, אבל זה באמת לא זה.
אז מה היה לנו בספר הזה?
1. תעלומת שוד שבסופו רצח (הפרק הזה כתוב באופן גאוני).
2. התעלומה של אנה, אהובתו לשעבר של הארי.
3. האם יבוא תום וולר השוטר הנבל מן הספר אדום החזה על עונשו?
אינני רוצה להרחיב את הנקודות שהוזכרו, כי לתאר את תוכנו של ספר מתח פרושו להרוס את המתח.

המתפעמים מסוג A, טרחו לאזכר את התהפוכות שבספר ואת העובדה, שבכל פעם שנדמה כי התעלומה באה על פתרונה, העניין מתהפך והתעלומה מסתבכת. וזה נכון. הם גם כתבו כי נסבו הוא רב אמן בהתפייטות ובתאור מצמרר של כל מה שקשור בתיאורי נוף. והם צדקו. הם גם אהבו את דמותו החבוטה של הארי הולה, אלכוהוליסט מסתבך בצרות שיגרתי לחלוטין, שלצערנו כל בלש שני הינו אביו הרוחני (בהתחשב בעובדה שרוב הבלשים הספרותיים שלנו מבוגרים מהארי).
אני, לעומת זאת, מקווה מאוד שהספר השלישי ידמה יותר לאדום החזה, שאוכל לתת לו חמישה כוכבים בלי לאבחן תסמונות ושיו נסבו יעניש סוף-סוף את תום וולר, כי יש גבול לסבלנות שלי.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, קוראת. הבעייה היא לא בך, זה פשוט מאוד: כשקוראים ספר בנשימה עצורה בתוך זמן קצר זוכרים את הפרטים. כשהקריאה נמרחת על פני שבועות, פשוט לא מחזיקים ראש. קורה שאני קוראת ספר מתח יותר מפעם אחת, אם בקריאה חוזרת מתגלים פרטים, רמזים ועקבות שנחמד להתוודע אליהם כשאת כבר יודעת את הפתרון. ספרי מתח אני קוראת פעם אחת אם הם כתובים בסדר והתעלומה טובה. אני קוראת פעמיים או יותר, במרווחי זמן, כמובן, אם הספר כתוב באופן ספרותי או שהיה טוב במיוחד. את אדום החזה ארצה לקרוא שוב. את נמסיס לא. וזה אומר הכל.
קוראת הכל (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצוינת, אפרתי. אהבתי. מרגיע לגלות שגם חובבת ספרי מתח מיומנת כמותך מצאה את עצמה קוראת פעמיים את אותו פרק בגלל שהיא שכחה פרטים. הייתי בטוחה שהבעיה היא אצלי :)
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
טוב, נרגעתי, אין שבח עצמי...
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אוי ואבוי, רציתי ללחוץ על תגובה ולחצתי על שבח עצמי!!!! סליחה, סליחה, ממש לא התכוונתי בלו בלו תודה רבה, כותבת נהדרת, לנסבו מגיעה נזיפה, אבל נדמה לי שאלון דה אלפרט הולך להגן עליו. ראי הוזהרת!
בלו-בלו (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
איזו ביקורת נהדרת! נראה שגם את מאלה שלא מסוגלים שלא לסיים ספר...
עכשיו יש לי חשבון פתוח עם נסבו על שבגללו הפסדנו כמה שבועות של ביקורות שלך :-)
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אלון, כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה על טעם ורייח אין מה להתווכייח...
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי, את יכולה אולי להוסיף את התגובה שלך ליעל לביקורת? לדעתי היא מתאימה מאוד גם שם:) לפעמים השיחות שמתפתחות כאן בתגובות לביקורת הן מעניינות לא פחות מהביקורות עצמן. ובענין כתיבתך אני כבר משוחדת מזמן ואת ודאי יודעת היטב מה דעתי עליה. למרות שמחמאות מדי פעם מחזקות ומלטפות." כל אחד זקוק לטיפה של פינוק" נאמר פעם בפירסומת לשמפו מסוים:)
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
הרגשתי בדיוק להיפך לגבי שני הספרים חוץ מזה שנמסיס יותר "קר", שלא לומר מדכא יותר, מבחינתי "נמסיס" הוא הצלחה. לא כי אני type A, אני קורא טוב טוב את הספר ואם הוא לא מוצא חן בעיניי, אני אהייה הראשון שאקיא עליו בפומבי. אבל נמסיס בעיניי משוח ביותר, הרבה יותר מ"אדום החזה" שהיה טוב בפני עצמו.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יעל, מטיבת קרוא שכמוך, בטח יש באמתחתך ספרים טובים יותר. ארבעת הכוכבים הוענקו לספר בגלל טכניקה משובחת ולא בגלל סיבות אחרות. לטעמי, הספר פשוט עקר. הנה, מצאתי את המילה. למרות שמתוארת אהבתו לרקל ולאולג (פרטים בספר) וגעגועים לאלן (פרטים בספר) הסופר כותב בלי להרגיש. זו הסיבה שהתאכזבתי כל כך. באדום החזה הייתה חיוניות שופעת וצבעונית ומוארת רגשית, פה הפנסים כבויים. או אולי זהו אור פלואורסצנטי קר.
הקיסרית הילדותית (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, קיסרית יקרה, קראי תשובתי לעולם ולאנקה, גם את הביקורות שלך אני אוהבת מאוד.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
הוספת לי עוד היסוס לגבי הספר. הוא מחכה כבר מספר חודשים על המדף. אני מאלה החוששים מ"ספר נוסף בסידרה" ובדרך כלל משתדלת לא לקרוא ספרי המשך, אבל נסבו...בקיצור התלבטות.
הקיסרית הילדותית (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אנקתי, מחמאתך לכבוד גדול הוא לי. תודה רבה לכל המשבחים (התגעגעתי לזה מאוד. ואל תגלי לאיש).
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי, הכתיבה שלך לעומת זאת מענגת את ליבי מאוד. תודה.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עולם, המחמאות שלך אכן באות מאדם מוכשר מאוד. נמסיס פשוט עצר אותי. לא לקרוא ולא לסיים. להתנדנד ולהכריח את עצמי להמשיך הלאה. המסקנה? אדום החזה - חובה מענגת. נמסיס - לא חובה ולא ממש מענגת.
עולם (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת, אפרתי התגעגענו לביקורות שלך! המסקנה שלי מהביקורת? להוסיף את "אדום החזה" במקום גבוה לרשימת הקריאה (ואז ממילא אהיה חייב לקרוא גם את "נמסיס", בין אם הוא מסוג B, A או C).





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ