אדוארדו מנדוסה לוקח את הגיבור שלו המכור לפפסי קולה וזורק אותו מברצלונה של סוף שנות השבעים למאה הראשונה לספירה לחקירת רצח הזויה בסגנון אגאתה כריסטי.
קשה לכתוב הומור הרבה יותר קשה מטרגדיה אבל בשני הספרים הקודמים של מנדוסה ( תעלומת הקבר המכושף וקבר הזיתים ) הוא מצליח בזאת לא רע. אבל מה שעובד בברצלונה לא עובד בארץ ישראל בראשית ימי ישו.
יתכן שזה אני ( צריך להיות בראש מסויים לקרוא הומור ) יתכן שזה ספר חלש של הסופר ויתכן שזה התרגום וכנראה זה שילוב של השלושה .
הגיבור הוא אותו גיבור עם אותן מנייארות ובמקום חסך בקולה נחסך ממנו מזון ( יש למנדוסה משהו עם דחית סיפוקים ) .התקופה נראית מאולצת סביב הסיפור ולא אמינה
למרות שבסוף הסיפור המספר מתאר את מחקריו , בחירת השמות ושמות המקומות צורמת.
ספר חביב שעדין משעשע בקטעים מסויימים אך די מיותר

















