ביקורת ספרותית על מקימי - ספריה לעם #574 מאת נועה ירון-דיין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בספטמבר, 2007
ע"י נטעלי


לפני כעשור נועה ירון-דיין היתה "אושיות תרבות תל אביבית" מוכרת היטב: שדרנית גלגל"צ, המגישה הקופצנית של "הוגו" מערוץ הילדים, מנחת תכנית טלויזיה יחד עם מרב מיכאלי ואורלי ברבי, בת זוגו של גיל קופטש (שגם הוא היה סלבריטי בזכות עצמו)...קשה היה לפספס את תלתליה הפרועים, את החיוך הממזרי ואת השנינות.

ואז לפתע היא נעלמה - מהמסכים, מהרדיו, מהעיתונים...אמרו שהיא חזרה בתשובה (כמו שירו של מתי כספי).



כיום, כשהיא כבר בת 35 לערך, חוזרת בתשובה, נשואה, אמא לארבעה ילדים, המתגוררת במושב דתי (למיטב זכרוני) היא מפרסמת את הספר שאמור לשפוך קצת אור על הלבטים והתהליך המורכב אותו עוברת בחורה תל אביבית ש"יש לה הכל" ובעצם "אין לה כלום", שהיא שנונה, חריפה ומוצלחת, שיש לה רתיעה מכל הקשור בדת ובחוזרים בתשובה ובכל זאת, מוצאת את עצמה נמשכת לשם, למקום שבו היא שואלת שאלות ומקבלת תשובות שאל מולן גם היא, הפטפטנית והדעתנית הבלתי נדלית, נותרת אילמת.



הספר אינו אוטוביוגרפיה, אבל ברור לגמרי שיש בו יסודות אמיתיים וקרובים מאוד לחייה של המחברת. הדמות הראשית, מספרת העלילה, עלמה (שהיא גם נשמה, אחת מ-60 הנשמות של הריבוא, אם איני חוטאת לפירוש) היא בת דמותה של נועה.

מעניין לקרוא ספר כזה. מעבר להיותו כתוב בלשון קולחת ובכנות מפתיעה, הוא מצליח לפתוח צוהר ללבטים שעובר האדם החילוני הממוצע כאשר הוא ניצב לראשונה אל מול הדת והאמונה. הספר אינו מסיונרי, הוא אינו משדל את הקורא לבחור בדרך בה בחרה עלמה, ואולם אין ספק שהוא נכתב מתוך אמונה גדולה שמצליחה (אני מודה) לערער במידת מה את מי שיקרא בו ויש בו ולו מעט פתיחות לשאול ובעיקר - לקבל תשובות.



בשורה התחתונה: מקורי, מסקרן, כתוב היטב, אורך סביר, מעורר שאלות - מומלץ.

6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ