• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

מאת ז'וזה סאראמאגו

הביקורת של איתי 81

תמונה של איתי 81
דירוגדירוג
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

מאת ז'וזה סאראמאגו

הביקורת של איתי 81

דירוגדירוג
תמונה של איתי 81
הוצאה לאור:הספריה החדשה
שנת הוצאה:2005
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
עושים רוח
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר נהדר
קצת פחות קולח מ"על העיורוון" של הסופר אבל לא פחות טוב ,מרתק ומעלה המון ערעורים. מסע מרתק של הגיבור למצוא את כפילו והסגנון של סאראמגו מרתק מתמיד

יש קטע מאד מצחיק שאהובתו של הגיבור אומרת (ובלי ציניות ) משהו בסגנון " אני בסך הכל פקידה בבנק ואילו אתה מורה להיסטוריה בתיכון" - באמת בלי ציניות שלי הוא של הדמות.
או שסרמאגו לא מחובר לעולם או שמעמד המורה בפורטוגל באמת גבוה ונחשב - הלוואי עלינו

מי אהב את הביקורת

אהבת?
1קורא|100%נשים

על המבקר

תמונה של איתי 81

איתי 81

ותיק
חבר מזה 16 שנים
146 ביקורות•368 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של איתי 81
איתי 81
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות146
לייקים שקיבל368
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת41מדע בדיוני ופנטזיה31מתח ריגול והרפתקאות14

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של איתי 81

Once A Hero

Once A Hero

Elizabeth Moon

עוד הוכחה שנשים כותבות מד״ב ופנטזיה יותר טוב. ספר שהתגלגל אלי רק בגלל שהשם של הסופרת נשמע מוכר במעורפל, עם כותרת די גנרית. הספר הוא מדע בדיוני, ומתרחש ברובו בספינות חלל , אך בקלות אפשר לדמיין את העלילה בספינות קרב במהלך מלחמת העולם השניה , או אפילו במלחמות הימיות של ספרד ובריטניה.

דווקא ההתחלה די מוזרה, הספר מתמקד בקצינה זוטרה , שבעקבות מרד אלים מצאה את עצמה כקצינה הבכירה בספינת קרב בעיצומה של מלחמה קצרה. הספר מתחיל ביום שאחרי, בועדת החקירה על האירועים , בה הגיבורה הנחבאת לכלים בדרך כלל , ובעלת בעיות רציניות של בטחון עצמי , רק מקווה שלא יעיפו אותה מהצי בשעה ששאר העולם רואה בה גיבורת מלחמה . העלילה זורמת , עם כי לר ברור לגמרי הרקע של עולם-הספר , מי אילו המשפחות השולטות, מה היחסים בינהם , מי הטובים ומי הרעים, זה מגרעת קטנה של הסיפור , אבל רק קטנה , כי המיקוד הא בנפש של הגיבורה.
איפה שהוא באמצע הספר הבנתי שאני נכנסתי לסידרת ספרים , ולא ספר שעומד בפני עצמו לגמרי , אם זאת , הספר הזה מתחיל טרילוגיה חדשה המתמקדת בגיבורה של הספר בשעה שספרים הקודמים התמקדו בגיבורים קודמים, והגיבורה הייתה דמות משנית מאד שם.

דרך אגב, ספר יותר מוכר של הסופרת , שגם תורגם לעברית , זה ״מהירות החושך״ שם הסופרת כותבת מנקודת מבט של אוטיסט גבולי , שבזכות יכולות גבוהות בזיהוי תבניות ודפוסים, משולב בחברה והעלילה סובבת סביב בהחלטה של הגיבור האם לעבור טיפול נסיוני שאמור ״לרפא״ אוטיזם.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•איתי 81
Komarr (Miles Vorkosigan Adventures)

Komarr (Miles Vorkosigan Adventures)

Lois McMaster Bujold

ספר מעולה , שמאתחל את הסידרה , מרענן אותה , ומפצל את העלילה בין נקודות המבט של מיילס , הגיבור "המיתולוגי" , ולבין קתרין, גיבורה חדשה שמיילס פוגש ב"קומאר" , כוכב הלכת שבו מתרחש העלילה. ככה מדע בדיוני-בלשי צריך להיות. קומאר זה כוכב לכת מיושב , שלא מתאים למחייה אדם. התושבים גרים ב"כיפות" שמבודדות אותם מהאטמוספרה, ובו בזמן שי פרויקט ארוך טווח של "הארצה" , שינוי אקלים של כוכב הלכת שבעתיד הרחוק , יהיה ניתן לגור בו חופשי. חלק מהותי מתהליך "הארצה" זה מראה ענקית בחלל שמוסיפה מקור אור נוסף , ועוזרת לחמם שטח הכוכב. הסיפר מתחיל שמתרכשת חבלה חמורה במראה הזאת, ומיילס נשלח לחקור.
או מתארך אצל משפחה של חברים , ושם פוגש שת קתרין , אשה לדיפלומט כושל, שאולי מעורב בחבלה, (וכמובן מתאהב בה). יש סיפור בלשי נהדר, ניצוצות של רומן רומנטי, מדע בידוני שעושה טוב לדמיון , ודואט נהדר בין נקודות מבטם של קתרין ומיילס.

בסידרת ספרים , שעוקבים אחרי אותו גיבור , יש בעיה חזרה על אותם מאפיינים ועלילות , וכמו כן , ששה לקרוא ספר בלי רקע מהספרים הקודמים.
הספר הזה זה נקודת כניסה מעולה לסידרה. הגיבור עשה בספר הקודם "אתחול" ( reset ) לקריירה שלו. אחרי פציעה קשה , הוא כבר לא בתפקיד כפול לורד וורקוסיגן ואדמירל נייסמית , נפרד הצי שסבב אותו , מהחברה הקודמת , נכנס לתפקיד של שופט&חוקר מטעם הקיסר , בעולם חדש (קומאר) שכמעט לא נחספנו אליו קודם בספרים.

מעבר לזה , הפרקים מנקודת מבטה של קאתרין , פשוט מעולים.נהנהתי מהם הרבה יותר מאילו של מיילס ( אולי קצת מיציתי אותו)

לפני 10 שנים•
★★★★★
•איתי 81
A Civil Campaign

A Civil Campaign

Lois McMaster Bujold

נסו לדמיין את ג'יין אוסטין כותבת ספר של מדע בדיוני, מביאה משפחת בנט לעולם עתידי, אך משאירה את העיקר העלילה בסגנונה הרגיל. זה בדיוק הספר הזה. שילוב של רומן גותי כמעט קלאסי לבין העולם הבדיוני העשיר שסדרת ה-וור שהסופרת בנתה לאורך מספר ספרים.
האמת , מלכתחילה בריאר , מרכז העלילה של הסידרה קרץ לספרות האנגלית הקלאסית. בכוכב לכת ,בריאר, שבודד משאר האנושות למשך מאות שנים , והשתרשה בו השיטה הפאודלית של ימי הביניים , עם אצילים , ומעמדות, ומאבקי כוחות בין לורדים וכו.. כש-בריאר התגלתה מחדש לאנושות ונחשפה לטכנולוגיה, אורך החיים השתנה , אך לא המעמדות.
ברוב הספרים זה רק הרקע. פה זה העיקר : הרקע לספר, הכנות לחתונה המלכותית , של גרגור הקיסר. אילולי הזכרון של חתונתם של ויליאם וקייט , הייתי חושב שההמולה בספר מוגזמת. העלילה הראשית זה חיזוריו של מיילס, אחרי קאטרין , אלמנה צעירה, שסייעה לו בספר הקודם ( נ.ב. קומאר, ספר נהדר, אבל הוא מד"ב קלאסי, ולא ממש חובה בשביל הספר הזה). שני האירועים המרכזיים בספר זה ארוחת ערב רשמית במעונו של מיילס, בה הוא מנסה לחזר אחרי קאטרין, והצבעה בבית הלורדים, בה מיילס מושך בחוטים. ההצבעה דווקא מעניינת, מדובר על מאבקי ירושה של שני מקרים חריגים: בת של לורד, שעברה ניתוח לשינוי מין , כדי לרשת את אביה, ולורד צעיר שבבדיקה גנטית , התברר שאם-סבתו התפרפרה מהצד , כך שהוא לא באמת היורש של סב-סבו.
רוב הספר מקסים. בעיקר הפרקים מנקודת מבטה של קאטרין , מאד חבל שלא לקחה חלק יותר נרחב בספרים הבאים. יש קצת מריחת זמן כאשר מנסים "לתפוס" מה נשמע עם כל מני גיבורים משניים מספרים קודמים , מה שקצת הורס את הרצף. אם זאת , לדמויות הראשיות , הסופרת דואגת להעשיר את הרקע, לדעתי רקע של ספרים קודמים לא ממש הכרחי.
יש גם מעט פרקים נוספים מנקודת מבט של בן דודו של מיילס , איבן (ע"ש איבן דוראק, לרוסים שבינכם), רווק עולל , שתמיד נקלע בעל כורחו למאבקים של אחרים. בספר הבא הוא לפחות יזכה בנסיכה. זה קרוב במידה מסויימת לאתנחתא הקומית של הספר.
בסף הכל , ספר נהדר, שמתאים לאוכלוסית קוראים מאד מסויימת: אוהבי מד"ב שגם נהנו מאנקת גבהים , או חבבות האחיות ברונטה , שלא פחדו מחולית.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•איתי 81
הברית של קפטן וורפטריל

הברית של קפטן וורפטריל

לויס מקמאסטר בוז'ולד

איבן וורפטיל , מבוסס על "איבן-דוראק" היה דמות משנית בסידרה שמתמקדת בבן דודו הנכה, מיילס וורקיסיגן.
איבן היה סוג של נגטיב למיילס, גבוה, נאה, אהוב על הנשים , מצד אחד, מצד שני - קצת טמבל. איבן לאורף הסידרה, השתדל להמלט מאחריות, נישואים, פוליטיקה, קידום ,מ-מיילס שהיה מסבך אותו , מאמא שלו שחס ושלום יש לה צפיות ממנו, בעצם מכל מי שרוצה ממנו משהו. הפוקוס על איבן שחצי מהספר מנקודת מבטו, מרענן מאד את הסידרה, כי קצת נמאס ממילס
הספר עצמו נחמד מאד, מתחיל נהדר, בפגישה של איבן וטז' , נסיכה למשפחת פשע בגלות ( אמרו לי חברים רוסים שאיבן-דוראק תמיד זוכה בסוף בנסיכה ) , אבל לקראת אמצע הספר , יש יותר מדי משיכה, איבן וטז' חוזרים לעולם הבית (בריאר) , וצריך לפגוש את כל הדמויות מהספרים הקודמים , לשאול מה שלומם, מה קרה איתם מאז הספר האחרון , קח שיש קצת מריחה , חבל , כי הספר מאבד מומנטום , ולא ממש מחזיר אותו לקראת הסוף.
בסך הכל ספר נחמד , שלא מצריך לדעתי "ידע מוקדם" בסדרת הספרים הזאת.

נ.ב. קראתי בעברית , אני מקווה שלא הרסו יותר מדי בתרגום. התרגום של הספרים הראשונים היה די טוב בסך הכל.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•איתי 81
Falling free

Falling free

Lois Mcmaster Bujold

ככה ספר מדע בדיוני אמור להיות. עלילה עתידנית ,בנוייה סביב רעיון ממש מגניב שסביבו בנוי ספר ועלילה זורמת. במסגרת של ניסויים גנטיים, תאגיד גלובלי גנרי, יצר את ה"קוודים" ( מרובעים בעברית ? ) מוטציות של בני אדם שהונדסו לחלל החיצון, לסביבה של אפס כבידה - שהמאפיין העיקרי הוא זוג ידיים נוסף במקום זוג הרגליים שמיותר בחלל החיצון (4 ידיים => קווד באנגלית)

העלילה גם כן נוגעת בנושאים אתיים שכרגע האנושות לא צריכה להתמודד - אבל יגיעו ללא ספק עוד עשרות שנים , מה מעמדם של יצורים תבוניים שנוצרו במעבדה, שנוצרו ע"י חברה, אך הם אינם אנושיים לגמרי.

יש פה ספר שעומד בפני עצמו, לגמרי. נמצא בעולם של שאר ספרי הכותבת, אך 200 שנה לפני שאר הספרים , אין צורף ברפרנסים של ספרים אחרים כדי להכנס לאוירה.

חסרונות של הספר - הגיבור הוא מהנדס בטיחות ,ואם זה לא נשמע מלהיב , אתם צודקים , זה לא. חלק לא קטן מהספר הולך על תיאורים של אתגרים הנדסיים לא לגמרי ברורים , לפעמים זה מעניין , ולפעמים סתם ברבור.
גם הדמויות לא ממש עמוקות ומיוחדות , כל אחד מהם נמצאת מליון פעמים בספרים או סרטים אחרים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•איתי 81
אש על פני תהום

אש על פני תהום

ורנור וינג'י

כמו שני ספרים שמתרחשים במקביל , הראשון , ספר הפנטזיה מהטובים ביותר שקראתי , והשני , מדע בדיוני לא ברור לגמרי על תרבויות עתיקות וחדשות בחלל החיצון.
אז נתחיל בדרדרים - כינוי לזן של גזע תבוני של כלבים המתפקד בלהקות קטנות. כל להקה של 4-6 כלבים הם בעצם ישות אחת , אם זהות , תכונות , מאפיינים , שחושב ופועל בסנכרון מושלם. השלם גדול מחלקיו, ובשעה שהכלבים הבודדים מתחלפים , כלב זקן מת , כלב צעיר "נספג" , ה"להקה" חייה מאות שנים או יותר. עולם שלם מרתק בנוי סביבם. על אינטרקציות בין הלהקות, היחסים הפנימיים בלהקה, מוות , הריון, איחוד ופיצול להקות , ואני גמעתי כל מילה בשקיקה.
אז חללית של בני אדם בורחת ומתרסקת בעולם זה, שמבחינה התפתחותית נמצא בימי הביניים, ושני ילדים, אח ואחות, שורדים , כל אחד מוצא את עצמו בממלכה אחרת , קבוצה אחרת של להקות , שבמלחמה כמובן , ויש פה סיפור פנטסטי מז'אנר הפנטסיה.
הרעיון של הלהקה כישות , מדהים, מציף את הדמיון , ומעלה אינספור שאלות ורעיונות . למשל , התקשורת בתוך הלהקה היא סוג של טלפטיה , אם זאת אסור ללהקות להתערבב בינהם כי הם משבשות את התקשורת אחד לשני. לכן אין כמעט קרבה בין הלהקות , למעט אהבה ומלחמה. ההשלכה בפסכולוגית של זה בין השאר גם נידונה בספר.
החלק השני הוא מדע בדיני, אפילו מדע בדיוני כבד. הסופר הוא פרופסור לפיסיקה והוא הרשה לעצמו לברוא עולם של חוקים , וחילק את החלל לאזורים בו הפיסיקה היא המוכרת , מה שנקרא האזור האיטי, ואזורים בהם אפשר לנסוע מעל מהירות האור , למשל, המחשוב מתקדם פי אין-סוף , האזור המהיר , או העליון. הסיפור שם הוא על ישות עתיקה ומרושעת כמובן , שמשתחררת לעולם בגלל חפירות של בני אדם בארכיון עתיק ,ומפה מתגלגל מאבק להצלת היקום כולו , שתלוי כמובן בילדים שנמצאים בעולם הכלבים.
את הפרקים האילו , גם אם די טובים , קראתי מהר כדי להגיע כמה שיותר מהר לפרקים של עולם הדרדרים. בעולם הזה יש סיפור מרתק ועולם רקע עוצר נשימה , שעד היום אני זוכר ומתמוגג מנחת שנזכר בסיפורים.
נזכרתי במיוחד בספר הזה , כי ממש לא מזמן יצא המשך של הספר (בלי תרגום בינתיים) על עולם הדרדרים . המשך , או יותר נכון "פריקוול" לאחד הגיבורים בחלק המד"בי של הספר , יצא מזמן.


החלק החלש של הספר זה מברקים שנשלחים בין תרבויות. נכון הספר יצא בשנות ה90 המקדמות , אבל כבר אז אפשר היה להניח שתרבויות לא מתכתבות אחת עם השניה כמו בצאטים ישנים של MIRC .

לפני 11 שנים•
★★★★★
•איתי 81
Memory (Miles Vorkosigan Adventures)

Memory (Miles Vorkosigan Adventures)

Lois McMaster Bujold

מיילס , סוג של ג'יימס בונד בחלל, רק נכה, נמוך, מעוות ומאד מתוסכל מינית, מפשל במשימת חילוץ של בן ערובה - הוא חוטף התקף באמצע החילוץ, ויורה בטעות על בן הערובה , כורת לו את הרגליים. מפה כמובן הכל מסתבך. הוא ניקרה חזרה הבייתה ( לבריאר) , שם מגלה שמפקד סוכנות הריגול מתחיל להתנהג מוזר .. ומתפתחת עלילה די רגילה יחסית לסידרה , ולא מלהיבה במיוחד. הספר כתוב מעולה , קריא, שוטף , מכניס אותנו יופי לראש של מיילס ( הספר עוקב אחריו , אך מגוף שלישי ) , וגם לא לגמרי מצריך ידע מוקדם בסידרה , ישנם הרבה רפרנסים לספרים קודמים אך הם מוסברים בקצרה.

בסיכומו של דבר, ספר חביב , אך בהחלט יש יותר טובים בסידרה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•איתי 81
מכונת החלומות

מכונת החלומות

אורסולה לה גווין

שמעתם פעם על מיצראל ? איחוד של ישראל ומצרים כנגד אירן האיסלמית? לא על זה הספר , אבל זה אחד מתופעות הלואי של מכונת החלומות , ספר שקצת מזכיר את הסרט אפקט הפרפר, או הסידרה גולשים בזמן ( כמובן שבה הרבה לפניהם).
כמו שכתוב בתקציר , החלומות של ג'ורג מתגשמים. לא מדובר על חלומות יזומים ( אני חולם על זכיה בלוטו , על להיות מנהל גדול ..) אלה על חלומות REM , שבהם התת מודע שולט. המקרה הראשון שג'ורג' זוכר בודאות מדגים יופי את הבעיה : קרובת משפחה עברה לגור בביתו שהיה נער, והחלה להטריד אותו מינית, ג'ורג חל שהיא מתה , ושהתעורר המציאות השתנתה. הקרובה אכן נפטרה, שבועות לפני שעברה לגור איתם , הוריו וכל הסביבה לא מודעים שהיה קיים עבר שונה בו היא גרה איתם, ורק הוא מודע לשני המציאויות.
כמובן שזה מחרפן אותו, והספר מתחיל שהוא עובר התמוטטות, ונשלח לפסיכיאטר שרלטן, מניפולטור ואופורטוניסט שחושב שדרך ג'ורג' הוא יוכל לשנות את העולם לטובה. כך הספר מתחיל .
בפועל יש פה מגוון עצום של מציאויות אלטרנטיביות ( ואני חובב גדול של הנושא) , קצת דיון פילוסופי על המציאות , איך אנו תופסים אותה , וגם על משחק ב"אלוהים"
הספר שותף , העלילה נהדרת ותיאורי המציאות מדהימים ( לא חופרים , לעיתים כמה מילים שנזרקים כדרך אגב נותנים פה תמונות גדולות). בקיצור מאד אהבתי.
ספר חובה לכל מי שאהב את "גולשים בזמן" שהיה ילד

לפני 12 שנים•
★★★★★
•איתי 81
מאדים האדום

מאדים האדום

קים סטנלי רובינסון

בעתיד הלא רחוק , צוות עלית של 100 ממיטב מדעני כדור הארץ , מומחים ממגוון תחומים שונים, נשלחים למסע של מספר חודשים שמטרתו להיות כח חלוץ למאדים. הצוות מאד מגוון , החל מגאולוגים וגאוגרפים שמעוניינים לחקור את הכוכב הלא מיושב,מהנדסים שרוצים להקים מפעלים , ישובים , מחצבות ואף מעלית חלל, רופאים וביולוגים שחוקרים שרוצים לקדם את מדע הרפואה , ומדענים ( שאני לא בטוח איך לקטלג אותם) שמטרתם או להתחיל תהליך "האנשה", מושג פופלרי במדע הבדיוני שמטרתו להפוך את מאדים בעל התנאים של קור וחום קיצוני, אטמוספרה רעילה לכוכב שאפשר להתיישב בו ,לגדל בו יבולים ולנשום אוויר.
הספר מתאר את מסעם למאדים , את התקופה הראשונה , ההסתגלות לכוכב, התנאים הקשים , הויכוחים בנוגע לעתידו של מאדים , וההתיישבות המסיבית שבאה אחר כך.
הספר מעניין מאד, ישנם תאורים מפורטים מאד של תהליכים רבים ממגוון תחומי מדע שונים , שעליהם אני מניח הסופר הפליא בדמיונו על פיתוחים עתידנים , אך אם זאת הם לא מרוחקים ממהמציאות שנות דור.
הספר כתוב מממקבצים של פרקים , שכל מקבץ בא מנקודת מבט של אחד הגיבורים הראשיים. אם זאת , הדמויות עצם קצת חסרות עומק כלשהוא. אני לא בטוח איך להסביר את זה, אבל למרות שיש פוקוס לא קטן על הדמויות הראשיים , קשה מאד להתחבר אליהם, וזה החסרון העיקרי של הספר.
למרות זאת זה ספר מומלץ למי שמתעניין במדע בדיוני , ומדע באופן כללי. הספר ניראה לי רציני מצד אחד , והעלילה הכללית מרתקת.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•איתי 81

ביקורות נוספות על "האדם המשוכפל"

האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

בשנת אלפיים וחמש הייתי בן ארבע עשרה וקראתי את הארי פוטר השישי באנגלית, דקה אחרי שהגיע לארץ, ואני זוכר את זה היטב, שהרי את הארי פוטר השישי התחלתי לקרוא אצל סבא וסבתא והטלוויזיה הייתה פתוחה על שידור חי מההתנתקות. ולמרות שתמיד אהבתי ספרים ולקרוא אני לא חושב שעד הארי פוטר סיימתי ספר, בטח לא ספר של מאות עמודים, והקריאה שלו באנגלית קצת הכניסה בי אומץ, וקצת אחר כך, אולי חודשיים אולי שלושה חודשים אחר-כך, נכנסתי לסטימצקי כי צומת ספרים עדיין לא היו כל-כך נפוצים, וגם סטימצקי עצמה לא הייתה חנות צעצועים או כלי כתיבה אלא חנות ספרים אמיתית עם מלא מלא ספרים על כל המדפים ובלי מבצעים מורכבים מדי ובלי חברי מועדון וכרטיסי מועדון, והמוכרת הייתה אשה מבוגרת שהכירה אותי, שיער בהיר, ולא איזו נערת מכירות פעלתנית, ולא ניסתה לדחוף לי כלום, ואפילו ההפך: כששאלתי אותה מה זה הספר הזה, האדם המשוכפל, שעמד יפה בשורת של רבי המכר, היא אמרה לי שזה למבוגרים ולא בשבילי, ושאלתי אותה מה זה בשבילי, זה ספר כבד וקשה, אמרה, הוא ישעמם אותך, חבל על הכסף, ואמרתי לאבא שלי שיקנה לי אותו. אולי מיותר לציין אבל גם אם מיותר אציין בכל זאת, שהרי אף פעם אי אפשר לדעת מה המיותר ומה העיקר, כי ככה זה בחיים, שהרי כושר ההסקה שלנו משתנה מאדם לאדם, ויש אנשים שיסיקו דברים מהר ויש אנשים, כבודם במקומם, שלא יסיקו אותם מיד, וגם יש חלקיק שכזה באוכלוסיה שיגדיל לעשות ויניח הנחות מרחיקות לכת והגיוניות להפליא, ולכן בכל זאת אציין, שכשניגשתי אל הספר עוד באותו היום ומצאתי משפטים מלאי פסיקים שממשיכים עמודים שלמים ומחסור חמור בחלוקה לפסקאות ודיאלוגים שמוגשים ככה, איך ככה, הנה, ממש ככה, פסיק בין דובר לדובר, ומיד החבאתי את הספר בעומק הארון ולא דיברתי על הפאדיחה הזאת עם אף אחד, שלא יגידו, הנה, תראו אותו, כולה קרא את צופן דה וינצ'י ואת הארי פוטר והנסיך חצוי הדם באנגלית וכבר חושב שהוא איזה מטיב-קרוא, ולפישרים כמוהו הכי טוב שיסתמו את הפה ושיקראו את פו הדוב. חלפו עשר שנים ובכלל לא שמתי לב לעיגול כשהוצאתי אותו מהארון, אבל ארון אחר שהרי כבר עבר כמה מקומות מאז וכבר היה הרבה יותר קל להחביא אותו, שהרי בקלות הוא נטמע בין עשרות הספרים האחרים שהצטברו עם השנים ועוד לא נקראו וממתינים לתורם, ותורם, אגב, בדרך-כלל מגיע לפניו למרות שהוא היה הראשון. ואני חושב שמיד התאהבתי בספר ושמיד נהניתי ממנו, ושאפילו בעמודים הראשונים היו לי כמה צחקוקים גרופיים, ממש תענוג, וכבר לא היה עם מי לדבר עליו כי כבר כולם שונאים את סאראמגו, אומרים שהוא לכלך והחרימו אותו, אני לא יודע מדברים כאלה, החרמות הם לא בשבילי, והנה, בלי להתכוון, יצאתי אקטואלי. ואולי הפעם כן ארחיב ואספר שהמורה טרטוליאנו מאסימו אפונסו משכיר סרט ווידאו, וכאן בהחלט יש להבהיר שזו קלטת ווידאו, לא די-וי-די ולא טורנט או איך שלא קוראים לזה, משהו שכבר אין לצערנו או לשמחתנו תלוי מי מדבר, ובמקרה הוא מבחין שאחד הניצבים דומה לו דימיון מופרך, הכל אותו דבר חוץ מהשפם, אלא שאז הוא שם לב שהסרט יצא לפני חמש שנים כשגם לו היה שפם, והדבר הזה מטריף אותו, והטירוף הזה מניע סיפור משוגע ומעניין ומופרך ואמין, ואם בהתחלה חשבתי שהאדם המשוכפל הוא טרטוליאנו מאסימו אפונסו, אחר-כך הבנתי שהאדם המשוכפל הוא אחד, וכולנו השכפולים, וכבר אי אפשר להבין מי זה המקור ומי ההעתק, ממש כמו בפתיחה של העשב של השכן, כשרואים פרבר אמריקאי וכל הבתים אותו דבר וכל הגברים אותו דבר וכל כלי הרכב אותו דבר וכל המדשאות אותו דבר, ויש ברקע את השיר little boxes, והקופסאות הם הבתים וכל הקופסאות נראות אותו דבר והקופסאות הם גם המשרדים והבניינים וכולם יוצאים ונכנסים מקופסאות ואיך אפשר להיות משהו משלך בתוך כל הדומות הזו, לעזאזל. אבל בעיקר נהניתי מהכתיבה של סאראמגו, שנדמה לי שיש שלא אוהבים אותה, ושמחתי שעשר שנים חיכתה לי הכתיבה הזאת, עשר שנים המתינה עד שאוכל להנות ממנה, כמו וויסקי שמחכה שהשתיין ישתבח וישתה הרבה וויסקיאים אחרים כדי שאחר כך, כשיגיע אליו, הוא ידע להעריך אותו, וקצת נבהלתי, כי יש עוד כל-כך הרבה ספרים שמחכים לי וכל-כך הרבה סיפורים, וגם אם זה מובן מאליו זה יכול להפיל התקף חרדה, והיה לי לרגע התקף חרדה לחשוב על כל הקולות שלוחשים על המדפים, כל הסופרים החיים והמתים שמדברים ומדברים בו זמנית וכל פעם אני יכול להקשיב רק לאחד. ובכן, הכתיבה באמת הייתה משהו מיוחד, וזו ממש אומנות לדבר בסגנון הזה, הסאראמגואי, ולספר סיפור בכזו בהירות וחדות, לא להפיל אף פרט ולא להפיל את המתח ולא לטרחן, ואני חושב שמה שניסיתי להוכיח פה ואולי אפילו הצלחתי זה שסאראמגו כנראה יש רק אחד, וכבר בזה יש חצי נחמה, שהרי ייתכן שלא הכל ניתן לשכפול.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•zooey glass
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

לפני כמה ימים היכתה בי האמת המטלטלת, והיא, שהמציאות עולה על כל דמיון. קלישאה, נכון, אבל אתם יודעים איך זה עם קלישאות: הן פשוט אמיתות שנאמרו יותר מידיי פעמים, אך הבנאליות לא מפחיתה מאמיתותן, אלא רק גורמת לנו להקשיב להן פחות. אכן, לעיתים נדמה שהמציאות פשוט מגשימה את דימיוננו ומתעלה עליו. ושימו לב לסיפור הבא: חברי, ע.פ, סיפר לי שפגש את התאום שלו. מז׳תומרת התאום שלו? מישהו בדיוק כמוהו- אותו מראה, אותו האופי ואותן הבחירות בחיים (בחירות מיוחדות מאוד, יש לציין. לא תאמינו עד כמה!). מפחיד לא? אך גם מסקרן מאוד...
הוא שמע עליו בשנים האחרונות. מסתבר ששניהם חוו את אותן חוויות ולמדו את אותם תחומים באוניברסיטה. שניהם הגיעו לאותם מקומות, פגשו את אותם אנשים, שהתבלבלו ביניהם, כי הם גם נראים בדיוק אותו דבר, עד שע.פ התחיל להבין שיש מישהו זהה לו. ממש ככה!
יום אחד, חברה של ע.פ סיפרה לו ש״התאום״ שלו, שבמשך שנים שמע עליו, החל להתגורר בשכנות אליה, בכלל באיזה יישוב כפרי בצפון, בקצה השני של הארץ. ובאחד הימים נסע ע.פ לצפון הרחוק והירוק, בדרכו לפגוש את ״התאום״ שעליו שמע בכל מיני הזדמנויות, מכל מיני אנשים, בכל מיני מקומות (בארץ ובעולם!)
אתם מוזמנים לתאר לעצמכם כמה מרגש, מפתיע, משמח, מאכזב, מביך ומתוק יכול להיות מפגש שכזה...
ע.פ סיפר לי על כך, ואז, בעוד המוח מנסה לעכל את הטירוף, הבנתי שהסיפור הזה מוכר לי מאיפהשהוא, ונזכרתי בסיפור המדהים הזה, שקראתי אותו כבר לפני כמה שנים, ובאותם ימים דימיינתי את עצמי בסיטואציה ההזויה הזאת, והפלגתי לי עם סיפור החלום הזה, במחוזות הרחוקים של הדמיון...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ריבה
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

אלו מסוג הספרים שאתה שואל את עצמך: "מה רצה המשורר להגיד?".
לא מתאים כלל לסופר בשיעור קומה כסאראמגו.
ספר דמיוני, בכאילו מעטפת פילוסופית. מיותר, טרחני, ואפילו מטופש.

לפני 9 שנים•מוטי הקורא
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

אף פעם לא הבנתי את הטרוף אחר רבי מכר בין לילה, וקראתי את הספר הזה כי הוא התגלגל לידי בתקופה שבה לא היה לי שום דבר לעשות מאשר לקרוא- אז קראתי. במהלך כל הקריאה לא הבנתי מה כל המהומה הזו סביב אדם משוכפל.קראתי בשיעמום מוחלט ספר סביר לחלוטין שדן במשהו שנראה לי רגיל לחלוטין-הרי מי מאיתנו לא מכיר תאומים זהים. אבל המשכתי לקרוא כי כפי שכבר ציינתי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות ואז הגעתי לשלושת העמודים האחרונים של הספר- כשקראתי הבנתי שני דברים:1. עד כמה אדם משוכפל זו סוגייה בעייתית ומסובכת 2.איך העזתי לזלזל בסאראמאגו-סופר גאון,פשוט צריך לקרוא עד הסוף כדי להבין למה הוא התכוון.

לפני 15 שנים•ציפי
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

פשוט כייף לקרוא.איזה רעיון.ספר שגרם לי להתמוגג.פשוט, בלי יומרות, סיפור לשם הסיפור.ממש מעלה חיוך.(יצלח רק למי שמורגל/אוהב את סגנון הכתיבה של סאראמאגו- הכל בנשימה אחת)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•רחל
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

יש ספרים שהם מסע. הספר הזה הוא מסע כומתה.
צריך תעצומות נפש על מנת לחצות כל כל פרק, כי אין פסקאות וצורת הכתיבה נועדה, כנראה, לשמור על הקורא עירני או רדום - לא ברור, וכשמגיעים לסוף מגלים לא יותר מפריסה צבאית סטנדרטית. שום דבר שהיה שווה את הסבל.

הרעיון נחמד, אם כי בדומה לעל העיוורון, כשלסרמגו יש רעיון אז הוא הולך איתו. לתת איזה הסבר הגיוני לנסיבות או הגורמים שיכולים לגרום לרעיון שכזה להתקיים נראה טרחה בדיוק כמו להתאמץ ולהפוך את הספר לקריא. מתאים יותר לדיאלוג בשוק.
- אחי, דמיין לך שנופלת עלי עכשיו מזוודה עם שתי מיליון דולר ואקדח מגנום.
- אחי, אנחנו עובדים במרתף.
- זרום איתי.

וככה כל הספר כתוב. חורים כמו מסננת כדי לקדם רעיונות ואין טעם לתהות או לשאול. צריך פשוט לזרום או להפסיק.

סבבה. אז למה שני כוכבים ולא אחד? כי הכלב האנטישמי יודע לכתוב ובתוך כל שעמומון שלו יש כמה פנינים. בבשורה על פי ישו זאת סצינת הכנרת. פה זה כמה ציטוטים בליגה משלהם.

תכלס - רק אם אין אלטרנטיבה - כולל מודעות במקומון.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•lavu_y
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

ספר מעניין ומותח, למרות שאין בו "תעלומה" אמיתית. הקריאה זורמת למרות סגנון הכתיבה המוכר של סאראמאגו (כל פרק הוא פסקה אחת ארוכה ארוכה, הרבה פסיקים אך כמעט בלי נקודות, כולל בדיאלוגים). התקדמות העלילה קצת איטית אבל הכתיבה של סאראמאגו מדהימה ושווה את המאמץ. נראה לי שמי שרגיל לקרוא בעיקר רם אורן לא יהנה, אבל מומלץ מאוד למיטיבי לכת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מיכל
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

סאראמאגו מנסה להתחקות אחרי האינדוידואליות, האם ה'אני' זה המראה שלי, הכישורים, הסביבה, המשפחה, החברים, אפילו המחשבות. או שיש משהו יותר פנימי שהוא האני? ומה קורה כשהכל נלקח ממך, מי אתה אז?

כתיבתו הייחודית של סאראמאגו, נמצאת גם בספר הזה: משפטים ארוכים (לפעמים נראה שסאראמאגו שכח שיש סימן ניקוד קטן שנקרא 'נקודה', שאחד מהתפקידים שלו הוא לתת לקורא את היכולת לנשום...). חילופי דברים בין הדמויות שצריך להתרכז כדי להבין מי אומר מה (תוצאה הכרחית מהעדר סימן הניקוד האמור לעיל). דיונים של המחבר עם הקורא תוך כדי הסיפור, דיונים של הגיבור עם 'השכל הישר' שלו, ועוד.

לדעתי יותר טוב מ'על העיוורון'.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•יוסף
האדם המשוכפל

האדם המשוכפל

ז'וזה סאראמאגו

האמת שלא ממש הצלחתי להבין את הספר הזה. סארמאגו הוא ללא ספק יוצר גאון שבוודאי נולד עם אונת מוח יתרה.
מבחינה עלילתית יכול להיות שהספר מתאים יותר לסיפור קצר, כי ישנה תיאור מַלאֵה של כרוניקת היומיום של גיבור הספר, סגנון- "קמתי, 'תלבשתי, צחצחתי שיניים". אולי אני מושפע מדי מרוטוריקת הסיפור המקובלת בעולם המערבי שכוללת מסע פנימי של הגיבור, התפתחות, שינויי בהלכי רוחו. כאן ישנו תיאור די אקזיסטנציאליסטי, ולמעשה די התקשתי לסיים את הספר.

לסיכום- ניכר על פי כותרתו של הספר ומעט מהכתוב על גב הספר שמדובר בסיפור עם קו עלילה בגוון מותחני, ולא כך.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עושים רוח
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
5.0
דירוג
3.0
לפני 13 שנים

“האמת שלא ממש הצלחתי להבין את הספר הזה. סארמאגו הוא ללא ספק יוצר גאון שבוודאי נולד עם אונת מוח יתרה.”

11/17
ביקורות על האדם המשוכפל
הבאה
ש. בן-אריה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 18 שנים

“גם כאן, כמו בסיפוריו האחרים של סארמגו, אנטי גיבור, מורה בבית ספר, מוצא עצמו במרדף בלשי אחר עצמו בתפק”