עוד הוכחה שנשים כותבות מד״ב ופנטזיה יותר טוב. ספר שהתגלגל אלי רק בגלל שהשם של הסופרת נשמע מוכר במעורפל, עם כותרת די גנרית. הספר הוא מדע בדיוני, ומתרחש ברובו בספינות חלל , אך בקלות אפשר לדמיין את העלילה בספינות קרב במהלך מלחמת העולם השניה , או אפילו במלחמות הימיות של ספרד ובריטניה.

דווקא ההתחלה די מוזרה, הספר מתמקד בקצינה זוטרה , שבעקבות מרד אלים מצאה את עצמה כקצינה הבכירה בספינת קרב בעיצומה של מלחמה קצרה. הספר מתחיל ביום שאחרי, בועדת החקירה על האירועים , בה הגיבורה הנחבאת לכלים בדרך כלל , ובעלת בעיות רציניות של בטחון עצמי , רק מקווה שלא יעיפו אותה מהצי בשעה ששאר העולם רואה בה גיבורת מלחמה . העלילה זורמת , עם כי לר ברור לגמרי הרקע של עולם-הספר , מי אילו המשפחות השולטות, מה היחסים בינהם , מי הטובים ומי הרעים, זה מגרעת קטנה של הסיפור , אבל רק קטנה , כי המיקוד הא בנפש של הגיבורה.
איפה שהוא באמצע הספר הבנתי שאני נכנסתי לסידרת ספרים , ולא ספר שעומד בפני עצמו לגמרי , אם זאת , הספר הזה מתחיל טרילוגיה חדשה המתמקדת בגיבורה של הספר בשעה שספרים הקודמים התמקדו בגיבורים קודמים, והגיבורה הייתה דמות משנית מאד שם.

דרך אגב, ספר יותר מוכר של הסופרת , שגם תורגם לעברית , זה ״מהירות החושך״ שם הסופרת כותבת מנקודת מבט של אוטיסט גבולי , שבזכות יכולות גבוהות בזיהוי תבניות ודפוסים, משולב בחברה והעלילה סובבת סביב בהחלטה של הגיבור האם לעבור טיפול נסיוני שאמור ״לרפא״ אוטיזם.

ספר מעולה , שמאתחל את הסידרה , מרענן אותה , ומפצל את העלילה בין נקודות המבט של מיילס , הגיבור "המיתולוגי" , ולבין קתרין, גיבורה חדשה שמיילס פוגש ב"קומאר" , כוכב הלכת שבו מתרחש העלילה. ככה מדע בדיוני-בלשי צריך להיות. קומאר זה כוכב לכת מיושב , שלא מתאים למחייה אדם. התושבים גרים ב"כיפות" שמבודדות אותם מהאטמוספרה, ובו בזמן שי פרויקט ארוך טווח של "הארצה" , שינוי אקלים של כוכב הלכת שבעתיד הרחוק , יהיה ניתן לגור בו חופשי. חלק מהותי מתהליך "הארצה" זה מראה ענקית בחלל שמוסיפה מקור אור נוסף , ועוזרת לחמם שטח הכוכב. הסיפר מתחיל שמתרכשת חבלה חמורה במראה הזאת, ומיילס נשלח לחקור.
או מתארך אצל משפחה של חברים , ושם פוגש שת קתרין , אשה לדיפלומט כושל, שאולי מעורב בחבלה, (וכמובן מתאהב בה). יש סיפור בלשי נהדר, ניצוצות של רומן רומנטי, מדע בידוני שעושה טוב לדמיון , ודואט נהדר בין נקודות מבטם של קתרין ומיילס.

בסידרת ספרים , שעוקבים אחרי אותו גיבור , יש בעיה חזרה על אותם מאפיינים ועלילות , וכמו כן , ששה לקרוא ספר בלי רקע מהספרים הקודמים.
הספר הזה זה נקודת כניסה מעולה לסידרה. הגיבור עשה בספר הקודם "אתחול" ( reset ) לקריירה שלו. אחרי פציעה קשה , הוא כבר לא בתפקיד כפול לורד וורקוסיגן ואדמירל נייסמית , נפרד הצי שסבב אותו , מהחברה הקודמת , נכנס לתפקיד של שופט&חוקר מטעם הקיסר , בעולם חדש (קומאר) שכמעט לא נחספנו אליו קודם בספרים.

מעבר לזה , הפרקים מנקודת מבטה של קאתרין , פשוט מעולים.נהנהתי מהם הרבה יותר מאילו של מיילס ( אולי קצת מיציתי אותו)

נסו לדמיין את ג'יין אוסטין כותבת ספר של מדע בדיוני, מביאה משפחת בנט לעולם עתידי, אך משאירה את העיקר העלילה בסגנונה הרגיל. זה בדיוק הספר הזה. שילוב של רומן גותי כמעט קלאסי לבין העולם הבדיוני העשיר שסדרת ה-וור שהסופרת בנתה לאורך מספר ספרים.
האמת , מלכתחילה בריאר , מרכז העלילה של הסידרה קרץ לספרות האנגלית הקלאסית. בכוכב לכת ,בריאר, שבודד משאר האנושות למשך מאות שנים , והשתרשה בו השיטה הפאודלית של ימי הביניים , עם אצילים , ומעמדות, ומאבקי כוחות בין לורדים וכו.. כש-בריאר התגלתה מחדש לאנושות ונחשפה לטכנולוגיה, אורך החיים השתנה , אך לא המעמדות.
ברוב הספרים זה רק הרקע. פה זה העיקר : הרקע לספר, הכנות לחתונה המלכותית , של גרגור הקיסר. אילולי הזכרון של חתונתם של ויליאם וקייט , הייתי חושב שההמולה בספר מוגזמת. העלילה הראשית זה חיזוריו של מיילס, אחרי קאטרין , אלמנה צעירה, שסייעה לו בספר הקודם ( נ.ב. קומאר, ספר נהדר, אבל הוא מד"ב קלאסי, ולא ממש חובה בשביל הספר הזה). שני האירועים המרכזיים בספר זה ארוחת ערב רשמית במעונו של מיילס, בה הוא מנסה לחזר אחרי קאטרין, והצבעה בבית הלורדים, בה מיילס מושך בחוטים. ההצבעה דווקא מעניינת, מדובר על מאבקי ירושה של שני מקרים חריגים: בת של לורד, שעברה ניתוח לשינוי מין , כדי לרשת את אביה, ולורד צעיר שבבדיקה גנטית , התברר שאם-סבתו התפרפרה מהצד , כך שהוא לא באמת היורש של סב-סבו.
רוב הספר מקסים. בעיקר הפרקים מנקודת מבטה של קאטרין , מאד חבל שלא לקחה חלק יותר נרחב בספרים הבאים. יש קצת מריחת זמן כאשר מנסים "לתפוס" מה נשמע עם כל מני גיבורים משניים מספרים קודמים , מה שקצת הורס את הרצף. אם זאת , לדמויות הראשיות , הסופרת דואגת להעשיר את הרקע, לדעתי רקע של ספרים קודמים לא ממש הכרחי.
יש גם מעט פרקים נוספים מנקודת מבט של בן דודו של מיילס , איבן (ע"ש איבן דוראק, לרוסים שבינכם), רווק עולל , שתמיד נקלע בעל כורחו למאבקים של אחרים. בספר הבא הוא לפחות יזכה בנסיכה. זה קרוב במידה מסויימת לאתנחתא הקומית של הספר.
בסף הכל , ספר נהדר, שמתאים לאוכלוסית קוראים מאד מסויימת: אוהבי מד"ב שגם נהנו מאנקת גבהים , או חבבות האחיות ברונטה , שלא פחדו מחולית.

איבן וורפטיל , מבוסס על "איבן-דוראק" היה דמות משנית בסידרה שמתמקדת בבן דודו הנכה, מיילס וורקיסיגן.
איבן היה סוג של נגטיב למיילס, גבוה, נאה, אהוב על הנשים , מצד אחד, מצד שני - קצת טמבל. איבן לאורף הסידרה, השתדל להמלט מאחריות, נישואים, פוליטיקה, קידום ,מ-מיילס שהיה מסבך אותו , מאמא שלו שחס ושלום יש לה צפיות ממנו, בעצם מכל מי שרוצה ממנו משהו. הפוקוס על איבן שחצי מהספר מנקודת מבטו, מרענן מאד את הסידרה, כי קצת נמאס ממילס
הספר עצמו נחמד מאד, מתחיל נהדר, בפגישה של איבן וטז' , נסיכה למשפחת פשע בגלות ( אמרו לי חברים רוסים שאיבן-דוראק תמיד זוכה בסוף בנסיכה ) , אבל לקראת אמצע הספר , יש יותר מדי משיכה, איבן וטז' חוזרים לעולם הבית (בריאר) , וצריך לפגוש את כל הדמויות מהספרים הקודמים , לשאול מה שלומם, מה קרה איתם מאז הספר האחרון , קח שיש קצת מריחה , חבל , כי הספר מאבד מומנטום , ולא ממש מחזיר אותו לקראת הסוף.
בסך הכל ספר נחמד , שלא מצריך לדעתי "ידע מוקדם" בסדרת הספרים הזאת.

נ.ב. קראתי בעברית , אני מקווה שלא הרסו יותר מדי בתרגום. התרגום של הספרים הראשונים היה די טוב בסך הכל.

ככה ספר מדע בדיוני אמור להיות. עלילה עתידנית ,בנוייה סביב רעיון ממש מגניב שסביבו בנוי ספר ועלילה זורמת. במסגרת של ניסויים גנטיים, תאגיד גלובלי גנרי, יצר את ה"קוודים" ( מרובעים בעברית ? ) מוטציות של בני אדם שהונדסו לחלל החיצון, לסביבה של אפס כבידה - שהמאפיין העיקרי הוא זוג ידיים נוסף במקום זוג הרגליים שמיותר בחלל החיצון (4 ידיים => קווד באנגלית)

העלילה גם כן נוגעת בנושאים אתיים שכרגע האנושות לא צריכה להתמודד - אבל יגיעו ללא ספק עוד עשרות שנים , מה מעמדם של יצורים תבוניים שנוצרו במעבדה, שנוצרו ע"י חברה, אך הם אינם אנושיים לגמרי.

יש פה ספר שעומד בפני עצמו, לגמרי. נמצא בעולם של שאר ספרי הכותבת, אך 200 שנה לפני שאר הספרים , אין צורף ברפרנסים של ספרים אחרים כדי להכנס לאוירה.

חסרונות של הספר - הגיבור הוא מהנדס בטיחות ,ואם זה לא נשמע מלהיב , אתם צודקים , זה לא. חלק לא קטן מהספר הולך על תיאורים של אתגרים הנדסיים לא לגמרי ברורים , לפעמים זה מעניין , ולפעמים סתם ברבור.
גם הדמויות לא ממש עמוקות ומיוחדות , כל אחד מהם נמצאת מליון פעמים בספרים או סרטים אחרים.

כמו שני ספרים שמתרחשים במקביל , הראשון , ספר הפנטזיה מהטובים ביותר שקראתי , והשני , מדע בדיוני לא ברור לגמרי על תרבויות עתיקות וחדשות בחלל החיצון.
אז נתחיל בדרדרים - כינוי לזן של גזע תבוני של כלבים המתפקד בלהקות קטנות. כל להקה של 4-6 כלבים הם בעצם ישות אחת , אם זהות , תכונות , מאפיינים , שחושב ופועל בסנכרון מושלם. השלם גדול מחלקיו, ובשעה שהכלבים הבודדים מתחלפים , כלב זקן מת , כלב צעיר "נספג" , ה"להקה" חייה מאות שנים או יותר. עולם שלם מרתק בנוי סביבם. על אינטרקציות בין הלהקות, היחסים הפנימיים בלהקה, מוות , הריון, איחוד ופיצול להקות , ואני גמעתי כל מילה בשקיקה.
אז חללית של בני אדם בורחת ומתרסקת בעולם זה, שמבחינה התפתחותית נמצא בימי הביניים, ושני ילדים, אח ואחות, שורדים , כל אחד מוצא את עצמו בממלכה אחרת , קבוצה אחרת של להקות , שבמלחמה כמובן , ויש פה סיפור פנטסטי מז'אנר הפנטסיה.
הרעיון של הלהקה כישות , מדהים, מציף את הדמיון , ומעלה אינספור שאלות ורעיונות . למשל , התקשורת בתוך הלהקה היא סוג של טלפטיה , אם זאת אסור ללהקות להתערבב בינהם כי הם משבשות את התקשורת אחד לשני. לכן אין כמעט קרבה בין הלהקות , למעט אהבה ומלחמה. ההשלכה בפסכולוגית של זה בין השאר גם נידונה בספר.
החלק השני הוא מדע בדיני, אפילו מדע בדיוני כבד. הסופר הוא פרופסור לפיסיקה והוא הרשה לעצמו לברוא עולם של חוקים , וחילק את החלל לאזורים בו הפיסיקה היא המוכרת , מה שנקרא האזור האיטי, ואזורים בהם אפשר לנסוע מעל מהירות האור , למשל, המחשוב מתקדם פי אין-סוף , האזור המהיר , או העליון. הסיפור שם הוא על ישות עתיקה ומרושעת כמובן , שמשתחררת לעולם בגלל חפירות של בני אדם בארכיון עתיק ,ומפה מתגלגל מאבק להצלת היקום כולו , שתלוי כמובן בילדים שנמצאים בעולם הכלבים.
את הפרקים האילו , גם אם די טובים , קראתי מהר כדי להגיע כמה שיותר מהר לפרקים של עולם הדרדרים. בעולם הזה יש סיפור מרתק ועולם רקע עוצר נשימה , שעד היום אני זוכר ומתמוגג מנחת שנזכר בסיפורים.
נזכרתי במיוחד בספר הזה , כי ממש לא מזמן יצא המשך של הספר (בלי תרגום בינתיים) על עולם הדרדרים . המשך , או יותר נכון "פריקוול" לאחד הגיבורים בחלק המד"בי של הספר , יצא מזמן.


החלק החלש של הספר זה מברקים שנשלחים בין תרבויות. נכון הספר יצא בשנות ה90 המקדמות , אבל כבר אז אפשר היה להניח שתרבויות לא מתכתבות אחת עם השניה כמו בצאטים ישנים של MIRC .

מיילס , סוג של ג'יימס בונד בחלל, רק נכה, נמוך, מעוות ומאד מתוסכל מינית, מפשל במשימת חילוץ של בן ערובה - הוא חוטף התקף באמצע החילוץ, ויורה בטעות על בן הערובה , כורת לו את הרגליים. מפה כמובן הכל מסתבך. הוא ניקרה חזרה הבייתה ( לבריאר) , שם מגלה שמפקד סוכנות הריגול מתחיל להתנהג מוזר .. ומתפתחת עלילה די רגילה יחסית לסידרה , ולא מלהיבה במיוחד. הספר כתוב מעולה , קריא, שוטף , מכניס אותנו יופי לראש של מיילס ( הספר עוקב אחריו , אך מגוף שלישי ) , וגם לא לגמרי מצריך ידע מוקדם בסידרה , ישנם הרבה רפרנסים לספרים קודמים אך הם מוסברים בקצרה.

בסיכומו של דבר, ספר חביב , אך בהחלט יש יותר טובים בסידרה.

שמעתם פעם על מיצראל ? איחוד של ישראל ומצרים כנגד אירן האיסלמית? לא על זה הספר , אבל זה אחד מתופעות הלואי של מכונת החלומות , ספר שקצת מזכיר את הסרט אפקט הפרפר, או הסידרה גולשים בזמן ( כמובן שבה הרבה לפניהם).
כמו שכתוב בתקציר , החלומות של ג'ורג מתגשמים. לא מדובר על חלומות יזומים ( אני חולם על זכיה בלוטו , על להיות מנהל גדול ..) אלה על חלומות REM , שבהם התת מודע שולט. המקרה הראשון שג'ורג' זוכר בודאות מדגים יופי את הבעיה : קרובת משפחה עברה לגור בביתו שהיה נער, והחלה להטריד אותו מינית, ג'ורג חל שהיא מתה , ושהתעורר המציאות השתנתה. הקרובה אכן נפטרה, שבועות לפני שעברה לגור איתם , הוריו וכל הסביבה לא מודעים שהיה קיים עבר שונה בו היא גרה איתם, ורק הוא מודע לשני המציאויות.
כמובן שזה מחרפן אותו, והספר מתחיל שהוא עובר התמוטטות, ונשלח לפסיכיאטר שרלטן, מניפולטור ואופורטוניסט שחושב שדרך ג'ורג' הוא יוכל לשנות את העולם לטובה. כך הספר מתחיל .
בפועל יש פה מגוון עצום של מציאויות אלטרנטיביות ( ואני חובב גדול של הנושא) , קצת דיון פילוסופי על המציאות , איך אנו תופסים אותה , וגם על משחק ב"אלוהים"
הספר שותף , העלילה נהדרת ותיאורי המציאות מדהימים ( לא חופרים , לעיתים כמה מילים שנזרקים כדרך אגב נותנים פה תמונות גדולות). בקיצור מאד אהבתי.
ספר חובה לכל מי שאהב את "גולשים בזמן" שהיה ילד

ספר שלגמרי הפתיע אותו לטובה.
באופן כללי ספרים שמסיימים סדרות נוטים קצת ליפול ברמה, סופים מאכזבים , סגירת פינות מאולצת , סוף טוב מדי או רע מדי , לא אמיתי מדי, התחנפות לקוראים ועייפות החמור.
בלי ספוילרים כמובן , אחרי משחקי הרעב האכזריים מאד , הספר הזה עוסק במלחמה, והמלחמה הרבה יותר אכזרית. קצת מזכיר את המצב בסוריה עכשיו. שני הצדדים מבצעים דברים נוראיים , פעילות רבה נעשית למען התקשורת ומה שקורה במציאות לא ידוע לקהל הרחב , ולא ללוחמים והמפקדים בשטח.
הכותרת "mockingjay" היא מאד סמלית , זה הסמל של המהפכה, מה שהמורדים מקשים מ-קטניס להיות, סמל וחזות.
היא ושאר הגיבורים מאד מעורערים , בסוף הספר השני הגיבור הראשי פיטה , ועוד אחת המתחרות הראשיות (ג'ואנה) נשארות מאחור בידי הקפיטל , ובלשון המעטה לא עוברים דברים נעימים. קטניס עצמה לא מפסיקה להתענות ולהאשים את עצמה בתוצאות רעות של המרד.
המשולש הרומנטי של פיטה-קטניס- גייל חי וקיים , אך תופס פן אפל יותר, עצוב ואכזרי, שרחוק ככל האפשר מ"רומנטי"

גם המילחמה עצמה , התאורים , ההתקדמות, מאד ראליסטים , העלילה לא צפוייה ומפתיעה. מומלץ