הביקורת האהובה של ריבה
באוויר
*אזהרת ספוילר*
הייתי בצבא, בדיוק בתקופה של פיגועי האינתיפאדה השניה. ובתקופה הזאת אורי צלל לנושא החלומות. הוא למד ותרגל, זה היה הפרויקט שלו. יצא לנו לדבר על זה, כי זה מה שהעסיק אותו בזמנו, והוא היה באופן קבוע במעין תרגול תודעתי כזה של לבדוק כמה פעמים ביום - האם מה שאני חווה הוא מציאות או חלום? בזמנו הוא סיפר לי שברגע שאתה מזהה שאתה כרגע בחלום, אתה יכול ״לתפוס פיקוד״ על החלום שלך ולחוות כל דבר שאתה רוצה - בחלום, כל עוד הוא נמשך. והוא בעצם נתן לי מתנה. כי למרות שלא תירגלתי את זה באופן קבוע, מידי פעם זיהיתי שאני בחלום, ואז אני פשוט עפה, מרחפת באויר, כל פעם באופן קצת אחר- פעם טסה מהר ופעם דואה לאט, בתנוחה מאוזנת או במאונך, אבל זה תמיד נפלא. אחרי שאח שלי נהרג בפיגוע באותה התקופה, זה קרה הרבה. השתוקקתי לזה. הגיע חלום ועפתי באויר, תעופה מנחמת. היה שם גם הרבה ירושלים והרבה אלכוהול ועוד כמה דברים שהספר הזה הזכיר לי.
נהניתי מהספר, בין השאר כי הצלחתי לדמיין מרחוק אך באופן קצת אינטימי את חדוות הגשמת החלומות של הכותב. שעף, ומלהטט במילים, במחשבות, בישראליות ירושלמיות אסלית של תחילת המילניום. קצת ציפיתי לקטרזיס המרוולי של הצלת העולם, אבל נו שוין.
אני לא מאד פעילה בסימניה, אבל דה אלפרט הוא אחד הקוראים שאני עוקבת אחריהם באדיקות, וההמלצות שלו הן מספר 1 מבחינתי. גם כיף לקרוא וגם הן קולעות בול. יצא הרבה פעמים שחיפשתי מה לקרוא, נכנסתי לעמוד של אלון וחיכה לי שם השפע הגדול… אז תודה אלון.
על כן למעשה רציתי לקרוא את הספר מזמן, אבל מתישהו בשנים עברו איבדתי את היכולת לקרוא ספרים בכל פלטפורמה מלבד קינדל. לאחרונה הספרים הדיגיטליים בסטימצקי זמינים גם בקינדל, ובא לציון גואל. בינתיים. וכמה טוב היה להיזכר בספר הזה ולקרוא אותו בשקיקה בקינדל. כיף של ספר.
9 אהבו
