וירג'יל וביאטריסיאן מרטל4אני חושב שיש ליאן מרטל כישרון מיוחד לזרוע לך במוח דרך הסיפור רעיון מחשבתי שצומח וגדל תוך כדי הסיפור וגם לאחריו. אני לא מהחסידים הגדולים של חיי פי, אלו שהתחברו אליו ברמה הרוחנית, אך גם בספר הזה בדומה לשני יש טעם אחר, חדש. טעם שלא טעמתי בשום מקום אחר. הוא גרם לי לצחוק ולכעוס על הדמות והסופר כאחד. ובסופו אי שם בתוך הלילה הוא גרם לי לחשוב על סליחה על נחמה ועל שני החתולים שלי. המחשבה הזו שיאן בחר לנטוע בראשי לא עוזבת. ספר מקסים
שביל פירורי הלחםקים סוניי4בדרך כלל ספרים מהז'אנר הזה מעבירים לי את הזמן טוב ואני מרבה לשכוח אותם לספר הזה שמופיע עם מתכונים לרוב יש חוויית קריאה אחרת הוא ספר עם ריח של מרקים ותבשילים מהבילים הוא ספר כיפי מאוד שנשאר חודשים טובים אחר כך. שווה קריאה
הרחק מהיעדרושז2על אף הסיפור הדרמתי שלכאורה מתחולל, אשה המקיימת יחסי אישות עם אביה. לא מצאתי את העומק הרגשי שציפיתי לו. חלק מהטקסט היה שירי מידיי לטעמי והסיפור עצמו היה רדוד מידיי. מרגיש ממש לא אמיתי אבל היו בספר גם כמה נגיעות אור יפיפיות שבגינם היה שווה להשקיע אחר צהריים פנוי.
אבא, לאן הולכים?ז'אן-לואי פורנייה8מעט מאוד ספרים השאירו אותי בסופם ללא מילים. חלקם עצבנו אותי אז קיללתי או סתם אמרתי לאשתי לא לקרוא. חלקם עוררו בי התרוממות רוח, אז סיפרתי עליהם לרבים ככל שיכולתי. זה השאיר אותי נתול מילים כלל. השאיר אותי עם רגש הזדהות עמוק ביותר. השאיר אותי עם חמלה ורצון עז להודות לילדי נורמאלי. אך את המילים הוא השאיר בעמקי הבטן. מותיר אחריו רק לשון יבשה. בקיצור כמה שעות אחריו נשאר לי רק להמליץ לכם על הווידוי הזה. הוא לא שינה לי את החיים אך ללא ספק הוא שינה לי את הרגע הזה שאחריו.
אינסוףחיים שפירא3אחד הדברים בהם חיים שפירא טוב הוא להסביר. לא באמת משנה אם הנושא כבד או קל משעמם או מעניין מאוד, השילוב של הומור עם חידות מספרים המלוות אותך בחווית הקריאה יוצר תחושה של הבנה רחבה יותר שווה קריאה גם לאלה שלא אוהבים מספרים כלל.
אוניית המגדלורזיגפריד לנץ1מקלסיקה הנלמדת בבית הספר בגרמניה הייתי מצפה למשהו אחר. נכון יש פה משפטי מחץ ודילמות מאתגרות ומעניינות לקורא, אך חלק מהדילמות או המשפטים מהול בקלישאה ארקאית. כבר לא קיימות אונייות מגדלור ואולי טוב שכך. יפה אך לא מדהים. שווה את הזמן הקצר שמשקיעים בקריאתו אך ניתן להחזיר אותו לסיפריה אין צורך לרכוש.
מי אתה?חורחה בוקאי0שני הספרים של המחבר, זה ושמע סיפור הם אותו הספר בדיוק רק בכריכה שונה. זה לא ספר חדש אילה הוצאה מחודשת. חוץ מזה הספר מעניין מאוד
יצירות מופתאליסון גאלופ4אני מסתכל באתר "סימניה" רק אני הראשון שכותב ביקורת על הספר-מפלצת הזה. (יצא לאור בשפת הקודש בשנת 2005 בהוצאת סטימצקי.) כשיצא לאור היה לו המון פירסום מעניין שאיש לא כתב עדיין ביקורת על הדבר הזה. זו ספר "פיל" משום שהוא בן 647 עמודים אורכו מעל 40 ס"מ רוחבו כ-25 ס"מ. מעל חצי מטר כשהוא פתוח) יש לו עטיפה חלקלקה ומעצבנת. שוקל מעל 5 ק"ג. קשה לאחוז בו לאחר מספר שניות הידיים מתעייפות. לקרוא אותו בשכיבה על הגב זה לא ניתן בספר יש המון ציורים מכל התקופות וכמובן גם הסברים. הציורים באיכות טובה כי הדפים מהסוג המבריק. (על הנזק בעיניין זה אפרט בהמשך.) קבלתי אותו ליום הולדתי פתחתי פעמיים שלוש. מלהיב במימדיו ובשפע המידע שמכיל. הוא שוכן בארון הספרים שלי בשכיבה (אחרת לא נכנס) ומעלה אבק. מפריע ומעצבן את כל הספרים האחרים בעלי הממדים הנורמליים. את ה"שי הצנוע " קבלתי כמתנת יום הולדת מידיד בהחלט מתנה יוקרתית. לא נעים להוציא מהספריה משום שהידיד שהביא לי אותו מרבה לבקר ובהחלט יכול להתעניין מה עלה בגורלו. בקיצור אני "תקוע" איתו עד קץ הימים. יש לו חסרון רציני כפי שציינתי הדפים המבריקים והמשובחים חדים מאד בקצוות ובכל פעם שניסיתי לעיין בו הם חתכו לי לי את האצבעות וזה ממש כואב. הוא בהחלט יכול לשמש כמשקולת או כמדרגה לפעילות ספורטיבית. ולאחר מכן להניח במקום בטוח כי שלא יפול על מישהו-עלול להרוג! עם זאת הוא בהחלט מפגין תרבותיות. לכל המזדמן לחדר עבודתי ספר הוא "ספינת הדגל" התרבותית של הספרייה שלי. שבוע טוב לכולכם.