בעידן הטיקטוק בפרט והרשתות החברתיות בכלל, שבו כל סרטון נוצץ והכל חייב להצטלם תחת הסוואה של פילטר זה או אחר, או להיות משופר על ידי תהליך מתקדם יותר של שימוש בבינה מלאכותית, מאד חשוב לדעתי שנחזור אנחנו המבוגרים צעד אחורה ואולי נצליח למשוך איתנו גם את ילדינו אל המקורות. אל משפט עתיק וידוע שדאגו לחנך אותנו אליו בעבר וכיום קצת פחות: "אל תסתכל בקנקן אלא למה שיש בתוכו". מה בסיפור?
במרכז, ענק מוזנח למראית עין, ייתכן כזה שמעורר ריחוק ויותר מכך אפילו דחייה. יום אחד נפתחה בקרבת מקום מגוריו חנות בגדים, הכוללת מוצרי לבוש נחשבים ביותר. החליט הענק ללכת ולבחון את החנות, בחן והחליט לעבור מהפך. זנח את כותנתו הישנה וקנה לעצמו מלבושים איכותיים. אז קרו דברים בדרכו חזרה לביתו שמח ומחודש. דברים שבסופו של דבר יובילו את הענק לדמוע (ואני דמעתי יחד איתו כשבסופו של דבר הגיע הענק הביתה, כשאפילו המכנסיים החדשים לא לגופו). מה קרה בדרך? צאו לאותה הדרך יחד עם הענק וגלו בעצמכם.
הלב שלי חצוי לגבי הספר הזה: מצד אחד, ככל שמתקדמת העלילה מתגלה ליבו הטוב והענק של הענק. לדעתי, אין טוב יותר מאשר לחנך את הדור הצעיר לטוב לב, לנתינה, לעזרה לזולת. מצד שני, הוויתור העצמי שאליו הספר מכוון, נראה לי גדול מדי. ובכל זאת, חשיפה לספרים שמעוררים את הלב חשובה מאד, מאז ומתמיד וכיום במיוחד, על כן מבחינתי מומלץ. אם כי ניתן לחשוף אותם, תוך הוספה של דגשים משלנו שלאו דווקא תואמים במדויק לרוח הסיפור.

















