בכל יום שישי אנחנו קונים הביתה עיתון סופ"ש,
זו מסורת בשבילי בדיוק כמו נרות שבת. אמנם עם השנים התמעטו המוספים הרלוונטיים לחיי, האקטואליה כבר לא רלוונטית בעידן האונליין, נשארו עוד כמה טורי דעה או מאמרים שאני באמת קוראת, גם אותם בכוח האינרציה. אם להיות כנה, אנחנו בבית יכולים להסתפק בתשבץ היגיון וסודוקו.
ובכל זאת, הדבר הראשון שאעשה כשיגיע לידי עיתון הוא לקרוא את ההורוסקופ, לא להאמין כמובן, לצחוק על העילגות של מי שמאמין ובאותה נשימה לקוות שהירח שנכנס ליופיטר, או משהו כזה, אומר משהו ושהשבוע אזכה בלוטו, אם אמלא כמובן. אף פעם לא מילאתי.

מזל של מתחילים, זה ספר מבריק בפשטותו.
שרונה, מורה בבית ספר דמוקרטי, רווקה חובבת ספרים, רומנטיקה ותשבצי היגיון.
חיה במושב קטן, ההורים החקלאים שלה גם גרים שם, והיא גרה בבית של הסבים שלה, וכל חייה מלווים באותו נוף של אותו מושב.
גם החברה הכי טובה שלה, הרפתנית, גרה שם. והיא מאמינה בהורסקופ.
שרונה, החליטה לכתוב בעיתון באנונימיות את ההורסקופ השבועי, תחילה כדי להצחיק את חברה שלה, אבל כשגילתה שמה שהיא כותבת מתגשם, התחילו הבעיות.
יש פה רומנטיקה מקסימה ומחממת לב, חברות, עיירה קטנה, חדר מורים...
ספר מלא הומור שכתוב היטב, נושא חשוב שלא מדובר דיו לטעמי (זה קצת הפאנצ' של הספר אז אני לא בטוחה אם לכתוב את זה בסקירה), מאד אהבתי את הקטע של ההורוסקופ.
מסוג הספרים שאני שמחה שנכתבים במדינת ישראל, ספר קומדיה רומנטית אינטליגנטי לא מיני, שלוקח ברצינות את הז'אנר ולא מזלזל בקוראיו או קוראותיו. זה מציף אותי אופטימיות, שאפשר להתעסק במדינת ישראל בעוד דברים חוץ ממלחמות, רגשות, עוולות, דרמות היסטוריות ושאלות מוסריות. לטעמי, זו התקווה שלנו לחיים רגילים בארץ, שמתעסקים באהבה, איזה התעסקות פריווילגית וקמאית בו זמנית.

קראתי את הספר לפני כמה שבועות, לא תכננתי לכתוב עליו סקירה, אבל הסופרת הבטיחה איזה פרק בונוס באתר שלה וכשנכנסתי לקישור הוא הוביל לאתר חסום. פניתי לסופרת דרך רשת חברתית (כי זה עידן כזה שהסופרות מאד משווקות את עצמן) והיא שלחה לי את הפרק הנוסף. היא מאד הודתה לי שכתבתי לה, וביקשה שאעביר את זה הלאה.
חשבתי קצת על הבקשה שלה, מצד אחד למה לי לכתוב על ספר שלא תכננתי לכתוב עליו, מצד שני מאד נהניתי ממנו, וכמוני עוד כמה חברות. אני אשמח שיהיו עוד קומדיות רומנטיות טובות, מקור או תרגום, זה באמת ז'אנר שלא לוקחים אותו מספיק ברצינות ועלול להפוך לבדיחה בהינף פיסקה.

אז אני ממליצה מאד על מזל של מתחילים ומקווה שהסופרת, שזהו ספר הביכורים שלה, תמשיך לשמח.
תהנו.

~ההורוסקופ השבועי~

מזל סרטן - בימים הקרובים תחוו ירידה במצב הרוח בעקבות פרידה מאדם אהוב. מומלץ להתנחם בדברים מנחמים, כמו הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

מזל אריה - דייט כושל מעלה אצלכם את רמת הכעס והעצבים. מומלץ לקחת כמה נשימות ולהתחיל לקרוא את הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס על מנת להירגע ולשקוע קצת בסיפור חיים של אחרים.

מזל בתולה - הכוכבים בשמיים לא טועים: אתם אמנם מזל בתולה, אך השבוע איבדתם את בתוליכם. מומלץ לקרוא את הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס כל עוד התינוק עוד לא נולד ויש לכם זמן לקרוא ספר.

מאזניים - אתם מרגישים בימים האחרונים שכולם כל הזמן שופטים אתכם. מומלץ להתעלם מרעשי הרקע ולשקוע במשהו שיסיח את הדעת מפני הערות כאלה ואחרות, למשל באמצעות קריאת הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

עקרב - אתם חווים מצב של קשר עם אדם רעיל בחייכם, זה הזמן לאזור אומץ ולנתק קשר מאותו אדם, ולהחליף אותו בקשר עם ספר שעושה לכם טוב, למשל "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

קשת - קופידון ירה בכם את חצי האהבה שלו, כלומר אתם מאוהבים! נצלו את הפרפרים בבטן בשביל לשמח את בן או בת זוגכם במתנה זוגית לעצמכם ולהם - הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

גדי - בימים האחרונים אתם מחפשים את השקט והרצון להתחבר לטבע. צאו לטיול במדבר וקחו איתכם את הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

דלי - בזמן האחרון אתם מרגישים משא כבד על גבכם. השילו אותו מעליכם, נוחו במעט, ובזמן המנוחה קראו את הספר "מזל של מתחים" מאת רעות וויס.

דגים - אתם חיים במין בועה, נמנעים מחדשות מדכאות וממעללי העולם שבחוץ. זה טוב. המשיכו לחיות בבועה שבה אתם חיים, וקראו את הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס, שאמור להשאיר אתכם עוד קצת בבועה הזו.

טלה - אתם מוצאים את עצמכם מתמכרים לבשר, מרגיזים את חבריכם הצמחוניים והטבעונים. החליפו את ההתמכרות להתמכרות אחרת, בריאה יותר לכם ולסובבים אתכם. למשל, הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

מזל שור - כל חייכם הייתם רואים את הצבע האדום, ונמלאים עצבים ותסכול. בימים האחרונים הצבע האדום משמח אתכם. במילים אחרות, אתם אוהדי הפועל תל אביב, שכל הזמן הייתה מפסידה וגורמת לכם לעצבים אך לאחרונה היא חווה הישגים וממלאת אתכם בשמחה. נצלו את רגעי השמחה הנדירים הללו מהצבע האדום, ותגרמו לעצמכם לשמחה גדולה עוד יותר בזכות זה שתקראו את הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.

תאומים - חוויתם פגיעה גופנית בשרירי הגוף שלכם. נצלו את רגעי השיקום והמנוחה לשם קריאת הספר "מזל של מתחילים" מאת רעות וויס.


***

"מזל של מתחילים" (מאת רעות וויס!), הוא, כפי שאתם כבר יכולים להבין, ספר שמומלץ לכולם, לבני ובנות כל המזלות. ולא סתם הוא זוכה לקונצנזוס רחב ב'סימניה' ובאתרים שונים - זה ספר מיוחד, מגניב, מחמם לב, וגם רומנטי.
זה ספר על הורוסקופ שמתגשם ויוצר תגובת שרשרת וכל מני סיבוכים ותפניות בעלילה ובחיים של הדמויות בספר. לא אפרט על העלילה מעבר לכך, כי אינני רוצה להרוס, רק אומר שהספר הזכיר לי את "הכל יהיה בסדר" של דן יוספן (הלא הוא מסמר עקרב, חבר האתר) בזיגזוג הזה שבין מציאות לדמיון, בתחושה הזו שיש כוח כלשהו שמשפיע על החיים שלנו, בין אם זה צירופי מקרים ובין אם זה הורוסקופ, גם העלילה החיננית והקצבית וסגנון הכתיבה התואם נכחו בשניהם.
זה ספר שמדבר גם על היכולת לסלוח, על היכולת לאהוב, על הבחירה שלנו את מי לכלול בחיינו ואת מי לא.
הדמויות מקסימות ובנויות היטב, הכתיבה טובה וזורמת, העלילה מקורית, ההורוסקופים שנונים ומוסיפים לספר. בהחלט אחד מהספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. היה לי מזל ששמעתי עליו וקראתי אותו...

אני מאמין באסטרונומיה, באסטרולוגיה קצת פחות. תמיד שעשע אותי לחשוף כל פעם מחדש כמה ההורוסקופ שוגה, או צודק לשם שינוי, נטו כי אנו בני האדם נוטים לאמונות טפלות ופרשנות.

שרונה, מורה צעירה ומופנמת, מתקרבת לגיל שלושים ללא סיפוק אמיתי מהחיים – היא גרה בכפר בו גדלה, ללא בן זוג, עם מחסום כתיבה ועם עננת השפלה מהעבר שרודפת אותה. היא מתחילה לכתוב הורוסקופ כדי לעזור לחברתה הטובה, ומגלה להפתעתה, שהוא מתגשם.

יום אחד היא פוגשת את הגבר שאחראי לזעזוע שעיצב את חייה, ומכאן הכול משתנה.

האם שרונה בוראת את העתיד או מנבאת אותו? האם ניתן לנבא טובות מבלי שיהיו לכך השלכות? מהי מידת האחריות של כל אדם על גורלו?

כל מספר פרקים מופיע ההורוסקופ עם תחזיות בהתאם למזלות (כשלכל מזל משויכת דמות), מעניין לעקוב כיצד אלו כביכול מתגשמות. כתיבת ההורוסקופ הקליל והשנון מאפשרת לשרונה הפאסיבית להשפיע באופן פעיל על חייהם של קרוביה. היה מעניין אילו הייתה בוחנת את יכולותיה בכיוונים יותר אפלים ומאתגרי מוסר, אך זה פחות הולם את הדמות ואת הסיפור.

הדמיון בין הגיבורה והמחברת ניכר, בעיקר בהיותן מורות בבית הספר הדמוקרטי המלמדות כתיבה יוצרת. היצירה מתובלת בהומור ורגש, כמו גם באזכורים תרבותיים איכותיים שסוחפים את הקורא.

תהליך החונכות המשמעותי עבור מתבגרים רגישים ומורכבים, מחזיר קצת את האמון במערכת החינוך, ושאולי עוד יש סיכוי לתיקון, בדומה לתיקון של שרונה. מערכת היחסים בין שרונה ונויה, הרגישה אמיתית ומרגשת, כשנויה הייתה גם הדמות האהובה עליי ביותר.

רעיון מקורי וביצוע פנומנלי, סיפור עם פוטנציאל להפוך גם לסרט או סדרה.

על מחילה, אהבה ומזל של מתחילות,
מומלץ בחום.

אולי אפשר לזקוף את ההצלחה של הספר הזה לאותה תופעה המתוארת בכותרת שלו - מזל של מתחילים. אולי אפשר גם לזקוף אותה לכישרונה של הסופרת, רעות וייס, לכתוב ממתק ישראלי חמוד ולשווק אותו לשוק הצמא לקומדיה ישראלית אמיתית, בלי פוליטיקה וחילונים-חרדים-חיילים-ערבים וכל זה. אסקפיזם, אבל מקומי. למה לא?
אז לצערנו יש קצת לא.

היו לי שלוש בעיות עיקריות עם הספר, וכדי לאפשר את הדיון בהן יתכנו ספוילרים. עימכם הסליחה.
הנקודה ראשונה והבעייתית יותר בעיני היא מילה אחת שחזרה על עצמה לכל אורך הספר: זונה. היא צרמה לי מאוד - לא בגלל סלידה כללית מניבולי פה, אלא ממש בגלל סיבה עלילתית. הספר מגולל את סיפורה של שרונה שמתגוררת באיזשהו קיבוץ או ישוב ששכחתי את שמו, לשם היא חוזרת אחרי כמה שנים טובות של היעדרות ובריחה לחו"ל. ממה היא ברחה? ובכן, לקח לסופרת הרבה זמן לחשוף את הנקודה הזאת (טיפונת יותר מדי, לדעתי), אבל בסופו דבר התגלה כי כאשר שרונה הייתה בתיכון, מישהו הדליף לעיתון של היישוב שירים שהיא כתבה - לא סתם שירים, אלא כאלה עם אופי אירוטי מובהק. מאוד מובהק. זה נעשה כמובן בלי הסכמתה, וכך במשך כמה שנים, שרונה שלנו זכתה לכמה כינויים לא נעימים, וביניהם... זונה. עכשיו היא חזרה לישוב כשהיא אדם אחר - מורה מצליחה בבית הספר הדמוקרטי, שהבטיחה לעצמה להגן על ילדים אחרים מפני אותה חוויה נוראית שהיא עברה כאן. שרונה רוצה להאמין שהיא התגברה על הטראומה פחות או יותר, אבל הטראומה חוזרת להכות בה במלוא העוצמה כאשר אבא שלה משפץ את המרפסת (או את הגינה?) ושוכר את אותו בחור שאשם בהדלפה. זה הבחור שהיה החבר הכי טוב של שרונה ובגד בה, ובעצם בגידתו דן אותה לשנים של כעס, מרמור ואפילו בריחה לחו"ל.
הבחור הזה, עידו צנעני, זוכה במהלך החצי הראשון של הספר לכינוי "עידו צנעני בן זונה". דמיינו את זה נאמר בנשימה אחת - כן, ככה, עידו-צנעני-בן-זונה. או בקיצור עצב"ז (כך במקור). אז הנה לכם הבעיה שלי: אישה שבמשך כל כך הרבה שנים סחבה על עצמה טראומה בעלת רקע מיני, משתמשת במילה זונה מאתיים פעם במהלך הסיפור? זה פשוט לא עבר לי חלק בגרון. מניסיון (קל), כשמשתמשים במילה מסוימת כדי להעליב אותך, אתה לא מחלק אותה בכזאת קלות לאחרים. פשוט לא הצלחתי להאמין לה.
סביר להניח שהבעיה היא בי, כי בכל זאת מדובר במילה יותר שגורה ממה שנדמה לי בבועה הקטנה והידידותית שבה אני חיה. אבל אנחנו מדברים על חוויית הקריאה שלי, אז מותר לי :) מוזמנים לספר לי אם זאת באמת רק אני או שזה הפריע גם לקוראים אחרים.

יאללה, נקודה שניה? שוט.
ובכן, הבעיה השניה שלי היא הציפייה ל"קומדיה רומנטית". כל כך הרבה תשבוחות נשפכו על הספר הזה, כינו אותו "הקומדיה הרומנטית הישראלית הראשונה", שכמובן ציפיתי לקומדיה... והתאכזבתי. רומנטיקה יש, אבל צחוק אין כל כך. לא צחקתי. אולי גיחכתי איזו פעם, אבל לא הרגשתי קומדיה. וזה מבאס.
אם הייתה שם קומדיה, אולי היא התחבאה מאחורי הדידקטיות - כן, זה היה ממש בקטנה ולא שמים לב ואולי זה מתבקש כשהדמות הראשית היא מורה, אבל זה שם (כולנו צריכים להיות בעד להט"ב ואין אפשרות אחרת בעולם כולו! הם כולם מתוקים וחמודים ואי אפשר שלא להתאהב בהם! מה, לא הבנתם את זה מכל שמונת אלפים הספרים שיצאו בזמן האחרון?!)
סוג הומור אחר משלי? אולי. אתם יכולים לקרוא בעצמכם ולשפוט.

נקודה שלישית ואחרונה.
הרעיון שבבסיסו של הספר בסך הכל מקורי מאוד - שרונה מתחילה לכתוב הורוסקופים לעיתון, ומגלה שהם מתגשמים. לגמרי רעיון מגניב שאהבתי מאוד. אבל כל המעטפת כבר פחות מקורית, ולא רק שהיא פחות מקורית, אלא יצא שקראתי בדיוק את אותה עלילה במקביל... בקומיקס אינטרנטי.
יש עולם שנקרא ארצ'י קומיקס, ועל אחת הדמויות המשניות שם נכתב קו עלילה נפרד על ידי מישהו באינטרנט. הדמות היא בחורה צעירה שחוזרת לעיירת הולדתה, אחרי שחבריה לתיכון התעמרו בה והכאיבו לה, וכשהיא חוזרת, היא מתחילה לכתוב - לא לעיתון, אמנם, אבל לספר שיצא ויגולל את ההיסטוריה של העיירה.
זה פשוט היה דומה מדי, ולא יכולתי להימנע מלערוך השוואה. גם משהו באופי שלה ושל שרונה היה דומה מאוד.
בקיצור, זה היה קטע מוזר לחלוטין. הייתי מאשימה את הירח במזל גדי או משהו.

**
ובכל זאת למה כן?
כי זה ספר חמוד, כי הוא מכניס אותך לתוך הווי אחר מלא בצמחיה וטבע לא עירוני (תזכורת נחמדה לכל שיש סיפורים שמתרחשים מחוץ לתל אביב, ירחם השם!), כי מרגישים שהוא נכתב עם חיוך, גם אם זה לא גורם לך לצחוק בקול, כי הרעיון מקורי ברמות, וכי למרות מה שכתבתי לעיל, נראה לי שרוב האנשים דווקא יאהבו אותו. אני פשוט קוראת מעצבנת כזאת, אתם יודעים.
תהנו :)

אסטרולוגיה תמיד מתממשת. במיוחד הפרקים הקטנים שיש בחלק מהעיתונים או ברשתות חברתיות. תראו דוגמה: "זה שבוע שמחזיר אתכם לקרקע ומחייב התבוננות מפוכחת קדימה. נושאי כספים, ביטחון והתחייבויות דורשים מכם חשיבה ארוכת טווח ולא פתרונות של כאן ועכשיו." לא משנה לאיזה מזל זה נכתב, מה כאן לא יתממש? יש שבוע שלא מחזיר אתכם מתישהו לקרקע? נושאי כספים, ביטחון והתחייבויות לא דורשים חשיבה? ככה שאני מאמינה בכל לבי לאסטרולוגייה, כי היא תמיד מתממשת.

וייס כתבה פה ספר קטן – לא מבחינת העמודים, מבחינת הסיפור שהיא מספרת – וחמוד, שנקרא כחטיף. הוא מתאר דמות אמינה של איזו שרונה, עוד רגע בת 30, שחיה רוב חייה בכפר לא כל כך קטן, בו כולם מכירים את כולם. היא מורה, שרונה, ואתם הייתם מתים שתהיה לילדים שלכם מורה כזאת. או שילמדו בבי"ס כמו בית הספר (הדמוקרטי) בו היא מלמדת. טוב, אולי בלי ה"דמוקרטי" בשם שלו, מילה שנחשבת היום פרובוקטיבית. שרונה זו היא מורה כל כך מוצלחת כי כשהיתה בכתה יב' חוותה בגידה והשפלה כל כך מזעזעת, ש"דיכאון" הוא "חיים תותים" בהשוואה למה שחוותה. עד היום היא נבוכה וביישנית, נרתעת מהתמודדות ובורחת מעימותים וכל זה. ובכן שרונה מגיעה דרך מקרה לכתוב באופן אנונימי טור אסטרולוגיה במקומון שקוראים לו "ביש" והפתעה! הטורים נכתבים לא רק בכישרון ושנינות, מסתבר שהם גם מתממשים לקוראיהם.

לוייס יש כישרון כתיבה וכישרון לספר סיפור גם אם אין בו פסגות מרהיבות וטוויסטים מדהימים. היא משתמשת נפלא בשפה, ממציאה שמות נהדרים כמו "נֶמֶש" למשתלה, "שָחֶמֶת" לפאב, או "ינשוף" לבית הספר. משתמשת בשפה מדוברת, שאני אוהבת לקרוא בה, אם כי עושה שימוש מופרז ב"בן זונה" הקשיש, שנראה לי שקרנו ירדה כבר מזמן. מצד שני וייס כותבת שהתחילה לכתוב את הספר הזה ב 2002 ואולי אז הביטוי היה עוד בשיאו. היום אין "זונה" יש "אישה בזנות" והבן שלה מן הסתם יהיה "הבן של אישה בזנות" וזה קצת ארוך לקללה.

חיבבתי מאד. סופרת ישראלית שעושה צחוק מהאמון הבסיסי שלנו, שיש עתיד קבוע, ואם רק נתפלל או נפנה למי שיודע(ת), נגלה מהו ונהפוך מאושרים ועשירים. סופרת ישראלית שלמעט כמה סצינות קומיות לא מתעסקת בבעיות משפחתיות ועל אחת כמה וכמה גורמת לך לגחך על חלקן. סופרת ישראלית שבאומץ מאפשרת לאחת מדמויותיה "לגלות" לקוראים את חוקי הז'אנר! אם נמשיך ככה לא רק סדרות טלוויזייה ישראליות יימכרו היטב לעולם הגדול, לצופים רעבי תוכן, אולי אפילו ספרים אם נותרו כמה קוראים של מלים ומשפטים.

3.1.26

1/2

הספר הזה הוא ממש משב רוח רענן, לכל המצב שבחוץ. אני ואימא שלי תמיד אהבנו לקרוא על מזלות, לא שהאמנו בזה. אני באתי מבית דתי, אז להאמין במזלות, פחות היה עניין. לפעמים הייתי קוראת כדי להרגיש שיש תקווה לחיים שלי, שהתחזית של מחר תהיה יותר טובה. ובכלל להבין יותר אנשים, נגיד אם מישהו נולד בחודש הזה, אז מה זה אומר עליו? כמו שעכשיו שכתבתי את הביקורת הזאת בחודש נובמבר,מזל עקרב מה זה אומר.
אז בכלל אהבתי את הנושא, ואת דמותה של שרונה, שאם בכלל אני אוהבת ספרי רומנטיקה רומנטיים, יש לי חיבה לזה, ספרים על רווקות ודייטינג מאוחר, ואני בערך בגילה של שרונה. וגם עבודה בתיכון, והתעסקות במזלות, אם בכלל על הבנה בסיסית האם אפשר לחזות שיהיה לך טוב מחר, והאם את יכולה לעזור לאחרים?
התחברתי מאוד לדמויות, ולסיפור ושלבחורה שטוענת שיש לה כוחות על, וזה לא העניין של כוחות על, זה שיש לה כוחות לרצות שיהיה טוב לכל דמות שהיא פוגשת. ולווא דווקא שהיא קוראת עתידות. אלא פשוט חשוב לה שכל בן אדם יהיה לו תחזית יותר טובה ליום המחרת.
ויש בכלל המשך באינטרנט.
חמוד משעשע בהחלט לימיים חורפיים אלה.
ואם אני טלה אז מה יקרה לי מחר?

הייתי אחרי קריאה של שני ספרים משובחים, אבל כאלה שכיווצו לי את הלב. הייתי זקוקה נואשות למשהו אחר, ספר שיבוא וירחיב לי את הלב. והספר הזה בא לי כמו כפפה ליד. לא רק שהוא הרחיב את הלב, הוא פתח אותו לרווחה.

שרונה היא מורה בתיכון בכפר קטן. כפר שבו כולם מכירים את כולם, וזה הולך כמה דורות אחורה. כששרונה מגיעה לבית מסוים היא נשאלת: "שרונה של מי את?" כי ככה זה בכפר. אף אחד הוא לא ישות עצמאית בפני עצמו. זוכרים את הוריך, ואת סבא וסבתא שלך גם.
במעשה של פרגון לחברתה הטובה, שרונה לוקחת על עצמה לכתוב את טור ההורוסקופ במקומון של הכפר. אומנם מקומון, אבל יש לו משקל. הטור נשלח בעילום שם, אף אחד לא יודע שהמורה המופנמת היא זו העומדת מאחורי ההורוסקופ שהתגלה כהורוסקופ כזה שכל מילה בו מתגשמת. לאט לאט הולך ונהיה עניין סביב זה, מתחילים להיזרק שמות לחלל האויר לגבי זהות הכותב, כשברקע יש את הדברים הרגילים. אהבות עבר לא פתורות, משפחתיות, ויחסים בכלל.

עכשיו תנו לי להגיד לכם משהו: אנחנו מדינה קטנטנה משופעת בסופרים וסופרות. חלקם הם כאלה שהם יותר כותבים מאשר סופרים, אבל כולם נכנסים תחת ההגדרה הזו.
אז איך, באמת איך, עם כל השפע הזה, אין לנו כמעט בכלל כותבים בז'אנר הזה של קומדיה רומנטית? יש כל כך הרבה מתורגמים בז'אנר הזה, ואנחנו, העם הכותב, יכולים למנות על יד אחת את הכותבים בז'אנר הזה.


ואז הגיעה רעות וייס, עם מזל של מתחילים (וסחתיין על השם שממלא תפקיד כפול ומוצלח) ועשתה בית ספר לכולם. כי לכתוב קומדיה רומנטית, זה להלך על גבול דקיק, שאם חורגים ממנו נופלים מהר מאוד לקלישאיות ו / או גרוטסקיות. וייס מצליחה לדלג על שתי המהמורות המסוכנות האלה, ובכתיבה מלאה בהומור (כן, הומור טוב הכרחי פה!) היא מביאה לנו דמויות עגולות, בעלות נוכחות, הכי לא פלקטיות, דמויות כאלו שיכולתי להרגיש את הוויבים שלהן מבעד למילים.

חוץ מזה שבאמת אי אפשר שלא להתאהב בשרונה, שאחד מהתחביבים שלה זה ללקט ספרים שווים מספריות רחוב.

לא ניפרד לפני שאציין את האיור הכל כך מוצלח ויפה של יהלי זיו (הכי שרונה!)

ועוד מילה טובה להוצאת שְׁתַּיִם, שמוכיחה את עצמה שוב ושוב בבחירות מצוינות ומוצלחות, ובמגוון ז'אנרים.

ספר שהוא ממתק שמשאיר חשק לעוד.

'מזל של מתחילים' הוא רומן רומנטי שנון המספר על שרונה, מורה לספרות לבני נוער שמוצאת את עצמה כותבת לעיתון המקומי מדור הורוסקופ ציני.
היא לא מצפה שההורוסקופ שלה יתגשם, היא לא חושבת שהגיוני שהורוסקופ יתגשם, אבל הוא מתגשם, ודווקא זה שהיא כתבה, ולא רק לנויה, חברתה הטובה.
בתחילה היא כותבת רק כדי לעזור לנויה, אך מהר מאוד היא נסחפת לשגרה של משימת הצלה אנונימית, ממש כמו גיבורת־על, אך כפי שהיא לא צפתה שהאיחולים שלה יתגשמו, היא גם לא מצפה לדרכים שבהן הם יתגשמו.
הספר כתוב בלשון מדבר בזמן עבר, ונקרא כמעין יומן ששרונה כותבת ויודעת שיש לה קהל קורא, יש שבירות מדודות של הקיר הרביעי שנוצרו בשביל השפה ההומוריסטית והשנונה של שרונה.
הרומנטיקה בנויה יפה, ואף שלא מפתיעה, היא עדיין עובדת מעולה וכיפית לקריאה.
הדמויות בנויות היטב ומאוד אמינות והשפה שלהן כל כך פשוטה וקולחת, שממש אפשר להאמין שהן כאן, ליד הבית.
עולם התיאורים בספר, פשוט מבריק, חד, שונה, מקורי ומדויק לדמות:
"משפטים התנסחו לי בראש, דחפו זה את זה והציעו את עצמם, רוקעים ברגליים, אבל לא הייתי מסוגלת. לפעמים פשוט עצוב להיות שרונה. 'לפחות יש לך אייפון' פלטתי במקום זה, וכל המשפטים היכו לעצמם על המצח."
"הנמשים שלי נפלו והתפזרו על הרצפה כשפניי איבדו את צבעם."
כמו התיאורים, גם העולם הפנימי של שרונה מלא ועשיר: יש לה תשוקה לספרות שהיא מעבירה לתלמידיה בצורה מרתקת, ומעוררת תקווה שאכן יש מורים כאלה בעולם, יש לה אהבת אדמה וצמחים, יש לה הרבה תזכורות לאהבתה לטכנולוגיה ולמדע בדיוני וכמובן, כתיבה.
היא לא הכי יפה, ולא הכי חכמה, גם לא הכי מכוערת או טיפשה, היא סטנדרטית, כאחד האדם, היא דמות שאין בה יותר מדי מיוחדוּת, יש בה מכל מה שיש לדמות משנית.
וליתר ביטחון יש לצידה איזו 'דמות ראשית' כחברה הכי טובה, כדי שלא נתבלבל: יש לנו באמת עסק עם דמות משנית שהיא הדמות הראשית.
אם תמיד תהינו מה קורה בעולמן של הדמויות המשניות, (ה־DAF־יות), אז רעות וייס הקפידה לכתוב אותו מעולה.
ובגלל שלכל דמות משנית מגיע שני דברים יוצאי דופן כדי להגדיר אותה כדמות, אז לשרונה יש פה וידיים - שני כוחות העל שלה. היא מצחיקה, סוחפת ומרתקת ואף נותנת לי לסלוח על טעויות לשון שכנראה היו גורמות לי לעזוב כל ספר אחר.
כי דווקא בגלל שפת ה'עמך' היא נעשית עוד יותר 'רגילה', היא אף מדגישה את השנינות שלה והציניות שלה. היא משתמשת בשפה מאוד פשוטה עם עידונים 'מורתיים' וטעויות לשון שרווחות אצל מורים במיוחד, ולא רק.
כך שאני תוהה אם הן נעשו בכוונה.
ועדיין, כחובבת לשון מושבעת ועורכת לשון, קשה לי עם זה, כי יש דרכים להשאיר את השפה שפת יום־יום ועדיין תקינה, בלי שקורא ממוצע יבין שיש פה הקפדה על לשון. ועדיין ׳לחטוא׳ פה ושם כדי להעביר לנו באמינות גבוהה את עצם היותה מורה ואדם פשוט.
בחירה מעניינת ומעולה בהעברת הודעות הווצאפ שבין הדמויות שיצאה מעולה בעיניי, ממליצה לכל כותב לקחת את הרעיון הזה אליו.
- - -
אזהרה: אולי ספוילר
אבישג, עורכת העיתון, קלטה משהו לקראת הסוף שתפס גם אותי, היא תמיד כותבת הורוסקופ קשוח למזל קשת, למרות שהיא כל הזמן מדברת שהיא אוהבת את אבא שלה, הרבה יותר משהיא מדברת על שאר דמויות המשנה.
ובהמשך במקום לעזור לחברה שלה ולבן הזוג ולאביה היא כותבת הורוסקופים שמלאים באתגרים, או סתם עצות להשתחרר, בלי באמת לכתוב להם תחזית שתקל על חייהם.
ויש בזה מעין סתירה בעלילה, הרי בתחילה היא כן הקפידה לכתוב לנויה ולעצמה איחולים לחיים נעימים, אבל בהמשך היא משנה גישה כמעט לגמרי וללא היגיון כלשהו מאחורי השינוי הזה.
ההנחה שלי היא שברגע מסוים היא פשוט המשיכה מההרגל ותחושת הכוח ולכן היא כתבה סתם דברים שלא היו קשורים למה שהיא רצתה לתת לחבריה, אבל אם זו הסיבה, אז היא לא עברה לקורא דרך החוויה של שרונה.
ויותר הפריע לי שלא באמת היה הרבה בסיס לכעס של עידו עליה, בתחילה היא כתבה לו הורוסקופ רווי שנאה ולאט לאט הפשירה, נכון, היא לא כתבה לו יפים כמו שכתבה לנויה בתחילה, אבל לא כאלה קשוחים כמו מה שהוא עשה מזה, להפך, הופתעתי מהעדינות של הכתיבה שלה להורוסקופ שלו עוד מתחילה. וזאת בניגוד להורוסקופ של אביה.
ועוד דבר, כל כך הרבה דמויות שם קיבלו הורסקופ, אבל בקושי היו בסיפור, הרגשתי שהייתי צריכה להבין גם את הסיפור שלהם ושיש פה התפצלויות להרבה סיפורים רק דרך קריאת ההורוסקופ של שרונה והשלמות, על חלקם, פה ושם במפגש של הדמויות עם שרונה.
הערה: נראה לי שעד כאן הספוילר.
- - -
על רוב טעויות הלשון 'סלחתי', אבל יותר מכל הציקה לי כמות הסוגריים.
גם ככה בסיפורת סוגריים מיותרים ואין סיבה להכניס אותם ולקטוע איתם את הרצף הסיפורי. הרי אם המשפט שרוצים למסגר צריך להיות שם, אז הוא לא צריך סוגריים, ואם הוא לא יכול להיות שם בלי סוגריים, כנראה שהוא לא צריך להיות שם.
ואפילו על חלק מהסוגריים שלה 'סלחתי', אבל לא על הכמות, רוב המשפטים שבתוך הסוגריים בספר יכולים להישאר שם ללא הסוגריים. והספר יכול היה להיות הרבה יותר קולח בקריאה.
כמו כן, גם בחירת זמן הכתיבה והפניות הקטנות אל הקורא – שהיו עשויות נהדר – ועדיין גרעו מהסיפור בעיניי - הסיפור הפתיע אותי, ריגש אותי והצחיק אותי - אבל כסיפור שבו אני מודעת שזו דמות כתובה.
זאת אומרת, לא חוויתי עם הדמות את הכאב, הרוגע, השמחה, השנינות וכל מנעד הרגשות הרחב שהדמות עוברת, חוויתי אותם על הדמות, כשאני מחוץ לסיפור.
ועדיין, אולי לפעמים אפשר לקרוא על סיפורים ולא חייב להיכנס לתוכם, הרי 'מזל של מתחילים' הוא אחלה של ספר, התרגשתי, הסתקרנתי, נפעמתי, 'נגנבתי', צחקתי בקול ואפילו דמעתי איפשהו באמצע,
אבל יכול להיות שבגלל שלא הצלחתי לעזוב את הספר במשך כמעט יום והעיניים כבר שרפו🤪
ממליצה לקרוא!

את ספר ביכוריה של רעות וייס מזל של מתחילים שמרתי בקנאות יתרה לחופשת חג משפחתית .
כי אין יותר מתאים מקומדיה רומנטית ישראלית מצחיקה וייחודית המשלבת בתוכה אהבה פנטזיה ומיסטיקה של הורוסקופ
בייחודיות מופלאה .
תכירו את שרונה בחורה צעירה ביישנית ומופנמת . מורה צעירה לכתיבה יוצרת בתיכון .
היא מתגוררת ליד משפחתה בכפר שלם בו כולם מכירים את כולם . יש לה חברה טובה בשם נויה ואקס מיתולוגי עידו צנעני .
שיחה עם חברתה הטובה נויה גורם לה לממש את תחביבה משכבר הימים - כתיבה למגירה .
ביום בהיר אחד היא שומעת שנפתחת הרשמה לתחרות כתיבה במקומון של בית שחם .
היא מחליטה לממש את כישרון כתיבתה ומציעה לכתוב טור הורוסקופ שלה בעילום שם , רק מה שהיא לא תדע שטור ההורוסקופ שלה
יהיה בעל משקל רב , משנה גורלות ומשנה עתיד , כזה שכל מילה שלו מתגשמת ואף יותר מכך תהיינה לו השלכות רבות גורליות עליה ,
על חברתה הטובה , ועל כל הסובב אותה . השלכות המסבכות חיים , אפילו את האקס המיתולוגי שבגד בה ושבר את ליבה .....
בכתיבה שנונה מקורית וייחודית רעות מביאה סיפור כייפי קליל ומרגש , רומן רומנטי מצחיק ומהנה שגרם לי ולא רק פעם אחת לצחוק
בקול ולעונג של קריאה בהנאה צרופה בחופשה , כי בימים אלה כל מה שאנו זקוקים לו הוא ספר ארצישראלי טוב , קליל זורם חמוד ומהנה ,
כזה שינקה לנו את הראש , שיעלה לנו חיוך על הפנים , יכנס ללב ויעזור לנו ולו במעט לשכוח מהכל וזה בדיוק ה- ספר . תקראו ותהנו :)