האם להיות מלכת השכבה זה תמיד כל כך נוצץ?
במקרה של נופר היא מתמודדת עם הורים לא זמינים רגשית, ועם בן אחד מהשכבה - דין אלימלך שהיא כרוכה אחריו באופן קיצוני.
אותו דין נפרד ממנה וחוזר אליה כל הזמן, אך היא לא מסוגלת להגיד לו מה היא חושבת עליו.
נראה שהוא בדיוק איתר את המקום הנפשי שבו ההורים שלה לא מספקים עבורה כתובת - ומציע אהבה מזויפת מעורבבת עם שנאה.
נעמה נאור חברתה הטובה הולכת ונתפסת (כנראה גם בעידודו של דין המושך בחוטים) על ידי נופר כסתומה חסרת תועלת. נופר ממציאה כל מיני טיעונים מדוע נעמה חברה לא טובה שלא מתעניינת מספיק בחייה - אבל גם כשנעמה מתעניינת יותר או כשחברה חדשה מחוץ לבית הספר מתעניינת ומקשיבה שעות לבעיותיה - יש לנופר תלונות.
נראה שמה שנופר בעיקר מתמודדת איתו זו התעללות נרקיסיסטית מצד דין. לא משנה עם מי היא מסתובבת או נפגשת - לדין תמיד יש דעה עליו או עליה. ובאורח פלא הדעה הזו מרחיקה אותה מכל מי שחשבה בהתחלה לחבריה הטובים, והיא משכנעת את עצמה שהיא יכולה להסתדר לבד או שהיא כבר לא במצוקה מכך שההורים שלה לא זמינים עבורה.
היחידה שמתייחסת לנופר כמו מבוגר אחראי זו סבתא שלה, שלמרות שלא אוהבת את החברות של נופר עם נעמה מצביעה על הבעייתיות בהתנהגותה של נופר שחוזרת שוב ושוב לנושא דין: "השאלה היא לא אם את חושבת שאת לא רודפת אחריו. השאלה היא אם הוא מרגיש שאת לא רודפת אחריו. משום מה נדמה לי שהוא מרגיש שאת כן רודפת אחריו וזה נותן לו כוח לשגע אותך."
כך הסבתא סיכמה במשפט את הקשרים הנרקיסיסטיים שבעולם...
לאורך הספר נופר כביכול מגינה על דין מפני נעמה, אך נעמה העדינה ממילא לא עושה לאף אחד כלום חוץ מלבכות כששוב מתעלמים ממנה ה"חברים" שלה, ודין הוא דווקא זה שפועל באגרסיביות בלי לקחת שום אחריות לעוגמת הנפש שהוא גורם לנעמה ולשאר האנשים שהוא משלה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
