ספר יפה, שונה, שמביא את סיפורם של שלושה גברים שלכאורה אין קשר ביניהם. בסוף הספר מבינים איפה הסיפור של כולם מתחבר, אך הספר היה "עובד" גם ללא הסוף הזה, ללא התוספת שקושרת הכל יחד (אם כי היא באמת מרגשת ואולי מעבירה איזה מסר - כולנו קשורים, no man is an island או משהו כזה). לא קראתי את הספר אלא האזנתי לו בדרך לעבודה ובחזרה הביתה. לא יודע אם זה משנה - האם בקריאה רגילה הייתי נהנה יותר או פחות, אם הייתי מסיים אותו או עוזב באמצע. הרי יש משהו בהאזנה פסיבית תוך כדי נהיגה שנותן יותר "חבל" ליצירה, משהה את השיפוטיות מעט יותר - הרי אני לא אעצור בצד כדי להחליף לפודקאסט או שירים, וגם לא אתחיל לשחק בטלפון כדי למצוא משהו אחר. אבל לפני כמה ימים התחלתי להאזין לספר אחר, שאותו נטשתי אחרי חצי שעה בערך. כך שנראה לי, שלא ההאזנה לספר היא שגרמה לי לסיים אותו, אלא איכותו, הדמויות מעוררות העניין שבו והכתיבה הפיוטית. לא יצירת מופת אבל בהחלט ספר טוב ואני ממליץ עליו.













