• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

מאת טליה היברט

הביקורת של בר

תמונה של בר
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

מאת טליה היברט

הביקורת של בר

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של בר
הוצאה לאור:אהבות
שנת הוצאה:2021
קטגוריה:ספרות קלה - רומנים
הקודמת
מיירון
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 5 שנים

“האמת שקראתי ביקורות מפרגנות על הספר ולכן החלטתי לקרוא אותו בסוף השבוע. לא היה לי כל כך מושג שמדובר”

4/5
ביקורות על החיים מחכים לך, קלואי בראון
הבאה
michal_84
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 חודשים•3 דקות קריאה

ביום כיפור חטפתי וירוס רצחני של 24 שעות שפשוט שיתק אותי למיטה, או יותר נכון לספה. אני חושבת שישנתי 20 שעות במהלך יממה וחצי. כל התכנונים שלי על הספרים הספציפיים שהכנתי לי מבעוד מועד לכיפור לא היו רלוונטיים כי כאמור, האדם מתכנן תוכניות ואז הוא מוצא עצמו משותק על הספה שותה תה ואוכל צנים. היה לי מאוד קשה לקרוא אבל אמרתי שאני לא מוותרת. אני בוחרת את הספר הכי "קליל" שאני מוצאת על המדף ובעזרתו אצליח לעלעל בין דפים שאולי יגרמו לי להרגיש טוב יותר. ובכן, כך נבחר לו הספר הרנדומלי הזה, ספר שמצאתי פעם ברחוב.

"החיים מחכים לך קלואי בראון" מספר את סיפורה של (כבר הבנתם), קלואי בראון. בחורה חביבה שמגיעה מבית עשיר. במהלך חייה פיתחה ציניות ועוקצנות כלפי סביבתה הקרובה והרחוקה ויצרה סביבה כמו חומת מגן. קלואי על אף תיאוריה כאישה יפה ומושכת, בודדה וללא חברים. גרה בבניין דירות יוקרתי ושם היא פוגשת את רד, אב הבית. בין השניים מתפתח כמובן, סיפור אהבה.

בספר יש "נקודת אור" אחת והיא עיסוקו במחלת הפיברומיאלגיה- מחלת כאבים כרונית ממנה סובלת הגיבורה. הסופרת מנכיחה את הקושי בלחיות עם מחלה כזו, קושי פיזי שמלווה גם בקושי חברתי וסביבתי. חבל שהנושא עדיין נשאר די שטחי ולא מצליח לייצר עומק.

אז מה כן ממש גרוע בספר? (בכל זאת, זה החלק הכי כיפי לכתוב עליו לא?)

1. אז בואו נתחיל משם הספר, באנגלית הוא נקרא "GET A LIFE, CHLOE BROWN"
שם שכמובן מייצר אצל הגיבורה ניסיון לאקטיביות, היא זו הפועלת, היא זו אשר צריכה למצוא לעצמה חיים\להשיג חיים. זה גם מה שקורה בספר מכיוון שהיא מנסה לצאת מהבדידות והשעמום ומכינה לעצמה רשימה של דברים שהיא רוצה להגשים. התרגום בעברית, שמייצר משהו מאוד חיובי, אנרגטי, גיבורה שכל העולם פתוח בפניה ללא כל קושי, לא משרת את מה שהספר רוצה להעביר או את האווירה שלו.

2. בחיי אני לא מבינה למה מישהו אי שם חשב שהציור על כריכת הספר קשור איכשהו לעלילה או לדמויות. הדמויות מתוארות כיפות, מושכות, מרשימות. אנשים שקשה שלא לשים לב אליהם או אל יופיים. ואז!!! מופיע לי על הכריכה איור (סלחו לי כן?) אבל מכוער ברמות, של שני אנשים כל כך רגילים, פשוטים, לא מעניינים, לא מושכים, לבושים באופן חסר טעם ואני אמורה להבין שככה הם נראים? למה להרוס לי את הדמיון.

3. המשפט הראשון שפותח את תקציר הספר בגב הכריכה הוא: "קלואי בראון היא גיקית מחשבים".
גיקית מחשבים??? הלוואי! אולי זה היה עושה אותה קצת יותר מעניינת. האזכור היחיד שיש לנושא הוא שיש לה פלייסטיישן בדירה.

4. תרגום רע להפליא. אין אחידות במשלב הלשוני ובנוסף זה בלתי נסבל שכל עמוד מופיע כמה פעמים צירוף המילים "נוחר\ת בבוז".

בקיצור, אולי אם אתם ממש גוססים על הספה, שותים תה ומתקשים להרים את עצמכם אפילו כדי ללכת, תקראו את זה. זה בטוח ישעשע אתכם קצת.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של dina
dina
תמונה של משה
משה
תמונה של רץ
רץ
תמונה של רויטל ק.
רויטל ק.
תמונה של וונדי פן
וונדי פן
תמונה של האופה בתלתלים
האופה בתלתלים
תמונה של שמוליק כ.
שמוליק כ.
22קוראים|גיל ממוצע55|50%נשים

על המבקרת

תמונה של בר

בר

ותיקה
חברה מזה 9 שנים
152 ביקורות•5 נבחרות•3,026 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של בר
בר
ותיקה
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות152
ביקורות נבחרות5
לייקים שקיבלה3,026
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית62ספרות מתורגמת49מתח ריגול והרפתקאות12

דיון על הביקורת

9 תגובות
גלית
גלית•לפני 9 חודשים

ברור שלא משנה

אבל אני חשתי שיש ניגוד בין הרושם שהתקבע אצלי לבין מה שנראה על הכריכה. אולי אני טועה אבל יש מעט מאד ספרים בתחום הזה שמציגים גיבורה שחורה. היספאנית? הרבה פעמים. סינית או קוראנית ? לעיתים רחוקות ובד"כ זה בא כדי להדגיש את המשפחה הסטראוטיפית שלה ( היספאנית חמה ומבשלת אסיאתית מאד נוקשה ודורשת הישגים אקדמיים) אבל כרגע אני זוכרת רק ספר אחד שהגיבורה הוצגה כשחורה ובאופן מודגש זה נחשב כיתרון.
בר
בר•לפני 9 חודשים
גלתי- אני דווקא זוכרת שהיא מתוארת כמישהי בעלת עור כהה. לא שזה משנה בשום צורה, האיור עצמו לא תואם את אופי הסיפור ואופי הדמויות שמתיימרות לשדר משהו מסוים בתיאוריהן ומשהו אחר לגמרי בכריכה. זה פחות על הפרטים החיצוניים כמו משקל או צבע עור ויותר על האווירה שהסיפור רוצה לקחת את הקורא ולספר לנו על גיבורים מגניבים, סקסיים, מושכים, מיוחדים ומנגד.. כאמור, האיור המקבע והלא רלוונטי. רץ- צודק בהחלט.
רץ
רץ•לפני 9 חודשים

העיקר שנהיה בריאים-ספר כזה מזכיר לנו את היכולת שלנו לדחות כתיבה גרועה וזה יתרון בפני עצמו.

גלית
גלית•לפני 9 חודשים

ואני רק זוכרת

שבדיעבד אחרי שסיימתי את הספר ובחנתי את הכריכה מצאתי את עצמי חוזרת ובודקת בספר היכן נרמז שצבע עורה שחור. מצאתי רק התייחסות לזוהר ושקיפות העור ושיער חום מתנחשל. אז מצד אחד אין לזה שום משמעות בקריאה או ביחס לגיבורה. מצד שני כן גורם לי לתהות למה צוירה דווקא כך (ומצד שלישי להתבייש קצת שזה בכלל משנה)
בר
בר•לפני 9 חודשים
strnbrg59- האמת שקראתי את המהדורה הנ"ל, לא את האנגלית. הכל עניין יחסי. בספר הבחור מתואר כגבר עם קעקועים, שיער שופע וארוך, בגדים מגניבים של רוכב אופנוע מקצוען. קלואי מתוארת עם שיער ארוך ולבוש אופנתי ומגניב. כל קשר בין תיאור הדמויות לכריכה מקרי בהחלט. בקשר לכריכה האנגלית הסתכלתי עליה וכן! גם היא בהחלט לא טובה בעיני (אגב זה בכלל לא קשור למשקל של קלואי אלא לויזואליות הכוללת שאינה נאמנה לתיאורים בספר) כך או כך בחירת איור מוזרה ותמוהה בשני המקרים. בנוגע לשימוש המופרז בלשון גסה ולקטעים אירוטיים, (לא הייתי קוראת להם פורנוגרפיים מבחינתי) לא מפריע לי בשום צורה, זה סגנונו של הספר. זה לא רלוונטי מבחינתי שיש בו גסויות אם זה כתוב טוב אבל במקרה שלנו, זה לא כתוב טוב.
strnbrg59
strnbrg59•לפני 9 חודשים

הדמויות שעל הכריכה נראות לי די מושכות דווקא. אולי קנית

את המהדורה האנגלית (הערה לשאר הקוראים: חפשו אותה באמאזון) איפה קלואי שוקלת איזה 120 ק"ג? מפתיע שלא התייחסת למה שהפריע למבקרים הקודמים: השימוש המופרז בלשון גסה, והקטעים הפורנוגראפים לרוב.
בר
בר•לפני 9 חודשים
דן סתיו- תודה רבה לך. אני כבר חזרתי לשיאי. המורה יעלה- לא נורא. לפעמים יש גם כאלה. אם תמיד תמיד נקרא רק ספרים מעולים אז יהיה קצת משעמם ;)
המורה יעלה
המורה יעלה•לפני 9 חודשים

אני קראתי את זהות בבלונד...

לא ספר מופת אבל הביקורת שלך גורמת לי להרגיש ממש טוב. שונאת ליפול על הבטחות שלא מתקיימות.
דן סתיו
דן סתיו•לפני 9 חודשים

בר

סקירה יפה, תמציתית ומשכנעת. מקווה שאת בטוב.
9 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של בר

הלילה הארוך ביותר

הלילה הארוך ביותר

אשכול נבו

כואב אך מרפא.

ספרו החדש של אשכול נבו שרכשתי בשבוע הספר בשרונה לא אכזב אותי. ולמרות שלא תכננתי באופן אקטיבי לרכוש אותו, לא יכולתי להתעלם מהעמדה העמוסה של ההוצאה ומספרו של נבו שכפות ידיים לא הפסיקו לגעת בו.

אין ספק שאשכול נבו יודע לכתוב מצוין. היכולת האדירה שלו להצליח לכתוב למספר גדול של קהלים, להישען על פרטים קטנים וספציפיים ולגרום לקורא לראות גם את עצמו בסיטואציה שעל הדף, היא יכולת מופלאה. כתיבתו פשוטה אך מרגשת בעצם היותה נטולת מניירות או ניסיונות סחיטה רגשית. היא פשוט מה שהיא. ככה.

זהו קובץ של סיפורים שכולם קשורים לימים שלאחר המלחמה ולהתמודדות של הדמויות איתה. לכל דמות סיפור משלה שהוא עולם ומלואו וישנן נקודות משיקות או מפגשים אקראיים (פיזיים או רוחניים) של הדמויות השונות בכל סיפור.

קשה לספר על מה הספר מכיוון שעלילתו, או יותר נכון לומר- אמירתו, היא רחבה ונוגעת בפצע הכי עמוק שלנו כחברה. נבו כותב על פוסט טראומה ומביא אותה בצורה "אגבית" אך חדה כחלק מחיינו הבלתי נסבלים בעת המלחמה ובלתי נסבלים אף יותר בעתות שאחריה.

ספר מיוחד שנקרא במהירות ובנשימה עצורה. לפעמים לא מספק תשובות חד משמעיות ומשאיר את הקורא בתהיות. זה גם חלק מהקסם שלו.

התרגשתי והתעצבתי ובעיקר הרגשתי כמה לא פשוט לכתוב ספר על נושא ותקופה שעדיין לא החלמנו ממנה. כמה אומץ יש בעבודת תחקיר שכזו ובנגיעה בפצע המדמם.

תודה לאשכול נבו שנתן הרבה מעצמו ובכך הצליח לתת הרבה לכל אחד מקוראיו.

לפני 6 ימים•
★★★★★
•בר
לחוץ חתונה

לחוץ חתונה

עומר ברק

בשבוע שעבר טסתי לסופ"ש ארוך ברודוס ומה יותר טוב מאשר ספר טיסה קליל שילווה אותי בטיסה עצמה ובעיקר בין קוקטייל לקוקטייל בריזורט המבודד שכה חלמתי עליו.

אדם כמעט בן 30 ולאחר זוגיות של כמה שנים מוצא את עצמו שוב רווק. ירדן חברתו הטובה שעובדת כעורכת בעיתון נחשב, מציעה לו להיכנס לפרויקט ייחודי. אדם צריך למצוא כלה תוך 30 יום ולהתחתן איתה. הכתבה תפורסם בעיתון וילוו אותה גם צוותי צילום בינלאומיים. תוך כדי החיפושים אדם יפגוש כל מיני נשים אך אחת תהיה ייחודית ותצליח לשבות את ליבו. האם יצליח להתחתן איתה?

הספר כתוב בצורה נגישה ביותר. הטון שלו מאוד טלוויזיוני, יכולתי לדמיין אותו כסדרת טלוויזיה קומית. הדיאלוגים טובים ולעיתים אפילו הצליחו לעורר בי גיחוך. מה שכן, הספר לדעתי סובל מעודף תיאורים ופירוט לא מאוד חשוב של סיטואציות שוליות.

אני לא מצאתי אותו עובר את מבחן הזמן. בימינו, כשרואים אנשים מתחתנים ומכירים בטלוויזיה ויש פורמט כמו "חתונמי" או "אהבה חדשה", זה מרגיש מאוד לא מרגש או חדשני להתחתן בכתבה בעיתון. מי מהצעירים בימינו אפילו קורא עיתונים? העלילה הגדולה שלשמה התכנסנו לא הרגישה כמו איזה סיפור גדול או מטורף מלבד רגעי טוויסט קטנים ומפתיעים.

סך הכול, ספר קליל שמבחינתי היווה בחירה נכונה לחופשה ברודוס אבל מעבר לזה לצערי לא מצאתי אותו סוחף או מרתק.

לפני שבועיים•
★★★★★
•בר
שיעורים בפיתוח קול

שיעורים בפיתוח קול

דורית רביניאן

את דורית רביניאן אני מכירה היכרות קצרה. כשהייתי נערה קראתי את ספרה "גדר חיה" עוד לפני שהוא יצא מתוכנית הלימודים וזכור לי שנפעמתי עד מאוד. ספרה היה אחד מאותם הספרים שאנחנו קוראים בצעירותנו כאשר אישיותנו עדיין לא מעוצבת דיה והם משאירים בה חותם עמוק.

מאז לא יצא לי לקרוא אותה אבל בהמלצתו של אבי חזרתי לאותה רביניאן מסקרנת. זו שבדרך מסוימת פתחה לי צוהר אל עולם הקריאה ולימדה אותי מהי ספרות טובה. ומה אני אגיד, היא בהחלט טובה.

דורית רביניאן מספרת את סיפור חייה ומתמקדת בקשריה המשפחתיים ובקשר המיוחד עם אביה. הספר נפתח כסיפור המסופר בגוף שלישי על אח ואחות ויחסיהם אך עד מהרה הספר משנה נקודת מבט ומתפתח לכיוונים אישיים וככל הנראה אמיתיים על חייה של רביניאן.

החוכמה של סופר טוב היא לגרום לקוראיו להזדהות עם סיפורו או עם דמויותיו. ואף על פי שדורית חיה חיים אחרים ממני הרגשתי נקודות השקה רבות בין שתינו. בתיאוריה על משפחתה הצליחה להזכיר לי את אבי ואת אימי, את הקשרים המורכבים שישנם במשפחות ואת הרגש העמוק והעז של חווית חיים. דורית בסיפורה, ריגשה אותי עד דמעות והצליחה להזכיר לי מהי ספרות טובה. ספרות מיוחדת במינה שנכתבת מדם ליבו של סופר תמיד תצליח לגעת בלבבותיהם של קוראיו. כמה טוב לדעת שיש סופרות כמוה במדינתנו הקטנטנה.

מרתק היה לקרוא על כפר סבא, עיר הולדתי שהכרתי אותה שוב אך הפעם מנקודת מבטו של אחר. מרתק עוד יותר היה להיסחף אחר רביניאן כאשר היא כותבת בתשוקה מרגשת על אהבתה לאמנות הכתיבה, לספרות ולעולם הספרים. באחד מפרקיה הזכירה את הספרייה של כפר סבא שבה לראשונה שאלה ספרים תחת השם של אימה. אותה ספרייה שאבי לקח אותי אליה בילדותי וכך חשף אותי לעולם עשיר שלא ידעתי שקיים לפני.

"כמה מופלא הוא הלא-מודע, כמה חסר שחר הוא הניסיון להערים עליו, והרי את מה שנחרת בנפש אי אפשר שנגנוז".

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
מרגו צריכה כסף

מרגו צריכה כסף

רופי תורפ

אתחיל ואומר שאף על פי שמדובר בעיניי בספר בעייתי, מאוד נהניתי לקרוא אותו. אני חושבת שראוי לציין את הכתיבה הקולחת של הסופרת וגם את עצם הבאת הרעיון על הדף ועבודת התחקיר שנעשתה בנושא. נהניתי מהמסרים הלא מאוד חד משמעיים ואני יכולה גם להגיד שהספר משאיר מקום למחשבה ולא חורץ גורלות בצורה אבסולוטית. יש בו המון יופי ועומק מצד אחד ומהצד השני זילות והשטחה. וזה גם מה שמעניק לו רבדים.

מרגו היא בחורה צעירה בת 19 שנכנסת בטעות להריון מהמרצה שלה באוניברסיטה. היא מחליטה ללדת את הילד ולגדל אותו לבדה בדירת השותפות שלה. הוריה גרושים, אמה לא מאוד מתפקדת כהורה ואביה עזב אותן כשהייתה קטנה. אך לפתע ,אחרי שנים הוא חוזר אל חייה ומקבל אותה ואת הילד שלה- בודהי. מרגו, כאם חד הורית ובחורה צעירה מבינה שהיא חייבת כסף כדי להתקיים והיא מוצאת את עצמה מעלה תכנים אירוטיים לאפליקציית אונליפאנס המיועדת למבוגרים בלבד. שם, היא תגלה דברים מפתיעים על האפליקציה ועל האנשים שמשתמשים בה. מסע חייה מתגלגל בין ניסיון להישרדות ומוסר.

הבעיה היא- לא הייתי רוצה שנערות צעירות יקראו את הספר הזה. בצורה זו או אחרת הוא נותן לגיטימציה לאפליקציית האונליפאנס המיועדת למבוגרים וחושף סיפור אישי ומרגש של מישהי שבסך הכל רצתה לחיות את חייה. ונכון, מאחורי אותן בחורות מסתתרת אישה שהיא עולם ומלואה ובזה הספר בהחלט מצליח לגעת בצורה רגישה ויפה. ועם זאת, יש פה בעייתיות במסר. בעולם שכולו רשתות חברתיות וניכור, היכן עובר הגבול?

בכל זאת, ספר שמעלה הרבה שאלות וריבוי דעות ומביא בפנינו קונפליקט מוסרי שבימינו, אין ספק שראוי שיהיה מדובר.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
שומרי המגדלורים

שומרי המגדלורים

אמה סטונקס

"יש תעלומות שלא נועדו להיפתר"- משפט שנכתב לקראת סופו של הספר.

הכל טוב ויפה גברת סופרת אבל אם ישנן תעלומות שלא נועדו להיפתר מדוע כתבת את הספר הזה? אם לא פתרת לנו את התעלומה אז למה אני צריכה לקרוא 340 עמודים על כלום ושום דבר?

ספר מכעיס בחיי. מבולגן, מלא בדברים לא פתורים, שאלות שאין להן תשובות ובעיקר תחושת החמצה שיכול היה להיות פה סיפור ממש טוב.

את שני הכוכבים שלי אני מעניקה בזכות השליש הראשון של הספר שהתחיל באופן מסתורי ומסקרן. הוא פתח לקוראים צוהר אל עולם הים ואל עולמם של שומרי המגדלורים. ישנו משהו מסתורי ואפל ביותר בלהיות תקוע במגדל מרוחק קילומטרים מהיבשה ללא יכולת לברוח לשום מקום.

זהו סיפורם של שלושה שומרים אשר יום אחד נעלמים מהמגדלור ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלם. הסופרת לקחה השראה מסיפור אמיתי שקרה בשנת 1900 מה שמעניק רובד עוד יותר מסקרן לסיפור כולו למרות שהוא בדיה.

לצערי היא לא מצליחה לסחוף והספר מדרדר מרגע לרגע, נהיה מעיק ועלילתו מסתבכת בתוך עצמה. חבל. שוב סיפור עם פוטנציאל גדול, פתיחה מסקרנת וסופרת שלגמרי הלכה לאיבוד.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•בר
רביעיית מיתרים

רביעיית מיתרים

אנה אנקוויסט

ארבעה אנשים, כל אחד עם סיפורו שלו אך לכולם חיבור עמוק אל עולם המוזיקה וכך גם זה אל זו. הם מקימים קבוצה חובבנית של רביעיית מיתרים בה הם מצליחים לרגע לשכוח מטרדות היום והחיים ולהתמסר לצלילים.

לכל דמות יש סיפור עמוק ומורכב והסופרת מצליחה להעביר עולם שלם אצל כל אחד מחברי הקבוצה. אהבתי גם מאוד את היכולת לכתוב על המוזיקה בכזו תשוקה ובכך להעביר את הקוראים קשת של רגשות בכל הנוגע לסוג זה של אמנות.

הספר מתורגם מהולנדית ויש בו ביקורת נוקבת וחריפה על המשטר ועל תמורות שהשלטון מחולל בעיר ובמדינה. מסוג הספרים שהקורא יכול לקרוא בכל מדינה ולהגיד "זה כל כך רלוונטי גם לכאן". שלטון מושחת, דחיקת התרבות לפינה, מערכת בריאות מעורערת ותקשורת שמסלפת את המציאות.

לעתים הספר מצליח לגעת בנקודות עדינות ורגישות בנפשו של האדם ובעיקר בנפשם של אוהבי האמנות אשר חיים למענה. אך לעיתים, הספר סוטה קצת למחוזות שבעיני היו פחות רלוונטיים ויצרו ניתוק מהתחושה הרגשית. פחות התחברתי לסוף, הרגיש שהוא לא התכתב באותה השפה עם שאר הסיפור וחשתי שאמירתה האחרונה של הסופרת התפספסה לי. ובמחשבה שניה, אולי דווקא משום שהייתה בסופו של הסיפור חריגה מוזרה מהעלילה מצאתי את עצמי חושבת עליו הרבה לאחר הקריאה.

בסופו של דבר, ספר טוב שנקרא במהירות ובעניין. יוצר אצל הקורא הזדהות עם רוב הדמויות ונותן במה לנושא חשוב ולסיפור שראוי שיסופר.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•בר
ירח מים

ירח מים

סמנתה סוטו ימבאו

"כשהחיים עוברים עליך בפחד מפני העתיד, אתה לומד לקבל בברכה כל עיכוב".

אין מילה שתתאים באופן מדויק יותר לתיאורו של הספר הזה מאשר המילה קסום. מדובר בספר שהוא סוג של אגדה, סוג של מסע הרפתקאות דמיוני שלוקח אותנו אל מחוזות מרוחקים ויפים בסמטה אחת שנמצאת ליד חנות ראמן ביפן.

לא חושבת שמעולם קראתי ספר בסגנון הזה, בדרך כלל אני קוראת ספרים ריאליסטיים מאוד והפעם בהמלצת חברה נתתי צ'אנס והאמת? איזה מזל שנתתי. באמת קשה לתאר את הספר הזה הוא כל כך מיוחד ופיוטי, הדמיון שלי עבד שעות נוספות. ביקרתי ביחד עם הדמויות באינספור מקומות קסומים ורחוקים והצלחתי לצייר אל מול עיני כל פרט ופרט.

האנה גרה עם אביה בחנות משכונות. על פניו כל מי שמגיע אל החנות בכלל תכנן לקנות ראמן אך מצא את עצמו בצד השני של דלת חנות מסתורית וסודית מבלי יכולת לדעת איך הוא הגיע לשם. החנות היא אינה חנות רגילה והדברים שמוסרים ומקבלים שם אינם פיזיים כי אם רוחניים. דברים שקשורים לנפשו של האדם אותם היה רוצה להחליף או לשנות. ביום פרישתו של אביה מוצאת עצמה האנה בעיצומו של מסע לחיפוש הוריה שנעלמו, אליה מצטרף איש מסתורי שהופיע באותו הבוקר בפתח החנות.

הספר עוסק בבחירות שלנו בחיים, בגורל, בשביל אחר שיכול היה להיות לנו אם רק היינו פונים מעט ימינה או שמאלה. האם עדיפים חיים ידועים מראש או חיים של הרפתקאות וחוסר וודאות? האדם תמיד ימשיך לחפש יותר, לרצות יותר ולמצוא יותר וזהו טבעו. הספר מעלה שאלות רבות בנוגע לחיינו כאן ולכך שיש המון אפשרויות בחירה אם רק נרצה. היכולת של האדם לקחת את חייו בידיו היא הזמנה לגלות עולמות אחרים שטרם חווינו.

זהו ספר הרפתקאות למבוגרים, יכול להתאים לגמרי למי שמעוניין שעולמו הפנימי והדמיוני יפעל שעות נוספות וגם למי שחובב את תרבות יפן אשר מובאת כאן בצורה יוצאת דופן ומפורטת.

"לימודים. נישואים. ילדים. אלה ההחלטות הגדולות שאנשים מייחסים להם חשיבות. הם טועים, כמובן. למעשה, דווקא הבחירות שאנשים בוחרים מבלי לתת עליהן את הדעת הן אלה שקובעות את מסלול חייהם. השינויים קטנים, אפילו זעירים, אבל הם מכוונים את האדם בזווית הקטנטנה ביותר אל מה שעומד לקרות."

לפני חודש•
★★★★★
•בר
על סוף הבדידות

על סוף הבדידות

בנדיקט וֶלְס

"אנחנו הולכים ושוקעים, לא נשרוד את זה כאן, זה כבר מוחלט. שום דבר לא יכול לשנות את זה. אבל אנחנו יכולים לבחור אם נרד למצולות בצרחות ובפניקה או אם נהיה המוזיקאים שממשיכים לנגן באומץ, בחרדת קודש, אפילו כשהספינה שוקעת".

הספר הזה כל כך פיוטי ויש בו כל כך הרבה משפטים יפים ומעוררי השראה. זהו ספר מאותם הספרים העצובים אך שבסופם יש תקווה גדולה והתעוררות מחודשת לחיים.

שלושה אחים מתייתמים מהוריהם בגיל צעיר וממשיכים את חייהם בפנימייה. כל אחד חווה את האבל בצורה שונה ופונה אל נתיבים אחרים בחיים. למרות הריחוק שנוצר ביניהם במהלך השנים בסופו של דבר, הם תמיד חוזרים אחד אל השני מתוך מקום של שייכות ובית. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ז'יל, האח הצעיר והתמודדותו עם ההבנה שהחיים הם לא תמיד מה שחשבנו שיהיו.

זהו סיפור על אבל, על אובדן, אך בו זמנית גם על קבלה והישג. על מה שניתן להשלים למרות החוסר ועל חיים לצד בדידות עמוקה ובלתי מוסברת.

ישנם רגעים כל כך עדינים ויפים בהם אנו עוברים יחד עם המספר תהליך של קבלה עצמית אך גם תהליך עמוק יותר של קבלת החיים ומה שהם מזמנים לך בדרך. הסופר כמו מבקש מאיתנו לא להתייסר על אף הקשיים ולנסות להמשיך לחיות. הרי בסוף אנו כאן רק לרגע אחד.

קראתי כבר ספרים בסגנון, זהו לא ספר פורץ דרך מבחינתי אך יש בו משהו רגיש ונגיש שנשאר בלב גם הרבה אחרי הקריאה.

"זמן אתה בורח,
קח אותי איתך".

לפני חודש•
★★★★★
•בר
המירוץ אחר הטבעת

המירוץ אחר הטבעת

לורן וייסברגר

אין שום סיכוי בעולם שהייתי קוראת את הספר הזה אלמלא חברת מועדון קריאה קטן שאני חברה בו הייתה מתעקשת. נו... בסדר.. האמת שלי זה דווקא די התאים, כי אני בתקופה עמוסה מאוד שמלווה במחסום קריאה קל ועל כן, לא הייתי מצליחה להתרכז בספר שהוא לא נטו בידור וקלילות.

אין הרבה מה לומר בחיי שאין הרבה מה לומר. הספר הזה הוא כנראה בדיוק מה שאתם חושבים שהוא. שלוש חברות אמריקאיות יוצאות לסוג של מסע רוחני, כל אחת בדרכה שלה כדי למצוא את מה שחסר לה. אמי, היא בחורה זוגית להפליא שאחרי שבן זוגה בוגד בה מנסה למצוא קלילות והנאה בהיכרות קצת יותר שטחית עם בחורים. אדריאנה, בדיוק ההפך ממנה. לא מצליחה להתמסד ומתפרפרת כל חייה ללא יכולת למצוא יציבות. החברה השלישית, לי, נמצאת בזוגיות עם אדם שהיא מנסה לאהוב מכיוון שכך מבחינתה נראית תבנית היחסים. כל השלוש נמצאות בפתחו של גיל שלושים ("האיום!") ומנסות לתקן התנהגות קלוקלת מן העבר והרגלים מגונים של ההווה.

שתי נקודות אור קטנות בספר. הוא קריא מאוד והדפים נהפכים בקצב מהיר. אין סיכוי שהייתי ממשיכה לקרוא אם לא מועדון הקריאה ודווקא הופתעתי לגלות שישנם כמה פרקים מפתיעים לקראת סופו. שנית, פרק מצחיק שמוקדש כולו לבחור הישראלי שפגשה אמי בתל אביב הלוא הוא יאיר, שהגיע אליה למלון דן פנורמה אך היה צריך לחזור במהרה לדרום. זו הנאה לא קטנה לקרוא על מדינתנו הקטנטנה בספר אמריקאי.

שורה תחתונה, קומדיה אמריקאית חביבה ולא בהכרח מעניינת. על הכריכה מצוין: "מחברת רב המכר של השטן לובשת פראדה", לא יודעת אפילו איזו קונוטציה זה נותן לי אך בעקבות זאת צפיתי בסרט הראשון והשיממון היה קשה לתיאור.

לפני חודש•
★★★★★
•בר

ביקורות נוספות על "החיים מחכים לך, קלואי בראון"

החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

טליה היברט

סיפור פשטני למדי עם דמויות ראשיות מעצבנות ולא אמינות בעליל. הצורה שהן מדברות אחת לשנייה פשוט בלתי נסבלת! (כמה פעמים אפשר להגיד "פאקינג" בדיאלוג אחד? את פאקינג מדהימה, את פאקינה מתוקה- אולי באנגלית זה נשמע יותר מגניב? אני בספק...). היתרון היחיד שמצאתי בספר הוא שהדמות הראשית של קלואי חולה בפיברומיאלגיה, מחלת הכאב, וזה חשוב להעלות את המודעות למחלה הזו. אבל מבחינת העלילה? שיעמום אחד גדול.

לפני שנתיים•
★★★★★
•michal_84
החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

טליה היברט

יש משהו קצת לא אמין בספר הזה, קשה לי לשים את האצבע על מה זה בדיוק.
בכל אופן, זה סיפור פשוט, שני אנשים לאט לאט מתחילים להתאהב זה בזה, וזה כל הספר.
נשמע משעמם אה?
תחשבו על זה כמו על לצפות בהצגה שהתפאורה בה דלה, אין הרבה דמויות וגם אלה שיש מרגישות כמו קרטון רוב הזמן, אבל לפחות השחקנים הראשיים ניראים נחמד.

אני חושבת שהפיברו עושה את הספר. (פיברומיאלגיה)
זו באמת הסיבה היחידה שאני חושבת שאני אמליץ לאנשים לקרוא את הספר הזה.
מי שלא יודע פיברו זה כאב כרוני.
לחברה שלי יש את זה, ואני חושבת שאני מבינה אותה הרבה יותר טוב אחרי שקראתי את הספר הזה, כי פתאום מה שקראתי, התחבר לי עם מה שכבר ידעתי והכרתי על חברה שלי, שבכלל לא קישרתי לפיברו!
איזו מטומטמת אני.
פתאום הבנתי למה יש לה לפעמים התפרצויות זעם, ולמה כשאחותה מציקה לה היא פשוט סותמת את הפה, היא סובלת אבל היא לא מתלוננת.
זה פשוט חלק מהפיברו, לסבול אבל לא להראות או לדבר על זה.

בכל אופן, קלואי ורד נורא חמודים, והעלילה קצת דלה לטעמי, אבל זה רומן אז אני באמת לא חושבת שיש לי מה להתלונן, זה לגמרי ספר של 4 כוכבים מוצקים - טוב, אבל לא עד כדי כך טוב.
הוא רק נראה חמוד, אבל יש בו גם דיבור שהוא קצת מפתיע.
אני חושבת שמזה גם מאוד נהניתי, איך שהם מסוגלים להיות חמודים ככה ואז פתאום כשזה מגיע לסקס, לשנות את הדיבור כמו לחיצה על מתג ולומר דברים שאני אישית לא ציפיתי לשמוע.
הם ניראים כל כך תמימים...
טוב, זה גרם לי להסתכל אחרת לגמרי על זוגות.
ללא ספק במיטה אנשים פושטים יותר מסתם את הבגדים שלהם.

למה אני מדברת על זה?!
אני מניחה שפשוט אין לי ממש מה להגיד, ואני רגילה לכתוב ביקורות ארוכות...
זה ספר סבבה, זורם מאוד, סיימתי לקרוא אותו ביום אז אני יכולה להגיד שהוא מעולה למי שנמצאת במחסום קריאה.
שמעתי על הספר הזה עוד לפני שהוא תורגם, אז היו לי ציפיות בשמיים, אז אני מניחה שבגלל זה אני לא כל כך מתלהבת מהספר הזה מלבד מזה שהוא באמת מייצג את הפיברו ושהדמות הראשית שוקלת 95 ק"ג.
זה פשוט כיף לקרוא את זה...לא יודעת להסביר את זה...זה כאילו מחמם את הלב לזהות משהו מחברות שלי בסיפור בדיוני.

כמובן שכבר השאלתי לחברה שלי את הספר, ואני מחכה לשמוע מה היא חושבת עליו, בעיקר כי היא רק התחילה לקרוא ספרים אז זה צריך להיות מעניין.
ידוע לי כבר שיש עוד שני ספרים, על האחיות של קלואי, השני הוא על דני, והשלישי על איב, ולפי מה ששמעתי הם טובים באותה רמה כמו זה, אבל השני על דני יותר טוב.
אוקיי, בדקתי, הספר השלישי הוא זה עם הדירוג הכי גבוה, אבל אני חושבת שזה כי מי שבחר לקרוא את הספר הזה כנראה כבר קרא את הראשונים והוא נורא אהב, ומי שלא אהב, כנראה לא נתן צ'אנס לספר השלישי אז מן הסתם שהדירוג שלו יהיה יותר גבוה.
טוב, קיצר, מעניין אם יתרגמו גם אותם.
מעניין אם העלילה בספר השני יותר מורכבת, או שזה גם בעיקר ממוקד על הדמויות הראשיות והשאר רק צצים לרגעים קצרים.

בכל אופן, הביקורת הזאת מספיק ארוכה בשבילי, עדיף את זה מכלום.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•סייג'
החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

טליה היברט

כבר מעל לחודש שאני לא מצליחה לקרוא ספר רומנטי בשפה העברית. ראיתי את הטיזרים ופניתי לזיליאני בשאלה לגביו, והיא הבטיחה לי שהספר הזה יגרום לחזור לקרוא רומנטי בעברית. וצדקה!

מי מאיתנו לא כתב רשימת משאלות / חלומות / יעדים כאלה או אחרים בשלב כלשהו בחיים? קלואי בראון מחליטה לכתוב רשימת דברים שיחזירו אותה לחיים, דברים כאלה שיכניסו צבע ועניין לחייה המשעממים לכאורה. אך האם להיצמד לרשימה, בדיוק כפי שנכתבה לראשונה, יביא את התוצאה הרצויה?

הדבר הראשון ברשימה הוא לצאת מבית המשפחה ולעבור לגור לבד. את זה היא מבצעת בקלות וסימנה וי על המשימה. מה שאינה יודעת זה שהמעבר הזה יזמן לחייה אתגרים רבים כאשר רובם באים בצלמו של רדפורד מורגן ההורס.

היא חנונית מחשבים שעובדת מהבית, הוא אב הבית בבניין בו היא מתגוררת.
היא צינית ועוקצנית, הוא בעל מזג רגוע וחיוך שלא יורד מהפנים.
היא מומחית בלדחוף אנשים החוצה מחייה, הוא ממגנט אנשים אליו.

המפגשים בין השניים פשוט משעשעים. ההתנצחויות והדיאלוגים השנונים ביניהם העלו לי לא מעט חיוכים על הפנים. אבל, ויש אבל גדול, למרות שמדובר בקומדיה רומנטית, הספר הזה מביא לנו מציאות חיים לא פשוטה של אישה המתמודדת עם מחלה כרונית: פיברומיאלגיה. אזכור המחלה הקשה הזו העלה לי מול העיניים ועם פרפרים בלב, שתיים מחברותיי האהובות והיקרות שמתמודדות יום יום שעה שעה עם הכאב הבלתי נסבל הזה. מצדיעה לכן סיסטרז!

הסיפור מובא בגוף שלישי, אך מרוב שהכתיבה קולחת והעלילה זורמת, קשה להבחין בכך. בצד השעשוע, הדמויות הנפלאות לרבות דמויות המשנה הקורעות, הסיפור מגיע עם הרבה תובנות ומסרים לחיים.

סוף סוף דמות נשית עגלגלה ומפתה. דמות אמיתית שקל מאוד להתחבר אליה. דמות שמציגה לנו את האתגרים העומדים בפני בנאדם המתמודד עם מגבלות כאלו ואחרות בגלל מצב בריאותי. אנו עדים לכאב שבבדידות הנכפית על מישהו כי הסובבים אותו מסרבים לקבל אותו כמו שהוא, מסרבים להסתכל לכאב שלו בעיניים, להכיל, להחזיק יד, לא לוותר לו ולא עליו ולהיות איתו תמיד. הצד השני של המטבע הוא שהאדם הסובל, לעיתים בוחר להתכנס בעצמו ולהרחיק אנשים ממנו רק כי לא בא לו להרגיש שהוא נטל עליהם. זה מקום מאוד בודד להיות בו, אז למרות הקושי: נסו להיפתח בפני אלו שאוהבים אתכם. אל תניחו לעצמכם להיות בודדים.

אהבתי שרד וקלואי באים כל אחד עם המטען שלו, חוסר הביטחון העצמי שלו והפחדים שלו ואיך ששניהם מצאו שברגע שמוצאים את האדם הנכון, ניתן לפרוח ולמצוא אהבת אמת.

"אני רוצה לגרום לך לחייך עד שתשכחי איך מרגישים כשבוכים."

החיים דינאמיים ומשתנים. מה שנראה לנו נכון ומתאים בזמן מסויים, יכול להשתנות עם הזמן ורצוי שנגדיל ראש ונשנה את יעדינו ורצונותינו בהתאם. זה שכתבנו רשימה, לא אומר שזה חקוק באבן.

המסר החשוב מכולם בעיניי הוא לא להניח לרגשות, במיוחד בלהט הרגע, למנוע מאיתנו להקשיב לאחר. לפעמים מה ששומעים או מה שרואים, אינו בהכרח נכון. תקשורת פתוחה חוסכת הרבה מאוד כאב לב.

חייכו לחיים, תהנו מהדברים הקטנים והרשו ללב שלכם לפעום באהבה. נהניתי מאוד וממליצה בחום.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•איה
החיים מחכים לך, קלואי בראון

החיים מחכים לך, קלואי בראון

טליה היברט

האמת שקראתי ביקורות מפרגנות על הספר ולכן החלטתי לקרוא אותו בסוף השבוע.
לא היה לי כל כך מושג שמדובר בספר ארוטי, אבל בואו נניח את זה בצד :)

זו הפעם הראשונה שנתקלתי בספר שעוסק במחלת הפיברומיאלגיה: מחלת כאב .
תיאור היום יום הקשה, ההתמודדות עם הגוף שבוגד בך, הניסיון להמשיך ולנהל חיים פעילים ועשירים כתוב בצורה מצויינת.
הבנתי סוף סוף במה מדובר.

הסיפור עצמו עוסק בקלואי שחולה בפיברומיאלגיה ומרגע האבחון סוגרת את חייה יותר ויותר מהסביבה. היא ניתקה קשר עם חברים, עזבה לימודים ועבודה ומנהלת את חייה מדירתה הקטנה שרק בני משפחתה בקשר איתה ודואגים לכל מחסורה.
במהלך הספר היא מפתחת מערכת יחסים עם אחראי הבניין שלה. היא לומדת לסמוך על אחרים, לצאת מהפינה הקטנה שלה ולהודות בקשיים שלה.

סיפור האהבה בין שניהם די צפוי ובנאלי.
מערכת יחסים קטנה וברורה כזאת, לעיתים מצחיקה אבל כמעט ללא עליות ומורדות... הכל מתקדם באופן די צפוי.
חמוד. לא מעבר.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•מיירון
דירוג
1.0
לפני שנתיים

“סיפור פשטני למדי עם דמויות ראשיות מעצבנות ולא אמינות בעליל. הצורה שהן מדברות אחת לשנייה פשוט בלתי נס”