ספר כזה, שמצאתי זרוק בכניסה לבניין שלי. מאובק עד אימה ומתחנן שאקח אותי אז מי אני שאסרב?
אני חושבת שזוהי פעם ראשונה שספר נכנס לי לחלומות. הוא כנראה הצליח ממש להיכנס לי לתת מודע ולשלוח מסרים משל עצמו. חלמתי על התקופה שהייתי בעצמי בטיפול, על אנשים שהיו חלק מחיי בעבר, על סיטואציות בדויות שמבוססות על איזושהי מציאות פנימית נסתרת, על עצמי במצבים שונים ועל מה שעתיד אולי להיות. הספר דיבר אליי לא רק בלילה אלא גם במהלך היום. הוא ליווה אותי, הלך איתי, תמך בי והצליח להשאיר בי משהו.
לורי היא פסיכולוגית ואם חד הורית לילד בן שמונה מתרומת זרע. לאחר זוגיות יציבה של שנתיים מחליט בן זוגה לעזוב אותה בהחלטה פתאומית שמצליחה לטלטל את כל עולמה. בן הזוג הגיע למסקנה שהוא לא רואה את עצמו חי עם ילד לא שלו וכעת לורי נמצאת בעיצומו של משבר. היא מחליטה לפנות בעצמה לטיפול ובכך מגיעה לקליניקה של ונדל, איתו היא יוצרת מערכת יחסית עדינה ומרגשת של מטפל ומטופלת. לורי מעניקה למטופליה אך גם זקוקה היא עצמה במישהו שיראה אותה, יבחין בה ויעזור לה. בדיוק כמו כל אחד מאיתנו.
אין ספק שמדובר פה בספר ייחודי. ספר שכתוב ברגישות גדולה ומצליח לחלחל אל הקורא. לורי גוטליב מצליחה להכניס אותנו אל תוך עולמו העשיר של מטפל ובכך מצליחה ליצור שיקוף חד לקורא שיכול לראות בסיפוריהם של אחרים את סיפורו שלו.
הספר משאיר שובל של תקווה, של טוב ושל אופטימיות ונותן לנו להסתכל על חיינו כעל מכלול שלם לצד כל הבעיות. העלילה הרגישה לי כמעין שליחות ומסר, להיות טובים יותר וקשובים יותר לעצמנו לצד קשיי החיים. הרע, העצוב, הקשה והכואב תמיד ירחפו אי שם אך לצד הקושי ישנה אפשרות להיאחז ולהתחבר לרגשות טובים יותר אשר יצליחו להפיח בנו שוב חיות, רוך, חמלה ואהבה כלפי הסובבים אותנו ובעיקר כלפי עצמנו.
"THERE WILL BE AN ANSWER, LET IT BE"
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
