ספר כזה, שמצאתי זרוק בכניסה לבניין שלי. מאובק עד אימה ומתחנן שאקח אותי אז מי אני שאסרב?

אני חושבת שזוהי פעם ראשונה שספר נכנס לי לחלומות. הוא כנראה הצליח ממש להיכנס לי לתת מודע ולשלוח מסרים משל עצמו. חלמתי על התקופה שהייתי בעצמי בטיפול, על אנשים שהיו חלק מחיי בעבר, על סיטואציות בדויות שמבוססות על איזושהי מציאות פנימית נסתרת, על עצמי במצבים שונים ועל מה שעתיד אולי להיות. הספר דיבר אליי לא רק בלי

עולם הטיפול הרגשי עטוף, מטבע הדברים, במעטה של סודיות.
מה קורה שם בחדר?
לעולם לא נדע מה בוחר מטופל להסתיר, להביא, להדגיש, להעצים, להבליע, האם הוא רוכש אמון למטפל? האם הוא מסוגל לגעת בתכנים מודחקים? איך עובד התהליך, ואיך למען השם יודעים שהטיפול הוא מוצלח?
לעולם לא נדע גם איך תווה המטפל את דרכו הטיפולית. הרי גם אם הוא משתייך לאסכולה טיפולית ידועה, ברור שאישיותו, ניסיונו, העדפותיו, פרשנויותיו, וה

"את צריכה לקבל טיפול". כך הוא אמר, ואני בתגובה מלמלתי משהו לא מחייב. "לא, אני רציני," הוא התעקש. אני הייתי שבוע אחרי פציעה בפיגוע, ולכל אחד ואחת שפגשו אותי בבית הכנסת או ברחוב או בכל מקום אחר היה מה לומר לי על איך אני צריכה להתנהג ומה לעשות. הדובר הפעם היה אחד השכנים ברחוב. איש גדול ודי קשוח, עובד בעבודת כפיים. הוא המשיך וסיפר סיפור ארוך שעיקרו איך הגבר הזה, הארצי, הגדול, הקשוח הבין שהוא פגוע וצרי

נפלא, מצחיק, חם, חכם, נועז ומרתק!!!
<mark>לורי גוטליב</mark> היא פסיכולוגית. יש לה קליניקה בלוס אנג'לס.
יום אחד פוקד אותה משבר אישי, ועולמה נחרב. כדי לטפל בעצמה היא נוחתת בחדרו של וֶנדֶל, פסיכולוג מוזר ומנוסה.
בספר, לורי מתארת לנו את המטופלים שלה, ובנוסף, מציגה את עצמה כמטופלת. היא מדגימה לנו את מהלך הטיפולים, את העליות והירידות,
ומלווה את הסיפורים בהסברים של מושגים מעולם הטיפול.( שילוב בין פרוזה לספר ע

"זוהי החלטה יומיומית אם להימנע מכאב, או לשאת אותו ועל ידי כך לשנות אותו", אומר השלט בארונית התיקים של <mark>לורי</mark>.
כמְטַפּלת מפוכחת ושקולה, היא יודעת את זה. כמְטוּפּלת שבורה ונואשת, יש בה חלקים שמפנטזים על פתרון קל יותר: מטפל שיעזור לה לחסוך מעצמה את הכאב, או יסיר אותו ממנה, כמו רופא שמסיר נגע.
אין סתירה בין שני הצדדים האלה, בין <mark>לורי</mark> היושבת על כורסת המטפל לבין <mark>לורי</mark> המשתרעת על ספת המטופלים. להיפך: ההיכרו

בדרך כלל אני מאוד אוהבת ספרים שמתארים את התהליכים הטיפוליים, ועל חלקם גם המלצתי כאן בעבר, כמו הספרים "לכל אדם יש שביל" ו"לקפוץ למים" ועוד.
הפעם נפלתי בפח של הכריכה, לא היה לי זמן ממש בחנות הספרים לבחור ספר נוסף למבצע, וחשבתי לפי ערמת הטישו בכריכה שמדובר במחברת מאוד רגישה.
אז לא, טעות קלאסית של חוסר זמן, ואולי גם השם היהודי בכריכה שכנע אותי שמדובר בסך הכול בבחורה מתוקה שבאה למקצוע נטו מתוך רצון ל

אני אוהבת סיפורים על מטפלים/מטופלים פסיכולוגים משהו ביצר המציצנות, יוצר אצלי סקרנות לשמוע על בעיות וטרדות של אנשים אחרים. אולי זה מגמד אצלי את הבעיות שלי, ולפעמים אפילו יכול להוות מראה שמלמדת אותנו משהו על עצמנו. זה מה שהביא אותי לקרוא את הספר הזה, עם השם המפתה "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו". זה, והדירוג הגבוה שלו ב"סימניה".

בספר, המטפלת היא דווקא מספרת הסיפור, ואליו היא מכניסה דמויות שונות של מ

ספר מעולה. נותן הצצה לעולמם של המטפלים. מדובר ב<mark>לורי</mark> שהיא מטפלת שהולכת בעצמה לפסיכולוג בשם ונדל. הספר קריא ומעניין. אהבתי את הקטע שאמרו שהמטפל יודע כמה מהלכים מראש בטיפול. כאחד שהולך לפסיכולוג (אפילו שניים ...). המלצתי למטפלת אחת שלי את הספר הזה ואמרה שקראה אותו לפני כמה חודשים. כמו כן, המורה שלי לכתיבה ו- NLP אמרה שהוא הספר הכי טוב שיש. אכן מומלץ.

תיהנו ...

נדב.

אנשים חיים בעולם. הולכים, חוזרים, נראים ליד המכולת ולמחרת בעבודה. אבל מה באמת קורה להם בפנים, מה המהלך שהנפש שלהם נמצאת בו עכשיו?
דוגמית מהאנשים נמצאת בספר הזה. החיים שלהם לכאורה קורים בחוץ, בהתרחשויות כאלה ואחרות. יכול להיות שהם מציגים משהו אחר ממה שהם מרגישים. ומה שהם מרגישים, מה שבאמת עובר עליהם מוצג בספר. כל השאר הוא תפאורה לתהליך הפנימי.

שווה לקרוא כדי להבין כמה מה שאנחנו רואים הוא רק קצה