ספר באמת נהדר.
בן דורו של קפקא ואחרים, האחד עם הרזומה המספיק בשביל שאקנה כמה ספרים שלו ואהמר. אז קראתי את "לאן תתגלגל תפוחון" וממש אהבתי, והנה אני סולל לי דרך בשאר הכתובים המתורגמים שלו.
הספר הנוכחי מבריק, ואין לו עלילה מורכבת או היסטורית מדי כמו בקודם שלו, אבל יש עלילה עם קונספט. אין לי מה לתאר כי כל מה שאכתוב מתוכן הסיפור יהרוס את החוויה הראשונית של הגילוי ועל כן הדבר היחיד שאגיד זה שהייתי ממליץ לקרוא אותו בחום.
אני אוהב את הסגנון של פרוץ. אמנם זה הספר השני שלו שאני קורא, אבל הדמויות שלו כאלה "אמיתיות" והאפשרות שלו ליצור ולהציג משהו מעבר להצגה השטחית שלו מרתק בעיניי. אני לא יודע כמה באמת נכון הייחוס הזה של מוסר ההשכל שמייחסים לסיפור הזה, לי קשה להתייחס לזה ככה. ויודעים מה, אולי באמת הייתה לו איזו כוונה נסתרת של לכתוב סיפור מורכב שאמור לייצג איזו ביקורת חריפה על החברה הקיימת או משהו, אני לא מצליח לתפוס מזה ואני נהנה דווקא מהכתוב הפשוט ומההצגה הפשוטה והאמיתית של הדמויות ושל הסיפור הכביכול לא שגרתי הזה, ויש פה ממה להתענג.
יש גם מרכיבים של מותחן, ככה שהכל רץ בצורה הכי טובה שאפשר, וגם מסתיים ככה.
אני רוצה לקרוא עוד שלו, ועל הספר הזה אני רק יכול להמליץ כאמור בחום חם ביותר.
(גם בדכ בספרים ממש טובים שהשאירו לי רושם טוב אני שם לב שאין לי יותר מדי מה לספר. אני חושב שאני תופס את זה כחוויה כוללת שקשה לי לבטא בכתב על איך נהניתי ממנה יותר מדי או כל מיני מסקנות שעלו לי ממנה. בעל פה אולי אני מצליח, אבל זה נשמע מאוד מבולגן ומסועף, מה שבכתב יכול להיקרא כלא ברור ולא קשור. אז תמיד עולה לי חשש של אורך קצר שיכול להעיד על רזון או חוסר בשר, אבל זה לא ככה, והייתי מסתמך רק על השורה האחרונה בה אני ממליץ בחום כי זה באמת מדהים)

















