האם אפשר לחוש בודד גם בקרב בני אדם?
שקיעה של בין ערביים ופרח שאתה אוהב יכולים להקל על תחושת הבדידות.
הלא לבני אדם אין שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד, הם נודדים ממקום למקום ועליהם להניח את עברם מאחוריהם.
הפרח הקטן שמדבר עם הנסיך במהלך מסעו - אינו רואה את דלותו ועליבותו כפי שהאנשים שמסתכלים בו מבחוץ רואים אותה, אלא הוא רואה את מסכנותם שלהם, הנובעת מהחיפוש שלהם שמישהו יכיר במסכנותם, שמישהו ישמע את קולם ויראה את יופיים.
אף אדם פרט לנסיך הקטן אינו רואה את הפרח העלוב כפי שהוא, כי הם מדלגים על פניו.
רק הנסיך הקטן מדבר עימו ושואל מה ראה ומה חווה, ומעוניין ללמוד איך אותו פרח עלוב בודד במדבר רואה את העולם.
הוא מדבר עימו כשם שהוא מדבר עם כל אדם ובעל חיים או צומח שהוא פוגש בדרך.
מה אכפת לו מי נחשב בעיניהם יפה ומי עלוב?
והרי מהו הדבר המשווה יופי לבית לכוכבים או למדבר?!
הוא משהו הסמוי מן העין!
ואם בעבר השושנה המפונקת גרמה לנסיך הקטן צער בגינוני גנדרנותה - רק כשיצא מן הכוכב הבין שישנם כוכבים רבים ובכל אחד מהם פרחים ולכל אחד מהם יש חסרונות...
הוא חשב שהשושנה שלו היא הפרח היחיד בעולם והיא הכי מפונקת, והצטער בכך שהוא חייב לעבוד קשה כדי לשמר את הקשר עימה.
כשהתחיל לנדוד הוא חשב שיש עולם שלם שהשושנה הסתירה ממנו - אך רק לאחר ששמע את סיפוריהם של כל האנשים והצומחים והחיים הבין שאהב את השושנה המפונקת, והיא חסכה ממנו את החיפוש המצער אחרי מי שיאהב אותו בין הרברבנים, המאיימים, הגאוותנים, השיכורים, אנשי העסקים ומדליקי הפנסים...
הוא הבין שהוא צריך לחזור למה שהוא אוהב באמת.
יום הולדת שמח לי!


















