• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סולם גנבים

סולם גנבים

מאת ליאור אנגלמן

הביקורת של וויליאם מאני

תמונה של וויליאם מאני
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
סולם גנבים

סולם גנבים

מאת ליאור אנגלמן

הביקורת של וויליאם מאני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של וויליאם מאני
הוצאה לאור:כנרת זמורה דביר
שנת הוצאה:2024
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
נצחיה
לפני 7 חודשים

“אני אתחיל כאן באותה דרך שהתחלתי את הסקירה שלי על "לא מפסיקים אהבה באמצע" שכתבתי לפני אחת עשרה שנים:”

3/11
ביקורות על סולם גנבים
הבאה
פלפל ירוק
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני שנה

“ספר מעולה, כתיבה מצוינת. מתומצת אך מלא, דמויות כתובות בצורה סטראוטיפית משהו אך עם זאת בצורה רגישה”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנה•1 דקות קריאה

גורלו של יודה טייב נגזר עליו מרגע לידתו. כבן למשפחת פשע משכונת התקווה, לא היה אמור להיות לו סיכוי לחיים אחרים, אבל אימא שלו נשבעה לעשות הכול כדי שבן הזקונים שלה לא יראה בית מעצר מבפנים.

יותר רומן מאשר פשע. הפשע משמש כתפאורה קצת חיוורת לרומן שכתוב יפה ובמקצועיות. הייתה חסרה לי האותנטיות. שלא כמו בספרים של שרה אנג'ל ודודו בוסי שם ההיכרות עם עולם הפשע ושכונות המצוקה עמוקה ויסודית, ומשתקפת מבעד לכל מילה והלך הרוח של הדמויות. כאן הפשע הרגיש לי קצת פרווה, קצת חיים טופול ב'סלאח שבתי'. אשכנזי שמשחק מזרחי. יכל לכתוב על רוזנשטיין, מולנר, היה יוצא יותר מדויק.
לסיכום: אומנם היו סצנות יפות ומרגשות אך לעיתים נמרח עד ללא קץ. בכל זאת שווה קריאה.

⅘ בסולם מאני.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
י
יעל
תמונה של תמר-מילים
תמר-מילים
תמונה של michal_84
michal_84
תמונה של מירית
מירית
תמונה של Mira
Mira
תמונה של בר
בר
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של סייג'
סייג'
12קוראים|גיל ממוצע52|75%נשים

על המבקר

תמונה של וויליאם מאני

וויליאם מאני

ותיק
חבר מזה 4 שנים
86 ביקורות•844 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות•צבא ובטחון
תמונה של וויליאם מאני
וויליאם מאני
ותיק
חבר באתר מזה 4 שנים
ביקורות86
לייקים שקיבל844
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית33מתח ריגול והרפתקאות23צבא ובטחון7

דיון על הביקורת

2 תגובות
וויליאם מאני
וויליאם מאני•לפני שנה
כן מורי, היו תגובות טובות לכן הכנסתי לרשימת הקריאה, יכול להיות שכשהאזנתי לפודקאסט והסופר הקריא את הפרק הראשון הדיסוננס צרם לי והרס לי את החוויה.
מורי
מורי•לפני שנה

להיט בחנות. בכל זאת חנות עם זיקה ליהדות ומדובר ברב אנגלמן.

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של וויליאם מאני

השרשרת

השרשרת

אדריאן מקינטי

בשעה טובה סיימתי לראשונה רב־מכר של ה־New York Times.
תמצית העלילה: ילדה נחטפת בעבור חופן דולרים, שאותו אמה תשמח לשלם. אלא שכדי לשחרר את בתה, יהיה עליה לחטוף ילד אחר בתמורה לכופר. מכאן "השרשרת".
היא רק חוליה אחת בשרשרת החטיפות. כל סטייה מההוראות תוביל למות בתה, והיו כבר כאלה שניסו לשבור את השרשרת. משפחה שלמה נכחדה. ראי הוזהרת.
זהו מותחן קצבי ומטריד, בעיקר משום שנראה שמייסדי הפירמידה חשבו על כל פרט. אני, מהשזלונג הממוזג, מחפש לאורך כל הדרך את הפרצה. איך לעזאזל קוטעים את השרשרת הזאת ועדיין שומרים על המשפחה בחיים? ואיך האם, שהאלימות התדפקה לפתע על דלתה, תצליח תחת הלחץ להפוך את הקערה על פיה?
לאורך החלק הראשון, "השרשרת" באמת מרגיש כמו הפשע המושלם. אני לא הצלחתי למצוא אפילו חור אחד בתוכנית. ולאט־לאט מחלחלת גם לקורבן וגם לקורא ההבנה שהסחיטה הזאת לעולם לא תיגמר. בשלב הזה כבר ברור: מישהו חייב לקטוע את השרשרת, ויהי מה.
עד כאן, מבחינתי, מדובר ב־5 כוכבים. ואז מתחיל החלק השני, שבו הפתרונות כבר פחות עומדים ברף שהחלק הראשון מציב. ועדיין, הספר שומר על קצב טוב ומספק אחלה תמורה למחיר.

לכן אני מדרג: 4/5 בסולם מאני.

לפני שבוע•
★★★★★
•וויליאם מאני
הצייד

הצייד

יזהר דוד

מסמך כנה ומרתק לתוך נפשו של רכז שב"כ מיוסר. אין פה פילטרים. הוא לא מרחם עלינו או על עצמו ולא נותן לנו גרסת גיבור מצונזרת וקלה לבליעה. שומרי הסף שעל דלת הגיהנום הם לא גיבורים לבנים לובשי גלימות צחורות, אלא אנשים אפלים שבכדי לשמור עלינו צריכים להיות לעיתים אכזריים יותר מהאויב.
הם משלמים מחירים כבדים מנשוא כדי לחצוץ ביננו לאכזריות העולם.
אנסה לתאר את חווית הקריאה במשל.
תארו לכם ובערב החג הביוב בביתכם עולה על גדותיו. האורחים צריכים להגיע, הצחנה ממלאת את הבית ותחושת הקבס והמצוקה ממשיים.
האינסטלטור שהזמנתם, פותח את מכסה הביוב ובידיים חשופות מכניס את ידיו לצנטרום של הגועל שיצרנו, בכדי להציל אותנו מלטבוע בצואה. אנחנו מעקמים את פרצופנו בסלידה, שמחים לשלם כל מחיר העיקר לא לשכשך בחרא.
עכשיו דמינו שהאינסטלטור הזה מסב איתכם בבגדי העבודה לשולחן החג.
יזהר דוד, בדומה לאנשי כח 100. גיבורים שחורים, לעבודות שחורות.
גיבור אמיתי, לא מפולטר שאינו קל לעיכול.
מחשבות קשות בלב איש, מעייף להיות יזהר דוד. סיימתי את הספר ב5 שעות, תשוש נפש.

⅘ בסולם מאני

מי שאהב יהנה גם מ: 'עמוק בעזה', 'אל נקמות', 'לכתוב על המים', 'כי בתחבולות'.

לפני שבועיים•
★★★★★
•וויליאם מאני
אני אהרוס אותך

אני אהרוס אותך

לינווד ברקלי

ריצ'רד בויל, מורה לספרות בתיכון אמריקאי טיפוסי, מבחין באדם חשוד בעיצומו של דיון כיתתי על הספר 'הדרך' של קורמק מקארתי. כל מדינה והחרדות המובנות שלה: אם כאן הפחד הוא מפיגוע, בארצות הברית החשש המיידי הוא מנערים חמושים, יורים שלוחי רסן נוסח 'באולינג לקולומביין'.
ברגע אחד הגיבור הופך לגיבור.
אלא שהתהילה קצרה, ובילי פינסטר, תלמידו לשעבר של בויל, מזהה את פניו על מסך הטלוויזיה ומריח הזדמנות לסחיטה. עברו של הגיבור מעלה תהיות, והשאלה האם הוא מפוקפק דיו כדי לשמש מנוף לסחיטה מרחפת מעל העלילה כולה.

בניתוח הדרך של מקארתי מתעכב הסופר על העובדה שאנשים מגיעים לקניבליזם כדי לשרוד עולם אפוקליפטי. ספרו של ברקלי מתכתב עם התמה הזו לכל אורכו: גם כאן, בעולם לכאורה נורמטיבי ומסודר, אנשים “אוכלים” זה את זה כדי לשרוד. עולה השאלה האם הסופר מבקש לרמוז שאנחנו כבר חיים בעולם אפוקליפטי – פשוט קרובים מדי אליו מכדי להבחין בכך.

זהו ספר מתח חביב וקצבי. באיזשהו שלב הוא מאבד מעט מומנטום, אך לקראת הסיום ממריא מחדש ומגביר קצב. זהו הספר הראשון של ברקלי שאני קורא, ובהחלט אחפש נוספים שלו.

⅘ בסולם מאני
מומלץ בחום.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
הסדק

הסדק

יריב ענבר

עולמו של גואל בן-עטר, לוחם מוסד לשעבר שהודח מתפקידו בשל טעות מבצעית סוגר עליו. הלום ומיוסר הוא מוצא את עצמו במסע חיפוש ארכיאולוגי אחרי שרידים מבית המקדש בעקבות מחקר שסבו הארכאולוג לא הספיק להשלים. כל זאת כדי לנסות להחזיר לעצמו את תחושת המסוגלות ואת הטעם לחיים.
הוא חודר בזהות בדויה לבית חולים פסיכיאטרי בבית לחם כמתנדב מוסלמי מצרפת שם הוא משתמש ביכולות אותן רכש בתור סוכן ביון ולפני זה כלוחם בדובדבן.
מתח ישראלי טוב.
5/5 בסולם מאני.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
חבר קרוב

חבר קרוב

שי אספריל

שירלי יורשת מאביה לא רק את מראה המצודד וחריפות המוח, אלא גם את החיבה לריגוש שבבגידה.
גם המקצוע שבחרה – יועצת אסטרטגית – נע במרחב מוסרי אפור. תפקידה להושיע בהסחה שקר ורמיה אנשים רמי דרג שהסתבכו.
היא פוגשת את אסף, בן גילה, ופגום מוסרית כמוהה, שמסרב להיכנע לציפיות החברתיות ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, הן בתחום המקצועי והן בזוגיות. הוא מסתפק במועט, ובוחר “לחיות לצד החיים” ולא להצטרף למרוץ העכברים.

בערב חורפי אחד, חטא רגעי גורר עונש מיידי, וסוחף את גיבורי הסיפור אל תוך מערבולת טראגית, שמאלצת אותם להתמודד לא רק עם עצמם, אלא גם עם האנשים הקרובים אליהם ועם יצר ההישרדות והאנוכיות האנושית.

הרומן כתוב היטב, מעורר מחשבה, ומשאיר את הקורא מהורהר זמן רב אחרי הסיום.

מומלץ בחום.
5/5 בסולם מאני.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
פינטו שם פרטי

פינטו שם פרטי

אורטל חזות

רומן מזרחי עדין ומעורר מחשבה. אופיר, קצין צנחנים משוחרר בקלון, מוצא את עצמו נאלץ לעזוב את עולמו המוכר ולנסות להשתלב בעיר הגדולה בתקווה לפרוץ את תקרת הזכוכית של ירוחם . בין סמטאות תל אביב הוא נאבק לא רק על קיום אלא גם על זהות בין הרצון להיטמע לבין הפחד להיעלם.
הקונפליקט בין המרכז לפריפריה, בין מזרח למערב, נוכח לאורך כל הדרך ומעובד כאן ברגישות וביושר. הדמויות אמינות, אנושיות ומעוררות הזדהות, והמפגש ביניהן מעלה שאלות כואבות אך אמיתיות על שייכות, גאווה ומקום.
שמחתי להיתקל ברומן שמאיר פן אחר של החברה הישראלית.

⅘ בסולם מאני

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
מה שלא הורג

מה שלא הורג

דייוויד גוגינס

This is Sparta!
דייויד גוגינס, איש 'אריות הים' קשוח לוקח אותנו לסיבוב.
מילדות קשה וחיים שמנמנים ובינוניים הוא מצליח להביא את עצמו לשבירת שיאים פיזיים ונפשיים וצליחת שבעת מדורי גיהינום. ביניהם 3 מחזורים של 'שבוע הגיהינום' במיונים של אריות הים, בית הספר לרינג'רים וגיבוש לכוח דלתא. מרתונים ואולטרה מרתונים והשתתפות בתחרויות הספורט הקשות בעולם. הוא רץ עם שברים ברגליים אותם הוא עוטף באיזולירבנד חבלה ומתעלם מהכאב בדרך לפסגות המטורפות שהוא כובש.
גוגינס הוא הדבר הספק אנושי הקרוב ביותר לסופרמן.
המנטרה 'מה שלא הורג מחשל' מלווה אותו לאורך כל הספר, עד שהאמת הפשוטה ש'מה שלא הורג לעיתים יכול לעשות נזק בלתי הפיך' באה גם היא לידי ביטוי.
הספר די ילדותי ומתעלם מהנזקים שעולל לעצמו בדרך, אבל הוא מדרבן ונותן השראה.
Viewer discretion is advised
סך הכל חביב.
⅗ בסולם מאני.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
המיליון הראשון הכי כואב

המיליון הראשון הכי כואב

אריק צ'רניאק

רומן מתח חדש של אריק צ'רניאק, מחבר אחת הדיסטופיות הישראלית המצויינות לטעמי, 'גיבור'.
בז'אנר שונה לחלוטין מספרו הראשון, צ'רניאק מוביל אותנו ברכבת ההרים של עולם הסטארטאפ הישראלי. ביד בוטחת טווה עלילה מרתקת שפתחה לי צוהר לעולם לא מוכר.
בחיקו של תום סילבר - יזם לא תמים, שירד מנכסיו עד לפת לחם, נופלת הזדמנות לעלות על הסוס בדמות של סטארט אפ חדש ומבטיח המבוסס על המוח החריף של סופי, גאונת קוואנטים חריפה תמימה ונאה. עילוי אקדמי עם אפס ניסיון בנבכי עולם הסטארטאפ/ עסקים הנכלולי. מחול השדים שבו מעורבים כסף, אהבה, תככים ומזימות יוצר ספר קיצבי וסוחף לקריאה.
שמות הפרקים לקוחים מעולם שאין לי מושג בו, ובאנגלית. בהתחלה עוד ניסיתי לתרגם. אולי עוד אחזור לזה, זה קצת כמו קורס מזורז בסטארטאפ ושוק ההון, ברגע שהסיפור התחיל לתפוס תאוצה ירדתי מ'הקורא מחפש משמעות' כדי לא לפגוע ברצף הקריאה. (זה קרה בערך בפרק השלישי).
הספר גורם לך לחשוב, על החור השחור, הריגוש במרדף אחרי הכסף, על רעב שלא יודע שובע, על צרות של עשירים. על מרוץ העכברים. ולי הוא גרם לחשוב על מעמד העבדים ומתנת ההסתפקות במועט.
צ'רניאק לא מקל על הגיבורים הוא מביא דילמות אמיתיות שנושאות בקרבן מחירים כבדים ויוצרות עניין ומתח.
כשהאידיאולוגיות פוגשות חזיתית במציאות ועל כפות המאזניים עומד כסף רב. קונפליקטים מרגשים נוצרים, שיוצרים קצב טוב.

5/5 בסולם מאני.
מומלץ בחום.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
נקמה

נקמה

שרה אנג'ל

דפנה בג'רנו, פרח השכונות, מעבירה את גיל ההתבגרות בבת ים הקשוחה. ההורמונים מציפים וכל האידיאולוגיות הנכונות מתנפצות אל מול דמותו המסוקסת של אבנר - עבריין יפה תואר ופסיכופט לא קטן עם פטיש חקלאי של 'לגדל' את דפנה התמה שתהיה לו לאשה ראויה וחסודה.
פעמוני האזהרה שמהדהדים בעוצמה באוזנייה המאוהבות מקבלים פרוש של פעמוני חתונה בראשה המעורפל בזכות זריקת הטשטוש שקיבלה מקופידון.
אנג'ל מתארת זוגיות רעילה ועיוורון במיומנות, דמויות העבריינים אמינות והמשחק במינעד השפה העבריינית לבין שפה גבוהה יוצר תמהיל מרתק.
הפסיכופט חושד שבגדה בו ועף לו כל הסכך הוא 'מחנך' אותה בסצנה קשה במיוחד דבר ששולח אותה לאשפוז באברבנל ותכנוני נקמה מפורטים.
דפנה לא בוחלת באמצעים כדי להגיע לנקמתה שמוגשת קרה מאוד לטווח של 14 שנים בהן היא רוכשת השכלה והופכת לעו"ד פלילית מוכרת. הדרך לנקמה רצופה שחרור אסירים עם דם על הידיים ויצירת קורבנות נוספים חפים מפשע.
הנקמה בנויה היטב ומרתקת אם כי לוקה בחסר. בגלל שהספר ישן אני מרשה לעצמי לספיילר, אני חשתי כי היא לא מושלמת. אנס אחד נשאר מחוץ למעגל הנקמה ועונשם של קריסטי וחן היה חיוור לטעמי.
שרה אנג'ל אחת מהסופרות האהובות עלי. בגיל 23 ניהלה עם בעלה שמעיה אנג'ל אימפריית פשע, ישבה כמה שנים בכלא, ואחר כך עזבה את עולם הפשע ונסקה להיות סופרת רבי מכר ואורחת מבוקשת באולפני הטלוויזיה. הכרותה עם העולם מביאה חוויה אותנטית ומסעירה לקוראים. לטעמי ספרה זה מהווה אבן דרך בספרות המתח והרומן הישראלי ואם אני לא טועה נראה שסדרת 'הלביאה הלוחמת' שאבה מ'נקמה' השראה במידה רבה.
קראתי את הספר לפני כ-25 שנים והוא עדיין עובר את מבחן הזמן.
מומלץ!

5/5 בסולם מאני.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני

ביקורות נוספות על "סולם גנבים"

סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוחה שהנה, עוד סיפור לעוס ומאוס על משפחת פשע או ילד שהצליח לצאת מהבוץ. עוד סיפור על משפחת עבריינים וסיבוכים עם המשטרה וכו' וכו'... ממש כמו אותן הסדרות ששוטפות את המסכים שלנו בזו אחר זו בשנים האחרונות. אז כן, עבורי זה אולי לעוס מכל כיוון אבל... מה אני אגיד לכם, אמנות המילה הכתובה. העולם הסיפורי כל כך עשיר ומלא ברבדים שאי אפשר להשוות בכלל חוויה של סדרה או סרט לדבר העמוק הזה שהצליח הסופר ליצור פה. זה היה מרענן, חדשני וטוב.

יודה נולד בשכונת התקווה למשפחת טייב הידועה והמפורסמת בזכות השתייכותה לעולם הפשע. מאז שהיה תינוק, עוד מרגע לידתו, נשבעה אמו כי בנה הצעיר יהיה שונה מכל השאר. אותו לא תזרוק אל עולם הפשע האכזר, הוא יהיה עבורה כתכשיט יקר שאין לגעת בו. הסיפור עוקב אחר השתלשלות האירועים ממש מילדותו של יודה בשכונה הקשה ועד לשבירת תקרת הזכוכית שהחיים העניקו לו.

המילים נשפכות על הדף בצורה מרתקת, הפרקים נובעים אחד מהשני ודוחפים קדימה. יש אפיון ספציפי ומדויק לכל דמות ודמות. קיימות התפתלויות רבות בסיפור שאינן צפויות ויוצרות מתח והמשכיות נהדרת. הסופר מצליח להפתיע ולקחת את הקורא כל פעם למחוזות קצת שונים. פשוט תענוג לקרוא יצירה כה נהדרת שהיא כולה פרי דמיונו של סופר שבאמת יצר כאן עולם שלם וגדוש. (נקודת תורפה קטנה עבורי בספר היא העובדה שהרגשתי לעיתים רומנטיזציה שפגמה באמינות. הייתה לפרקים איזושהי התרפקות על הסיפור מנקודת מבט קצת ילדית ושם חשתי פתאום שיש זליגה מעולם המבוגרים לעולם הנוער.)

זהו הספר הראשון של ליאור אנגלמן שאני קוראת. אין ספק, יש פה כישרון כתיבה פשוט אדיר.
מקווה לקרוא עוד מספריו ולהיכנס שוב לעולמו העשיר והמרתק.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•בר
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אני אתחיל כאן באותה דרך שהתחלתי את הסקירה שלי על "לא מפסיקים אהבה באמצע" שכתבתי לפני אחת עשרה שנים: "הספר הזה היה אצלנו בבית. אני בטוחה בכך. לא כספר מושאל, כדרכנו בקודש, אלא כספר קנוי, כדרכנו בסופרים בני ובנות המגזר. היה, ולא טרחתי לקרוא אותו. סתם. לא נראתה לי העטיפה, לא נראה לי השם, ותמיד היו ספרים הרבה יותר אטרקטיביים בסביבה. מעבר לכך, ידעתי שליאור אנגלמן, המחבר, הוא רב, ואני לא מאוד אוהבת דרשות והטפות דוסיות". את הספר הזה לא קראתי בנוסף לכל הסיבות המנויות לעיל גם מפני שאת לא מפסיקים אהבה באמצע לא ממש חיבבתי, וגם בגלל שהבת שלי היתה תלמידה של הרב ליאור במדרשה בלוד, ונראה עוד יותר לא הולם לקרוא אותו.

לפני שנים רבות, אולי שלושים, כתב אורי אורבך בעיתון נקודה מאמר בשם "איפה הם הסופרים הדתיים" או משהו כזה והמסקנה שלו היתה שהם בכיתה א', כלומר שאז הם היו בכיתה א'. חכו עשור או שניים, כך הוא אמר, ותראו את הספרות הדתית והסופרים הדתיים מתחילים לפרוח. ואכן יש משהו בדבריו, אם כי רוב הספרים של בני המגזר שקראתי לא היו ממש טובים. אולי זה בגלל שלא קוראים כל כך הרבה ספרות כללית, אולי זה בגלל שהספרות הדתית תמיד מגוייסת למען איזה מסר כזה או אחר. אולי סתם אני משמיצה. כמובן שיש חריגים, וחיים סבתו כותב מצוין, ויש עוד כמה. אבל ברובד הכללי, לא בא לי.

ולמה קראתי בכל זאת? כי כבר כמעט ואזל חומר הקריאה בבית לאחר חודש של חגים, וגם כי קוג'ו כתב על לא מפסיקים אהבה באמצע. אז לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא.

יהודה טייב הוא בן למשפחה מזרחית בשכונת התקווה. יש לו חמישה אחים גדולים ממנו ואחות אחת, נורית, שהלכה והתחתנה עם ערבי ולכן כולם מנדים אותה וכמו שכחו מקיומה. חלק מחוקרי הקרימינולוגיה לא אוהבים את המושג, אבל יודה הוא בן למשפחת פשע. זה אומר שככה כל המשפחה מתפרנסת, מגביית דמי חסות ולמעשה משוד וגזל וסחיטה באיומים. זה מה שאבא שלו אבי טייב עשה, ולאחר שהוא מת "בתאונה" זה מה שאמא שלו מנהלת מאחורי הקלעים ומה שהאחים שלו עושים. זה אומר שבית הספר לא ממש נחשב, אין מי שיעשה איתו שיעורים, האחים נמצאים בתקופות שונות של מעצרים ומאסרים ומשפטים ואישומים פליליים, זה אומר שהוא חשוף מילדות לאלכוהול ועישון וסמים וסחר ומלחמת כנופיות עם משפחה אחרת באיזור. ולא לטעות, משפחת טייב היא משפחה חמה ומגובשת מאוד, נפגשים בליל שישי לקידוש משותף, חוגגים ביחד שמחות, יש הווי משפחתי לא קטן והם נותנים גיבוי זה לזה. וגם תורמים בצורה מכובדת מאוד לבית הכנסת, כי במשפחת טייב מכבדים מאוד את המסורת. ליאור אנגלמן רואה בזה סתירה, אבל אבי טייב ואסי טייב וסימה טייב - לא. אבל על זה עוד מעט.

מקום לא נעים ולא נחמד לגדול בו, וגורלך נחרץ כמעט ברגע שבו נולדת. אלא שיודה טייב יוצא מהמעגל הזה. לא מרצונו הוא יוצא, אלא מכוח שבועה אחת שנשבעה אמא שלו, וכבוד שרוחש לה אחיו הגדול. וכך כולם משחררים אותו מעבודות פשיעה מזדמנות, תורמים כספים למען יהיו לו שיעורים פרטיים, שולחים אותו לתיכון מצוין בתל אביב, ודואגים לחינוך שלו. בתמורה (כי שום דבר לא בחינם) יודה צריך להיות תלמיד מצטיין, ללמוד משפטים ולהיות עורך דין ולעזור לבני המשפחה. גם מהגורל הזה הוא יוצא, בעיקר בזכות מורה פרטי כריזמטי בשם עטייה. ובכל זאת כמ בגורל כתוב מראש יודה טייב מגיע בסופו של דבר למעצר ולכתב אישום ולמשפט.

"סולם גנבים אינו סיפור על פשע, אלא סיפור על משפחות – אלו שנולדנו לתוכן ואלו שאנו בוחרים לעצמנו, אלו שמאיימות ואלו שמקיימות, אלו שמתקלקלות ואלו שאנו מתקנים." כך מבטיחה לנו הכריכה האחורית. אבל לא ראיתי פה סיפור על משפחות, וגם לא סיפור על משפחה. יש פה סיפור שכתב אנגלמן מנקודת מבט צדדית. זה לא הסיפור שלו. הוא עשה תחקיר מעמיק בלי ספק, ועדיין הסיפור נראה מתחפש ומלאכותי. נכון שגם מאיה וקסלר ב"חנינה" כתבה על כלא שבו לא שהתה מעולם, אבל היא כתבה על אישה נורמטיבית, כמוה, שהתגלגלה לשם, ואכן הסיפור נקרא אמין. ליאור אנגלמן הוא לא יודה טייב בשום צורה. אנגלמן רואה סתירה בין תהילים לגביית דמי חסות, טייב לא רואים סתירה, יש להם סיבה למה הם תמיד יבואו לבית המשפט עם כיפה גדולה על הראש, למרות שהם יודעים שהשופט לא קונה אותה. אבל יותר משזו נקודת מבט צדדית, היא נקודת מבט מגוייסת לטובת המסר שהכותב החליט לתפור לסיפור. זה נכון שיודה הוא דמות מורכבת ושהוא עובר תהליך כלשהו, ועדיין הספר לא משכנע, לא נקרא כספר אחד אלא כארבעה ספרים שונים, ובסיכום הספר הוא בינוני למדי.

לפני 7 חודשים•נצחיה
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מעולה, כתיבה מצוינת.
מתומצת אך מלא, דמויות כתובות בצורה סטראוטיפית משהו אך עם זאת בצורה רגישה (וזה גם בשירות הסיפור שבחלקו עוסק ביציאה ממשבצות שהוכנסנו אליהם בשל תכונות ומאפיינים המיוחסים לקבוצה שלנו, בצדק ושלא בצדק). עוסק בענינים רציניים אבל משעשע.
מרגישה שמכירה את הדמויות ורוצה שיהיה להם טוב.
יודה גדול מהחיים, אין דבר שהוא לא יכול לעשות. אסי- מתחת לכל השכבות, יש בן אדם טוב.
אהבתי שהאפילוג בעצם סגר מעגל עם תחילת הספר.
הייתי שמחה לספר שני, ולמעשה הקרקע הוכשרה כבר לספר שני- סוף הספר מציג בפנינו דמויות חדשות להיקשר אליהן- אביחי, יובל ומשפחתו. ויש עניינים לא פתורים- כמו מה קרה ליובל בסוף. בעיני רוחי יובל מתעורר (אי אפשר אחרת), הוא ואביחי הופכים חברי נפש. יודה מצליח ליצור קשר חיובי עם משפחתו של יובל ומוענקת סליחה ומחילה.

לפני שנה•
★★★★★
•פלפל ירוק
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

לא מצליח להבין על מה הבאז,
ניכר ( מאוד) שהכותב לא מכיר את העולם עליו הןא כותב בכלל.
לא שזה אסור, אולי אפילו זה טוב לא להכיר. חלק מהעניין בספרות, אני מאמין, זה לכתוב על עולם זר ומרתק.
אלא מה, כשחוסר ההיכרות הזו כ"כ ניכרת- בכתיבה הסטראוטיפית, בסלנג המתאמץ, בדמויות ואפילו בשמות - זה כבר מראה על חוסר בגרות ספרותית, בעיני לפחות.
הספר הוא לא ספר רע בכלל, ספר חביב סך הכל עם כתיבה קולחת ועלילה לא רעה- רק שזה כל מה שהוא.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אלעד
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. כתיבה טובה, מלאת הומור.
לגבי הסטראוטיפים שהוזכרו בחוות דעת קודמות, בעיני הדמויות בספר מורכבות עם רגשות ודילמות. יש התפתחות בדמויות לאורך העלילה ויכולת לעורר הזדהות.
(דמות סטראוטיפית - היא דמות שטחית שמייצגת דימוי מוכן מראש, בלי עומק או סתירות פנימיות).
הספר מעורר מחשבה בסיטואציות שונות. גם העובדה שהספר נכתב לאחר מחקר, במהלך 4 שנים, תורמת לאמינות.
התיאור של כפר לנוער בסיכון, עם אלמנטים אמיתיים.
אז, בגלל הכתיבה, ההומור, הדמויות והיכולת להזדהות עימן. בגלל הסיטואציות והדילמות שגם עימן אפשר להזדהות ומעלות מחשבה, ובגלל המחקר שנעשה לכתיבת הספר,
אהבתי את הספר מאד.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

זה ספר שמדבר על משפחת פשע הסגנון הבורר ניגוד בין אדיקותם הדתית של הדמויות לבין זלזול מופגן שלהם בערכים חברתיים.
השאלה המרכזית של הספר אם אתה נמצא בעולם "רע" האם אתה יכול לשנות את גורלך בידך?
יודה הוא דמות המרכזית בסיפור משפחתו היא משפחה טיפוסית מזרחית אמו סימה הופכת להיות ראש ארגון הפשע בעקבות תאונה שקוראת לאביו. הדבר שמאוד הפריע לי הוא אופן ייצוג המזרחיים שכונת התקווה באופן סטראוטיפי מאוד. הכתבה קולחת אבל יש רגעים שאתה מרגיש יותר בטקסט טלווזיוני השפה פשוטה ויום יומית ואולי זה סוד ההצלחה של הספר שפה פשוטה עם סיפור פשוט ויחסית לא מורכב. הסיפור מנסה להראות את המורכבות להיוולד למשפחת פשע לבין רצונו של יודה לצאת ממנו באמצעות תמיכה מבחוץ למשל עטיה שמשמש לו דמות אב חולפית. יש סיפור אהבה הנרקם בינו לבין ליאת בתקופת הצבא. הם מנסיים לשנות את המציאות באמצעות חינוך. לא אפרט את המשך הסיפור ואתן לכם לקרוא אותו בעצמכם ספר כתוב טוב רק חבל שהוא כל כך סטראוטיפים לדמותו של המזרחי למשל בית מסורתי, שרשרת זהב, שפת רחוב, שפה אלימה וכו'. הייתי מעדיפה שמחבר היה מפתח את הדמויות יותר. הדבר הטוב בספר החלוקה שלו לשלושה סיפורים סיפורו של יודה ליאת ואביחי. שהסיפור נותן עומק מכמה זוויות שונות.
קריאה מהנה

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•יפעתוש
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ובכל זאת,
ספר יפה ומרתק, לא רק על דעתי, אלא, גם על פי ידידי ובני משפחתי שקראו אותו.
נכון שחלקו האחרון (מג'ודו המים) כאילו, אינו שייך לכל הקודם לו, אבל מומלץ בכל פה.
בעיני מצא חן מאוד מאוד!

לפני שנה•יוסי נינוה
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

שווה קריאה. מרגש לעיתים, אך גם מייגע קצת לעיתים (בעיקר בחלק השני), אולם היתרונות עולים על החסרונות הלא רבים. הסיפור בהחלט מעניין ונשאבים לתוכו. הסופר יודע להחזיק את הסיפור ובעיקר לקראת סופו, הסיפור ממש מרתק. לטעמי החלק הראשון והאחרון באמת מרתקים.
מעורר מחשבה. אהבתי גם שהסיפור לא נפתר ממש עד הסוף.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•גלולי