• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סולם גנבים

סולם גנבים

מאת ליאור אנגלמן

הביקורת של בר

תמונה של בר
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
ביקורת נבחרת
סולם גנבים

סולם גנבים

מאת ליאור אנגלמן

הביקורת של בר

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
ביקורת נבחרת
תמונה של בר
הוצאה לאור:כנרת זמורה דביר
שנת הוצאה:2024
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/13
ביקורות על סולם גנבים
הבאה
נצחיה
לפני 8 חודשים

“אני אתחיל כאן באותה דרך שהתחלתי את הסקירה שלי על "לא מפסיקים אהבה באמצע" שכתבתי לפני אחת עשרה שנים:”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 חודשים•2 דקות קריאה

כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוחה שהנה, עוד סיפור לעוס ומאוס על משפחת פשע או ילד שהצליח לצאת מהבוץ. עוד סיפור על משפחת עבריינים וסיבוכים עם המשטרה וכו' וכו'... ממש כמו אותן הסדרות ששוטפות את המסכים שלנו בזו אחר זו בשנים האחרונות. אז כן, עבורי זה אולי לעוס מכל כיוון אבל... מה אני אגיד לכם, אמנות המילה הכתובה. העולם הסיפורי כל כך עשיר ומלא ברבדים שאי אפשר להשוות בכלל חוויה של סדרה או סרט לדבר העמוק הזה שהצליח הסופר ליצור פה. זה היה מרענן, חדשני וטוב.

יודה נולד בשכונת התקווה למשפחת טייב הידועה והמפורסמת בזכות השתייכותה לעולם הפשע. מאז שהיה תינוק, עוד מרגע לידתו, נשבעה אמו כי בנה הצעיר יהיה שונה מכל השאר. אותו לא תזרוק אל עולם הפשע האכזר, הוא יהיה עבורה כתכשיט יקר שאין לגעת בו. הסיפור עוקב אחר השתלשלות האירועים ממש מילדותו של יודה בשכונה הקשה ועד לשבירת תקרת הזכוכית שהחיים העניקו לו.

המילים נשפכות על הדף בצורה מרתקת, הפרקים נובעים אחד מהשני ודוחפים קדימה. יש אפיון ספציפי ומדויק לכל דמות ודמות. קיימות התפתלויות רבות בסיפור שאינן צפויות ויוצרות מתח והמשכיות נהדרת. הסופר מצליח להפתיע ולקחת את הקורא כל פעם למחוזות קצת שונים. פשוט תענוג לקרוא יצירה כה נהדרת שהיא כולה פרי דמיונו של סופר שבאמת יצר כאן עולם שלם וגדוש. (נקודת תורפה קטנה עבורי בספר היא העובדה שהרגשתי לעיתים רומנטיזציה שפגמה באמינות. הייתה לפרקים איזושהי התרפקות על הסיפור מנקודת מבט קצת ילדית ושם חשתי פתאום שיש זליגה מעולם המבוגרים לעולם הנוער.)

זהו הספר הראשון של ליאור אנגלמן שאני קוראת. אין ספק, יש פה כישרון כתיבה פשוט אדיר.
מקווה לקרוא עוד מספריו ולהיכנס שוב לעולמו העשיר והמרתק.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
י
יעל
תמונה של זאבי קציר
זאבי קציר
תמונה של האופה בתלתלים
האופה בתלתלים
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של michal_84
michal_84
ש
שלמה1
תמונה של לי יניני
לי יניני
23קוראים|גיל ממוצע50|57%נשים

על המבקרת

תמונה של בר

בר

ותיקה
חברה מזה 9 שנים
152 ביקורות•5 נבחרות•3,025 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של בר
בר
ותיקה
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות152
ביקורות נבחרות5
לייקים שקיבלה3,025
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית62ספרות מתורגמת49מתח ריגול והרפתקאות12

דיון על הביקורת

2 תגובות
א
אלעד•לפני 4 חודשים

לא הבנתי את הבאז

סליחה, הרגיש לי כמו ספר בוסר
מורי
מורי•לפני 6 חודשים

לא אהבתי לרגע את הכתיבה של אנגלמן.

2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של בר

הלילה הארוך ביותר

הלילה הארוך ביותר

אשכול נבו

כואב אך מרפא.

ספרו החדש של אשכול נבו שרכשתי בשבוע הספר בשרונה לא אכזב אותי. ולמרות שלא תכננתי באופן אקטיבי לרכוש אותו, לא יכולתי להתעלם מהעמדה העמוסה של ההוצאה ומספרו של נבו שכפות ידיים לא הפסיקו לגעת בו.

אין ספק שאשכול נבו יודע לכתוב מצוין. היכולת האדירה שלו להצליח לכתוב למספר גדול של קהלים, להישען על פרטים קטנים וספציפיים ולגרום לקורא לראות גם את עצמו בסיטואציה שעל הדף, היא יכולת מופלאה. כתיבתו פשוטה אך מרגשת בעצם היותה נטולת מניירות או ניסיונות סחיטה רגשית. היא פשוט מה שהיא. ככה.

זהו קובץ של סיפורים שכולם קשורים לימים שלאחר המלחמה ולהתמודדות של הדמויות איתה. לכל דמות סיפור משלה שהוא עולם ומלואו וישנן נקודות משיקות או מפגשים אקראיים (פיזיים או רוחניים) של הדמויות השונות בכל סיפור.

קשה לספר על מה הספר מכיוון שעלילתו, או יותר נכון לומר- אמירתו, היא רחבה ונוגעת בפצע הכי עמוק שלנו כחברה. נבו כותב על פוסט טראומה ומביא אותה בצורה "אגבית" אך חדה כחלק מחיינו הבלתי נסבלים בעת המלחמה ובלתי נסבלים אף יותר בעתות שאחריה.

ספר מיוחד שנקרא במהירות ובנשימה עצורה. לפעמים לא מספק תשובות חד משמעיות ומשאיר את הקורא בתהיות. זה גם חלק מהקסם שלו.

התרגשתי והתעצבתי ובעיקר הרגשתי כמה לא פשוט לכתוב ספר על נושא ותקופה שעדיין לא החלמנו ממנה. כמה אומץ יש בעבודת תחקיר שכזו ובנגיעה בפצע המדמם.

תודה לאשכול נבו שנתן הרבה מעצמו ובכך הצליח לתת הרבה לכל אחד מקוראיו.

לפני 5 ימים•
★★★★★
•בר
לחוץ חתונה

לחוץ חתונה

עומר ברק

בשבוע שעבר טסתי לסופ"ש ארוך ברודוס ומה יותר טוב מאשר ספר טיסה קליל שילווה אותי בטיסה עצמה ובעיקר בין קוקטייל לקוקטייל בריזורט המבודד שכה חלמתי עליו.

אדם כמעט בן 30 ולאחר זוגיות של כמה שנים מוצא את עצמו שוב רווק. ירדן חברתו הטובה שעובדת כעורכת בעיתון נחשב, מציעה לו להיכנס לפרויקט ייחודי. אדם צריך למצוא כלה תוך 30 יום ולהתחתן איתה. הכתבה תפורסם בעיתון וילוו אותה גם צוותי צילום בינלאומיים. תוך כדי החיפושים אדם יפגוש כל מיני נשים אך אחת תהיה ייחודית ותצליח לשבות את ליבו. האם יצליח להתחתן איתה?

הספר כתוב בצורה נגישה ביותר. הטון שלו מאוד טלוויזיוני, יכולתי לדמיין אותו כסדרת טלוויזיה קומית. הדיאלוגים טובים ולעיתים אפילו הצליחו לעורר בי גיחוך. מה שכן, הספר לדעתי סובל מעודף תיאורים ופירוט לא מאוד חשוב של סיטואציות שוליות.

אני לא מצאתי אותו עובר את מבחן הזמן. בימינו, כשרואים אנשים מתחתנים ומכירים בטלוויזיה ויש פורמט כמו "חתונמי" או "אהבה חדשה", זה מרגיש מאוד לא מרגש או חדשני להתחתן בכתבה בעיתון. מי מהצעירים בימינו אפילו קורא עיתונים? העלילה הגדולה שלשמה התכנסנו לא הרגישה כמו איזה סיפור גדול או מטורף מלבד רגעי טוויסט קטנים ומפתיעים.

סך הכול, ספר קליל שמבחינתי היווה בחירה נכונה לחופשה ברודוס אבל מעבר לזה לצערי לא מצאתי אותו סוחף או מרתק.

לפני שבוע•
★★★★★
•בר
שיעורים בפיתוח קול

שיעורים בפיתוח קול

דורית רביניאן

את דורית רביניאן אני מכירה היכרות קצרה. כשהייתי נערה קראתי את ספרה "גדר חיה" עוד לפני שהוא יצא מתוכנית הלימודים וזכור לי שנפעמתי עד מאוד. ספרה היה אחד מאותם הספרים שאנחנו קוראים בצעירותנו כאשר אישיותנו עדיין לא מעוצבת דיה והם משאירים בה חותם עמוק.

מאז לא יצא לי לקרוא אותה אבל בהמלצתו של אבי חזרתי לאותה רביניאן מסקרנת. זו שבדרך מסוימת פתחה לי צוהר אל עולם הקריאה ולימדה אותי מהי ספרות טובה. ומה אני אגיד, היא בהחלט טובה.

דורית רביניאן מספרת את סיפור חייה ומתמקדת בקשריה המשפחתיים ובקשר המיוחד עם אביה. הספר נפתח כסיפור המסופר בגוף שלישי על אח ואחות ויחסיהם אך עד מהרה הספר משנה נקודת מבט ומתפתח לכיוונים אישיים וככל הנראה אמיתיים על חייה של רביניאן.

החוכמה של סופר טוב היא לגרום לקוראיו להזדהות עם סיפורו או עם דמויותיו. ואף על פי שדורית חיה חיים אחרים ממני הרגשתי נקודות השקה רבות בין שתינו. בתיאוריה על משפחתה הצליחה להזכיר לי את אבי ואת אימי, את הקשרים המורכבים שישנם במשפחות ואת הרגש העמוק והעז של חווית חיים. דורית בסיפורה, ריגשה אותי עד דמעות והצליחה להזכיר לי מהי ספרות טובה. ספרות מיוחדת במינה שנכתבת מדם ליבו של סופר תמיד תצליח לגעת בלבבותיהם של קוראיו. כמה טוב לדעת שיש סופרות כמוה במדינתנו הקטנטנה.

מרתק היה לקרוא על כפר סבא, עיר הולדתי שהכרתי אותה שוב אך הפעם מנקודת מבטו של אחר. מרתק עוד יותר היה להיסחף אחר רביניאן כאשר היא כותבת בתשוקה מרגשת על אהבתה לאמנות הכתיבה, לספרות ולעולם הספרים. באחד מפרקיה הזכירה את הספרייה של כפר סבא שבה לראשונה שאלה ספרים תחת השם של אימה. אותה ספרייה שאבי לקח אותי אליה בילדותי וכך חשף אותי לעולם עשיר שלא ידעתי שקיים לפני.

"כמה מופלא הוא הלא-מודע, כמה חסר שחר הוא הניסיון להערים עליו, והרי את מה שנחרת בנפש אי אפשר שנגנוז".

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
מרגו צריכה כסף

מרגו צריכה כסף

רופי תורפ

אתחיל ואומר שאף על פי שמדובר בעיניי בספר בעייתי, מאוד נהניתי לקרוא אותו. אני חושבת שראוי לציין את הכתיבה הקולחת של הסופרת וגם את עצם הבאת הרעיון על הדף ועבודת התחקיר שנעשתה בנושא. נהניתי מהמסרים הלא מאוד חד משמעיים ואני יכולה גם להגיד שהספר משאיר מקום למחשבה ולא חורץ גורלות בצורה אבסולוטית. יש בו המון יופי ועומק מצד אחד ומהצד השני זילות והשטחה. וזה גם מה שמעניק לו רבדים.

מרגו היא בחורה צעירה בת 19 שנכנסת בטעות להריון מהמרצה שלה באוניברסיטה. היא מחליטה ללדת את הילד ולגדל אותו לבדה בדירת השותפות שלה. הוריה גרושים, אמה לא מאוד מתפקדת כהורה ואביה עזב אותן כשהייתה קטנה. אך לפתע ,אחרי שנים הוא חוזר אל חייה ומקבל אותה ואת הילד שלה- בודהי. מרגו, כאם חד הורית ובחורה צעירה מבינה שהיא חייבת כסף כדי להתקיים והיא מוצאת את עצמה מעלה תכנים אירוטיים לאפליקציית אונליפאנס המיועדת למבוגרים בלבד. שם, היא תגלה דברים מפתיעים על האפליקציה ועל האנשים שמשתמשים בה. מסע חייה מתגלגל בין ניסיון להישרדות ומוסר.

הבעיה היא- לא הייתי רוצה שנערות צעירות יקראו את הספר הזה. בצורה זו או אחרת הוא נותן לגיטימציה לאפליקציית האונליפאנס המיועדת למבוגרים וחושף סיפור אישי ומרגש של מישהי שבסך הכל רצתה לחיות את חייה. ונכון, מאחורי אותן בחורות מסתתרת אישה שהיא עולם ומלואה ובזה הספר בהחלט מצליח לגעת בצורה רגישה ויפה. ועם זאת, יש פה בעייתיות במסר. בעולם שכולו רשתות חברתיות וניכור, היכן עובר הגבול?

בכל זאת, ספר שמעלה הרבה שאלות וריבוי דעות ומביא בפנינו קונפליקט מוסרי שבימינו, אין ספק שראוי שיהיה מדובר.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
שומרי המגדלורים

שומרי המגדלורים

אמה סטונקס

"יש תעלומות שלא נועדו להיפתר"- משפט שנכתב לקראת סופו של הספר.

הכל טוב ויפה גברת סופרת אבל אם ישנן תעלומות שלא נועדו להיפתר מדוע כתבת את הספר הזה? אם לא פתרת לנו את התעלומה אז למה אני צריכה לקרוא 340 עמודים על כלום ושום דבר?

ספר מכעיס בחיי. מבולגן, מלא בדברים לא פתורים, שאלות שאין להן תשובות ובעיקר תחושת החמצה שיכול היה להיות פה סיפור ממש טוב.

את שני הכוכבים שלי אני מעניקה בזכות השליש הראשון של הספר שהתחיל באופן מסתורי ומסקרן. הוא פתח לקוראים צוהר אל עולם הים ואל עולמם של שומרי המגדלורים. ישנו משהו מסתורי ואפל ביותר בלהיות תקוע במגדל מרוחק קילומטרים מהיבשה ללא יכולת לברוח לשום מקום.

זהו סיפורם של שלושה שומרים אשר יום אחד נעלמים מהמגדלור ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלם. הסופרת לקחה השראה מסיפור אמיתי שקרה בשנת 1900 מה שמעניק רובד עוד יותר מסקרן לסיפור כולו למרות שהוא בדיה.

לצערי היא לא מצליחה לסחוף והספר מדרדר מרגע לרגע, נהיה מעיק ועלילתו מסתבכת בתוך עצמה. חבל. שוב סיפור עם פוטנציאל גדול, פתיחה מסקרנת וסופרת שלגמרי הלכה לאיבוד.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•בר
רביעיית מיתרים

רביעיית מיתרים

אנה אנקוויסט

ארבעה אנשים, כל אחד עם סיפורו שלו אך לכולם חיבור עמוק אל עולם המוזיקה וכך גם זה אל זו. הם מקימים קבוצה חובבנית של רביעיית מיתרים בה הם מצליחים לרגע לשכוח מטרדות היום והחיים ולהתמסר לצלילים.

לכל דמות יש סיפור עמוק ומורכב והסופרת מצליחה להעביר עולם שלם אצל כל אחד מחברי הקבוצה. אהבתי גם מאוד את היכולת לכתוב על המוזיקה בכזו תשוקה ובכך להעביר את הקוראים קשת של רגשות בכל הנוגע לסוג זה של אמנות.

הספר מתורגם מהולנדית ויש בו ביקורת נוקבת וחריפה על המשטר ועל תמורות שהשלטון מחולל בעיר ובמדינה. מסוג הספרים שהקורא יכול לקרוא בכל מדינה ולהגיד "זה כל כך רלוונטי גם לכאן". שלטון מושחת, דחיקת התרבות לפינה, מערכת בריאות מעורערת ותקשורת שמסלפת את המציאות.

לעתים הספר מצליח לגעת בנקודות עדינות ורגישות בנפשו של האדם ובעיקר בנפשם של אוהבי האמנות אשר חיים למענה. אך לעיתים, הספר סוטה קצת למחוזות שבעיני היו פחות רלוונטיים ויצרו ניתוק מהתחושה הרגשית. פחות התחברתי לסוף, הרגיש שהוא לא התכתב באותה השפה עם שאר הסיפור וחשתי שאמירתה האחרונה של הסופרת התפספסה לי. ובמחשבה שניה, אולי דווקא משום שהייתה בסופו של הסיפור חריגה מוזרה מהעלילה מצאתי את עצמי חושבת עליו הרבה לאחר הקריאה.

בסופו של דבר, ספר טוב שנקרא במהירות ובעניין. יוצר אצל הקורא הזדהות עם רוב הדמויות ונותן במה לנושא חשוב ולסיפור שראוי שיסופר.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•בר
ירח מים

ירח מים

סמנתה סוטו ימבאו

"כשהחיים עוברים עליך בפחד מפני העתיד, אתה לומד לקבל בברכה כל עיכוב".

אין מילה שתתאים באופן מדויק יותר לתיאורו של הספר הזה מאשר המילה קסום. מדובר בספר שהוא סוג של אגדה, סוג של מסע הרפתקאות דמיוני שלוקח אותנו אל מחוזות מרוחקים ויפים בסמטה אחת שנמצאת ליד חנות ראמן ביפן.

לא חושבת שמעולם קראתי ספר בסגנון הזה, בדרך כלל אני קוראת ספרים ריאליסטיים מאוד והפעם בהמלצת חברה נתתי צ'אנס והאמת? איזה מזל שנתתי. באמת קשה לתאר את הספר הזה הוא כל כך מיוחד ופיוטי, הדמיון שלי עבד שעות נוספות. ביקרתי ביחד עם הדמויות באינספור מקומות קסומים ורחוקים והצלחתי לצייר אל מול עיני כל פרט ופרט.

האנה גרה עם אביה בחנות משכונות. על פניו כל מי שמגיע אל החנות בכלל תכנן לקנות ראמן אך מצא את עצמו בצד השני של דלת חנות מסתורית וסודית מבלי יכולת לדעת איך הוא הגיע לשם. החנות היא אינה חנות רגילה והדברים שמוסרים ומקבלים שם אינם פיזיים כי אם רוחניים. דברים שקשורים לנפשו של האדם אותם היה רוצה להחליף או לשנות. ביום פרישתו של אביה מוצאת עצמה האנה בעיצומו של מסע לחיפוש הוריה שנעלמו, אליה מצטרף איש מסתורי שהופיע באותו הבוקר בפתח החנות.

הספר עוסק בבחירות שלנו בחיים, בגורל, בשביל אחר שיכול היה להיות לנו אם רק היינו פונים מעט ימינה או שמאלה. האם עדיפים חיים ידועים מראש או חיים של הרפתקאות וחוסר וודאות? האדם תמיד ימשיך לחפש יותר, לרצות יותר ולמצוא יותר וזהו טבעו. הספר מעלה שאלות רבות בנוגע לחיינו כאן ולכך שיש המון אפשרויות בחירה אם רק נרצה. היכולת של האדם לקחת את חייו בידיו היא הזמנה לגלות עולמות אחרים שטרם חווינו.

זהו ספר הרפתקאות למבוגרים, יכול להתאים לגמרי למי שמעוניין שעולמו הפנימי והדמיוני יפעל שעות נוספות וגם למי שחובב את תרבות יפן אשר מובאת כאן בצורה יוצאת דופן ומפורטת.

"לימודים. נישואים. ילדים. אלה ההחלטות הגדולות שאנשים מייחסים להם חשיבות. הם טועים, כמובן. למעשה, דווקא הבחירות שאנשים בוחרים מבלי לתת עליהן את הדעת הן אלה שקובעות את מסלול חייהם. השינויים קטנים, אפילו זעירים, אבל הם מכוונים את האדם בזווית הקטנטנה ביותר אל מה שעומד לקרות."

לפני חודש•
★★★★★
•בר
על סוף הבדידות

על סוף הבדידות

בנדיקט וֶלְס

"אנחנו הולכים ושוקעים, לא נשרוד את זה כאן, זה כבר מוחלט. שום דבר לא יכול לשנות את זה. אבל אנחנו יכולים לבחור אם נרד למצולות בצרחות ובפניקה או אם נהיה המוזיקאים שממשיכים לנגן באומץ, בחרדת קודש, אפילו כשהספינה שוקעת".

הספר הזה כל כך פיוטי ויש בו כל כך הרבה משפטים יפים ומעוררי השראה. זהו ספר מאותם הספרים העצובים אך שבסופם יש תקווה גדולה והתעוררות מחודשת לחיים.

שלושה אחים מתייתמים מהוריהם בגיל צעיר וממשיכים את חייהם בפנימייה. כל אחד חווה את האבל בצורה שונה ופונה אל נתיבים אחרים בחיים. למרות הריחוק שנוצר ביניהם במהלך השנים בסופו של דבר, הם תמיד חוזרים אחד אל השני מתוך מקום של שייכות ובית. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ז'יל, האח הצעיר והתמודדותו עם ההבנה שהחיים הם לא תמיד מה שחשבנו שיהיו.

זהו סיפור על אבל, על אובדן, אך בו זמנית גם על קבלה והישג. על מה שניתן להשלים למרות החוסר ועל חיים לצד בדידות עמוקה ובלתי מוסברת.

ישנם רגעים כל כך עדינים ויפים בהם אנו עוברים יחד עם המספר תהליך של קבלה עצמית אך גם תהליך עמוק יותר של קבלת החיים ומה שהם מזמנים לך בדרך. הסופר כמו מבקש מאיתנו לא להתייסר על אף הקשיים ולנסות להמשיך לחיות. הרי בסוף אנו כאן רק לרגע אחד.

קראתי כבר ספרים בסגנון, זהו לא ספר פורץ דרך מבחינתי אך יש בו משהו רגיש ונגיש שנשאר בלב גם הרבה אחרי הקריאה.

"זמן אתה בורח,
קח אותי איתך".

לפני חודש•
★★★★★
•בר
המירוץ אחר הטבעת

המירוץ אחר הטבעת

לורן וייסברגר

אין שום סיכוי בעולם שהייתי קוראת את הספר הזה אלמלא חברת מועדון קריאה קטן שאני חברה בו הייתה מתעקשת. נו... בסדר.. האמת שלי זה דווקא די התאים, כי אני בתקופה עמוסה מאוד שמלווה במחסום קריאה קל ועל כן, לא הייתי מצליחה להתרכז בספר שהוא לא נטו בידור וקלילות.

אין הרבה מה לומר בחיי שאין הרבה מה לומר. הספר הזה הוא כנראה בדיוק מה שאתם חושבים שהוא. שלוש חברות אמריקאיות יוצאות לסוג של מסע רוחני, כל אחת בדרכה שלה כדי למצוא את מה שחסר לה. אמי, היא בחורה זוגית להפליא שאחרי שבן זוגה בוגד בה מנסה למצוא קלילות והנאה בהיכרות קצת יותר שטחית עם בחורים. אדריאנה, בדיוק ההפך ממנה. לא מצליחה להתמסד ומתפרפרת כל חייה ללא יכולת למצוא יציבות. החברה השלישית, לי, נמצאת בזוגיות עם אדם שהיא מנסה לאהוב מכיוון שכך מבחינתה נראית תבנית היחסים. כל השלוש נמצאות בפתחו של גיל שלושים ("האיום!") ומנסות לתקן התנהגות קלוקלת מן העבר והרגלים מגונים של ההווה.

שתי נקודות אור קטנות בספר. הוא קריא מאוד והדפים נהפכים בקצב מהיר. אין סיכוי שהייתי ממשיכה לקרוא אם לא מועדון הקריאה ודווקא הופתעתי לגלות שישנם כמה פרקים מפתיעים לקראת סופו. שנית, פרק מצחיק שמוקדש כולו לבחור הישראלי שפגשה אמי בתל אביב הלוא הוא יאיר, שהגיע אליה למלון דן פנורמה אך היה צריך לחזור במהרה לדרום. זו הנאה לא קטנה לקרוא על מדינתנו הקטנטנה בספר אמריקאי.

שורה תחתונה, קומדיה אמריקאית חביבה ולא בהכרח מעניינת. על הכריכה מצוין: "מחברת רב המכר של השטן לובשת פראדה", לא יודעת אפילו איזו קונוטציה זה נותן לי אך בעקבות זאת צפיתי בסרט הראשון והשיממון היה קשה לתיאור.

לפני חודש•
★★★★★
•בר

ביקורות נוספות על "סולם גנבים"

סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אני אתחיל כאן באותה דרך שהתחלתי את הסקירה שלי על "לא מפסיקים אהבה באמצע" שכתבתי לפני אחת עשרה שנים: "הספר הזה היה אצלנו בבית. אני בטוחה בכך. לא כספר מושאל, כדרכנו בקודש, אלא כספר קנוי, כדרכנו בסופרים בני ובנות המגזר. היה, ולא טרחתי לקרוא אותו. סתם. לא נראתה לי העטיפה, לא נראה לי השם, ותמיד היו ספרים הרבה יותר אטרקטיביים בסביבה. מעבר לכך, ידעתי שליאור אנגלמן, המחבר, הוא רב, ואני לא מאוד אוהבת דרשות והטפות דוסיות". את הספר הזה לא קראתי בנוסף לכל הסיבות המנויות לעיל גם מפני שאת לא מפסיקים אהבה באמצע לא ממש חיבבתי, וגם בגלל שהבת שלי היתה תלמידה של הרב ליאור במדרשה בלוד, ונראה עוד יותר לא הולם לקרוא אותו.

לפני שנים רבות, אולי שלושים, כתב אורי אורבך בעיתון נקודה מאמר בשם "איפה הם הסופרים הדתיים" או משהו כזה והמסקנה שלו היתה שהם בכיתה א', כלומר שאז הם היו בכיתה א'. חכו עשור או שניים, כך הוא אמר, ותראו את הספרות הדתית והסופרים הדתיים מתחילים לפרוח. ואכן יש משהו בדבריו, אם כי רוב הספרים של בני המגזר שקראתי לא היו ממש טובים. אולי זה בגלל שלא קוראים כל כך הרבה ספרות כללית, אולי זה בגלל שהספרות הדתית תמיד מגוייסת למען איזה מסר כזה או אחר. אולי סתם אני משמיצה. כמובן שיש חריגים, וחיים סבתו כותב מצוין, ויש עוד כמה. אבל ברובד הכללי, לא בא לי.

ולמה קראתי בכל זאת? כי כבר כמעט ואזל חומר הקריאה בבית לאחר חודש של חגים, וגם כי קוג'ו כתב על לא מפסיקים אהבה באמצע. אז לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא.

יהודה טייב הוא בן למשפחה מזרחית בשכונת התקווה. יש לו חמישה אחים גדולים ממנו ואחות אחת, נורית, שהלכה והתחתנה עם ערבי ולכן כולם מנדים אותה וכמו שכחו מקיומה. חלק מחוקרי הקרימינולוגיה לא אוהבים את המושג, אבל יודה הוא בן למשפחת פשע. זה אומר שככה כל המשפחה מתפרנסת, מגביית דמי חסות ולמעשה משוד וגזל וסחיטה באיומים. זה מה שאבא שלו אבי טייב עשה, ולאחר שהוא מת "בתאונה" זה מה שאמא שלו מנהלת מאחורי הקלעים ומה שהאחים שלו עושים. זה אומר שבית הספר לא ממש נחשב, אין מי שיעשה איתו שיעורים, האחים נמצאים בתקופות שונות של מעצרים ומאסרים ומשפטים ואישומים פליליים, זה אומר שהוא חשוף מילדות לאלכוהול ועישון וסמים וסחר ומלחמת כנופיות עם משפחה אחרת באיזור. ולא לטעות, משפחת טייב היא משפחה חמה ומגובשת מאוד, נפגשים בליל שישי לקידוש משותף, חוגגים ביחד שמחות, יש הווי משפחתי לא קטן והם נותנים גיבוי זה לזה. וגם תורמים בצורה מכובדת מאוד לבית הכנסת, כי במשפחת טייב מכבדים מאוד את המסורת. ליאור אנגלמן רואה בזה סתירה, אבל אבי טייב ואסי טייב וסימה טייב - לא. אבל על זה עוד מעט.

מקום לא נעים ולא נחמד לגדול בו, וגורלך נחרץ כמעט ברגע שבו נולדת. אלא שיודה טייב יוצא מהמעגל הזה. לא מרצונו הוא יוצא, אלא מכוח שבועה אחת שנשבעה אמא שלו, וכבוד שרוחש לה אחיו הגדול. וכך כולם משחררים אותו מעבודות פשיעה מזדמנות, תורמים כספים למען יהיו לו שיעורים פרטיים, שולחים אותו לתיכון מצוין בתל אביב, ודואגים לחינוך שלו. בתמורה (כי שום דבר לא בחינם) יודה צריך להיות תלמיד מצטיין, ללמוד משפטים ולהיות עורך דין ולעזור לבני המשפחה. גם מהגורל הזה הוא יוצא, בעיקר בזכות מורה פרטי כריזמטי בשם עטייה. ובכל זאת כמ בגורל כתוב מראש יודה טייב מגיע בסופו של דבר למעצר ולכתב אישום ולמשפט.

"סולם גנבים אינו סיפור על פשע, אלא סיפור על משפחות – אלו שנולדנו לתוכן ואלו שאנו בוחרים לעצמנו, אלו שמאיימות ואלו שמקיימות, אלו שמתקלקלות ואלו שאנו מתקנים." כך מבטיחה לנו הכריכה האחורית. אבל לא ראיתי פה סיפור על משפחות, וגם לא סיפור על משפחה. יש פה סיפור שכתב אנגלמן מנקודת מבט צדדית. זה לא הסיפור שלו. הוא עשה תחקיר מעמיק בלי ספק, ועדיין הסיפור נראה מתחפש ומלאכותי. נכון שגם מאיה וקסלר ב"חנינה" כתבה על כלא שבו לא שהתה מעולם, אבל היא כתבה על אישה נורמטיבית, כמוה, שהתגלגלה לשם, ואכן הסיפור נקרא אמין. ליאור אנגלמן הוא לא יודה טייב בשום צורה. אנגלמן רואה סתירה בין תהילים לגביית דמי חסות, טייב לא רואים סתירה, יש להם סיבה למה הם תמיד יבואו לבית המשפט עם כיפה גדולה על הראש, למרות שהם יודעים שהשופט לא קונה אותה. אבל יותר משזו נקודת מבט צדדית, היא נקודת מבט מגוייסת לטובת המסר שהכותב החליט לתפור לסיפור. זה נכון שיודה הוא דמות מורכבת ושהוא עובר תהליך כלשהו, ועדיין הספר לא משכנע, לא נקרא כספר אחד אלא כארבעה ספרים שונים, ובסיכום הספר הוא בינוני למדי.

לפני 8 חודשים•נצחיה
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

גורלו של יודה טייב נגזר עליו מרגע לידתו. כבן למשפחת פשע משכונת התקווה, לא היה אמור להיות לו סיכוי לחיים אחרים, אבל אימא שלו נשבעה לעשות הכול כדי שבן הזקונים שלה לא יראה בית מעצר מבפנים.

יותר רומן מאשר פשע. הפשע משמש כתפאורה קצת חיוורת לרומן שכתוב יפה ובמקצועיות. הייתה חסרה לי האותנטיות. שלא כמו בספרים של שרה אנג'ל ודודו בוסי שם ההיכרות עם עולם הפשע ושכונות המצוקה עמוקה ויסודית, ומשתקפת מבעד לכל מילה והלך הרוח של הדמויות. כאן הפשע הרגיש לי קצת פרווה, קצת חיים טופול ב'סלאח שבתי'. אשכנזי שמשחק מזרחי. יכל לכתוב על רוזנשטיין, מולנר, היה יוצא יותר מדויק.
לסיכום: אומנם היו סצנות יפות ומרגשות אך לעיתים נמרח עד ללא קץ. בכל זאת שווה קריאה.

⅘ בסולם מאני.

לפני שנה•
★★★★★
•וויליאם מאני
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מעולה, כתיבה מצוינת.
מתומצת אך מלא, דמויות כתובות בצורה סטראוטיפית משהו אך עם זאת בצורה רגישה (וזה גם בשירות הסיפור שבחלקו עוסק ביציאה ממשבצות שהוכנסנו אליהם בשל תכונות ומאפיינים המיוחסים לקבוצה שלנו, בצדק ושלא בצדק). עוסק בענינים רציניים אבל משעשע.
מרגישה שמכירה את הדמויות ורוצה שיהיה להם טוב.
יודה גדול מהחיים, אין דבר שהוא לא יכול לעשות. אסי- מתחת לכל השכבות, יש בן אדם טוב.
אהבתי שהאפילוג בעצם סגר מעגל עם תחילת הספר.
הייתי שמחה לספר שני, ולמעשה הקרקע הוכשרה כבר לספר שני- סוף הספר מציג בפנינו דמויות חדשות להיקשר אליהן- אביחי, יובל ומשפחתו. ויש עניינים לא פתורים- כמו מה קרה ליובל בסוף. בעיני רוחי יובל מתעורר (אי אפשר אחרת), הוא ואביחי הופכים חברי נפש. יודה מצליח ליצור קשר חיובי עם משפחתו של יובל ומוענקת סליחה ומחילה.

לפני שנה•
★★★★★
•פלפל ירוק
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

לא מצליח להבין על מה הבאז,
ניכר ( מאוד) שהכותב לא מכיר את העולם עליו הןא כותב בכלל.
לא שזה אסור, אולי אפילו זה טוב לא להכיר. חלק מהעניין בספרות, אני מאמין, זה לכתוב על עולם זר ומרתק.
אלא מה, כשחוסר ההיכרות הזו כ"כ ניכרת- בכתיבה הסטראוטיפית, בסלנג המתאמץ, בדמויות ואפילו בשמות - זה כבר מראה על חוסר בגרות ספרותית, בעיני לפחות.
הספר הוא לא ספר רע בכלל, ספר חביב סך הכל עם כתיבה קולחת ועלילה לא רעה- רק שזה כל מה שהוא.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אלעד
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. כתיבה טובה, מלאת הומור.
לגבי הסטראוטיפים שהוזכרו בחוות דעת קודמות, בעיני הדמויות בספר מורכבות עם רגשות ודילמות. יש התפתחות בדמויות לאורך העלילה ויכולת לעורר הזדהות.
(דמות סטראוטיפית - היא דמות שטחית שמייצגת דימוי מוכן מראש, בלי עומק או סתירות פנימיות).
הספר מעורר מחשבה בסיטואציות שונות. גם העובדה שהספר נכתב לאחר מחקר, במהלך 4 שנים, תורמת לאמינות.
התיאור של כפר לנוער בסיכון, עם אלמנטים אמיתיים.
אז, בגלל הכתיבה, ההומור, הדמויות והיכולת להזדהות עימן. בגלל הסיטואציות והדילמות שגם עימן אפשר להזדהות ומעלות מחשבה, ובגלל המחקר שנעשה לכתיבת הספר,
אהבתי את הספר מאד.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

זה ספר שמדבר על משפחת פשע הסגנון הבורר ניגוד בין אדיקותם הדתית של הדמויות לבין זלזול מופגן שלהם בערכים חברתיים.
השאלה המרכזית של הספר אם אתה נמצא בעולם "רע" האם אתה יכול לשנות את גורלך בידך?
יודה הוא דמות המרכזית בסיפור משפחתו היא משפחה טיפוסית מזרחית אמו סימה הופכת להיות ראש ארגון הפשע בעקבות תאונה שקוראת לאביו. הדבר שמאוד הפריע לי הוא אופן ייצוג המזרחיים שכונת התקווה באופן סטראוטיפי מאוד. הכתבה קולחת אבל יש רגעים שאתה מרגיש יותר בטקסט טלווזיוני השפה פשוטה ויום יומית ואולי זה סוד ההצלחה של הספר שפה פשוטה עם סיפור פשוט ויחסית לא מורכב. הסיפור מנסה להראות את המורכבות להיוולד למשפחת פשע לבין רצונו של יודה לצאת ממנו באמצעות תמיכה מבחוץ למשל עטיה שמשמש לו דמות אב חולפית. יש סיפור אהבה הנרקם בינו לבין ליאת בתקופת הצבא. הם מנסיים לשנות את המציאות באמצעות חינוך. לא אפרט את המשך הסיפור ואתן לכם לקרוא אותו בעצמכם ספר כתוב טוב רק חבל שהוא כל כך סטראוטיפים לדמותו של המזרחי למשל בית מסורתי, שרשרת זהב, שפת רחוב, שפה אלימה וכו'. הייתי מעדיפה שמחבר היה מפתח את הדמויות יותר. הדבר הטוב בספר החלוקה שלו לשלושה סיפורים סיפורו של יודה ליאת ואביחי. שהסיפור נותן עומק מכמה זוויות שונות.
קריאה מהנה

לפני שנה•
★★★★★
•יפעתוש
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ובכל זאת,
ספר יפה ומרתק, לא רק על דעתי, אלא, גם על פי ידידי ובני משפחתי שקראו אותו.
נכון שחלקו האחרון (מג'ודו המים) כאילו, אינו שייך לכל הקודם לו, אבל מומלץ בכל פה.
בעיני מצא חן מאוד מאוד!

לפני שנה•יוסי נינוה
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי ליאה אליהו, אני בת 40, התחתנתי בגיל 29, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר ועושר עד עצם היום הזה. אחרי שנה של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בכי ובכי ובקשה לעזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

לפני שבועיים•isabelNoah89