לא הרבה זמן אחרי שמשה כתב סקירה על הספר הזה, (וכמובן עשיתי עליו קצת יותר גוגל) והוא ממש מצא חן בעיניי - קניתי 5 ספרים שלו.
לקחתי הימור גדול ביחס לסופר שלא קראתי שום דבר שלו, וגם הביקורות עליו חלוקות. הרקע שלו והגרוטסקיות שלו מאוד מצאו חן בעיניי, אבל גם קצת חששתי מהעובדה שהוא כותב באנגלית ולא נגיד איזו יידיש ככה.
אז התחלתי מהספר שמשה סקר (ושוב תודה!) וגמרתי אותו די מהר.
באמת מדובר בספר מהיר וקצר הבנוי מהרבה סיפורים קצרים, חלקם בעל משפט אחד הכתוב על דף שלם, שאינם קשורים זה לזה בהכרח והם אולי גם מתארים איזה משהו של הסופר עצמו. שמתי לב בעיקר בצורת הכתיבה והתיאור שהסופר כן מקפיד לתאר ולספר חוויות שהוא עבר, דברים שאולי בשבילו היו קצת קיצוניים ובולטים משאר החוויות שלו, ומאוד התחברתי לזה, לסגנון הזה של תיאור חוויות לכדי סיפור קצר ולא צבוע מדי.
יש בסיפורים הרבה קיצון והרבה דברים שמצריכים לעצור רגע ולשאול את עצמנו "מה?" כמו כל מיני דברים מפוקפקים של הריגת אדם, או סדיזם.
עכשיו אני יכול להבין למה הסגנון יכול להיות קצת קשה או לא מעניין, אבל אני גם מבין מאוד מה כן מעניין.
מה שאני לא מצליח להבין, זה איך הספר הזה זה ב"פרס הספר הלאומי" שאין לי מושג מה זה אומר ומה רמת החשיבות אבל עדיין מדובר בפרס, ובאמת אני סקרן לשמוע את המבקרים או את סגל השופטים מה הם מצאו בספר הזה שגרם להם להעמיד אותו על כס ולהעניק לו פרס עם שם מפוצץ כזה.
הקונספט נחמד מאוד, אבל אני קצת בספק כמה הספר הזה איזה משהו בל יתואר או אחד שמצטיין בפרס.
הנקודה היא שאני חושב שהבנתי את הסופר, או לפחות מה שאפשר מספר אחד שלו, ואני לגמרי מתכנן להמשיך אל האחרים שכתב.


















