כמה דמויות מופיעות בספר זה. הראשון דן מתכנת מחשבים בן 43 שלא מאושר מהחיים מואס בעבודה שלו מואס באשתו ולמעשה מואס בחיים. הוא מפוטר מהעבודה ולא יודע דברים רבים על אשתו ענת ועל בתו רונה. כל יום הוא משחק את המשחק עושה כאילו הוא נוסע לעבוד נוסע לקניון איילון מתחבר לבקבוק וודקה וסיגריות וככה מעביר את הזמן עד החזרה לבית בו אף אחת לא מחכה לו. אשתו לא סובלת אותו ולא אוהבת אותו. גם הוא כבר לא אוהב אותה. הם כל כך הרבה זמן ביחד וכבר מאסו בחיי השגרה הבורגנית שגרה אשר בספר זה מביאה להרס וחורבן.
דן הוא נוירוטי סובל מדיכאון, יש לו אחות תאומה אליה הוא נמשך מינית. בתו רונה בת 14 מגלה את סימני נשיותה ומנהלת חיי מין סוערים. גם אשתו לא תמימה והיא מנהלת רומן עם תלמיד בן 17 אותו היא מלמדת. זה לא ספויילר זה כתוב כבר בעמודים הראשונים.
הרומן שכתב שי גולדן הוא מעניין, קריא מאוד מלא הפתעות ויש בו חיוניות של מספר יודע כל. הספר לא חף מחולשות אך לדעתי הוא מצוין ואין בו רגע אחד משעמם.
כל אחת מהדמויות מסתירה סודות לכל אחת יש את הטירוף שלה ואת סימפטום השיגעון.
מה עוד יש בספר: הרבה אהבה, הרבה סקס, רגשות כמוסים, מחשבות אפלות מחשבות נורמליות ובכלל במהלך הקריאה הרגשתי שאני נכנס לראשן של הדמויות וחש מה שהן חשות.
הספר מהספר על התפרקות המשפחה על יחסי הורים וילדים על צביעות, על שקר ועל הקושי לשמור על שפיות בעולם משוגע שבו אדם חייב להיכנע לתכתיבים חיצוניים ולא יכול לשמור על הייחודיות שלו. הדיכאון בא לבקר כל דמות בספר ולצדו יש רגעים של שמחה של אושר חטוף ושל הנאה רגעית. גם הכסף הוא שחקן מרכזי בספר בין אם יש אותו ובין אם אין אותו.
לסיכום נהניתי מהספר והוא מומלץ.


















