אל המדף (הצנוע?) של ספרות ווידוי בשפה העברית מתווסף ספרה של <mark>ליאת פלדמן</mark>. זו סיפור המעקבים של פלדמן אחר אהובה שעזבה אותה, חשבון נפש שאינו נמנע מתיאור של התבזות ושל התנהגות שלרגעים גובלת בסטוקינג. המעקבים האובססיביים נושאים בכל פעם משמעויות אחרות, הם מבטאים נסיון לעבד את האבל, וגם התפלשות בסבל, או פורקן עבור תשוקה מייסרת, אך לא פחות הם מבטאים את התקווה שנשארת גם כשאין לה שום סיבה. אפילו בדרך לבית החו

השבוע סיימתי לקרוא את 'אובססיה' של <mark>ליאת פלדמן</mark>, ספר שפשוט לא נתן לי להניח אותו מהיד וקראתי אותו בנשימה אחת ביום אחד.
הספר כתוב בצורה ייחודית – כדו"ח מעקב יבש לכאורה,
אבל כזה שמלא ברגש מתפרץ ואובססיבי. הוא עוקב אחרי אישה שלא מצליחה להשלים עם סיום הקשר שלה, ומתחילה 'לבלוש' אחרי האקסית שלה ברחובות תל אביב.
מה שכל כך חזק בספר הזה הוא הגבול הדק שפלדמן משרטטת בין שברון לב לגיטימי לבין אובדן שפיות. מצד א