המקרה המוזר של זה שאין לנקוב בשמו.
אם זה שאין לנקוב בשמו (כלומר אני, בגוף שלישי) היה פושע נמלט שאבדו עקבותיו, והיה מבוקש ברחבי המדינה, והבלשים שאחראים על לכידתו היו צריכים להרכיב קלסתרון ותיק אישי עליו, אז בין הנתונים שהיו מזינים, היו בנמצא גם:
1. לא אוהב ספרי מתח - נדיר למצוא ספר מתח בו התעלומה תופסת אותו באמת במתח. לרוב הוא משתעמם ונוטש, כי כל התעלומות בו מרגישות אותו דבר וגם אם יש תעלומה קצת מיוחדת ושונה מכל השאר, מתישהו הוא מאבד עניין כי הוא מעדיף סיפור עלילתי על פני סיפור בלשי שרק הסוף בו הוא מעניין, ועד הסוף כבר נרדמים ומשתעממים אז גם הסוף נהיה כבר פחות מעניין כשהוא מגיע.
2. לא מתחבר לספרות קלאסית העוסקת בתרבות הבריטית - כל המחוות של "יס, סר" או "כן, גברתי", ובכלל כל התרבות הבריטית הזו של פעם, גורמים לו לפהק.
3. ניסה לקרוא שרלוק הולמס ולא אהב. את מיסטר ג'קיל והייד (או איך שלא קוראים לזה) הוא גם לא ניסה ברוב בורותו.
אז למה, לכל השדים והרוחות, הוא ניסה לקרוא את הספר הזה, שהוא ספר מחווה לכל הדברים האלה???
ובכן, אדונים וגברות נכבדים (או בבריטית צחה "דיר סרס אנד ליידייס"), זו תעלומה. תעלומה שיש לשכור בלש עבורה ולחקור באופן מיידי!
אבל סביר להניח שהוא לקח אותו פשוט כי הוא ציפה למצוא משהו חדש. זה אולי ספר מחווה, אבל מוגדר כספר שעומד בפני עצמו. הוא גם ספר חדש וכתבה אותו מישהי לא מוכרת, אז אולי תהיה לה טביעת אצבע שונה משל עצמה, שגם קוראים מסוג אחר יוכלו להתחבר.
*
אך לצערי הרב התבדיתי. כל מה שלא התחברתי אליו בספרים עליהם מבוססת המחווה, לא התחברתי גם במחווה.
יש בו תעלומה לא מעניינת על פושע נמלט שאבדו עקבותיו, מישהו שאולי בוצע בו ביצוע טרנספורמציה שהפך אותו לסוג של מפלצת, כמו בפרנקשטיין. יש בו כמה גברות נכבדות שנכנסות לתעלומה הזו. גם שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון ועוד דמויות, משניות יותר ומשניות פחות, מצטרפות להן.
זה אולי נשמע מעניין, אבל תאמינו לי שזה לא.
מה גם, שאחת לכמה זמן, הגברות האלה, שמתבררות כדברניות לא קטנות, קוטעות את הרצף העלילתי של הסיפור, מדברות וחופרות ביניהן, מעירות מן הערות על הקטע שקראנו (משהו כמו בסידרה הפיז'מות, כשהיו את הקטעים של המסך הלבן), וזה די מעצבן וחסר חן בעיניי הניסיון להצחיק וזה גם יוצא צחוקים של פעם צחוקים כאלה של זקנים, בניגוד לרויטל ק. שאהבה את זה דווקא.
בקיצור, לא לטעמי.
ועכשיו הגיעה העת לחשיפת פיתרון של תעלומה נוספת: למה 3 כוכבים ולא 2?
א. כי שרדתי עד סביבות עמוד 150, וזה מפתיע בהתחשב שהספר הזה הוא בכלל לא כוס התה שלי (או בבריטית צחה: not my cup of tea)
ב. מכיוון שזה לא הז'אנר שאני קורא בדרך כלל, יהיה לא הוגן מצידי לתת לו 2 כוכבים. כי אולי זה אני בכלל, ולא הוא. לחובבי הז'אנר בלבד.
***מוקדש לסקאוט, שאמנם לא הביאה לי את הספר, אבל אני מקווה שבתור אחת שמתחברת יותר לסיגנון, תאהב יותר ממני גם את המחווה.


















