הביקורת האהובה של ספרים
עולם חדש מופלא
״עולם חדש מופלא״ מאת אלדוס האקסלי הוא בעיניי אחד הספרים המטרידים ביותר שנכתבו על האפשרויות הטמונות בעתידו של המין האנושי. החברה המתוארת בו אינה נשלטת באמצעות פחד או אלימות גלויה, אלא באמצעות הנאה, הרגלים מגיל צעיר ושליטה עמוקה בתודעה. בני האדם אינם מורדים, משום שהם מאולפים לאהוב את מקומם בעולם.
גם שם הספר אינו מקרי. הוא לקוח מהמחזה ״הסערה״ של שייקספיר, שם נאמרת הקריאה בהתפעלות תמימה. אצל האקסלי אותה קריאה מקבלת משמעות הפוכה כמעט, תמימות שמתבררת כמצמררת.
מעניין להשוות את הספר גם ל 1984 מאת אורוול. בעוד שאורוול מתאר שלטון המבוסס על פחד, מעקב ודיכוי, האקסלי מציע אפשרות מטרידה לא פחות: עולם שבו בני אדם מוותרים מרצון על חירותם תמורת נוחות, בידור ושביעות רצון מיידית.
בהקשר של ימינו קשה שלא לחשוב גם על הסרט המטריקס, שבו האנושות חיה בתוך מציאות נוחה אך מדומה. הקריאה ב״עולם חדש מופלא״ במאה העשרים ואחת מדגישה עד כמה רעיונותיו של האקסלי; עיצוב בני אדם מלידה, תרבות של צריכה מתמדת וטשטוש החשיבה הביקורתית, כבר אינם נראים רחוקים כל כך.
ייתכן שזו הסיבה שהספר, שנכתב בשנת 1932, הקדים במובנים רבים את זמנו וממשיך להישאר רלוונטי ומטריד עד היום. הוא אינו רק אזהרה פוליטית, אלא מחשבה עמוקה על מה שבני אדם עלולים להסכים לוותר עליו בשם הנוחות והאושר
7 אהבו
