ספר נחמד ותו לא. אני אוהבת לקרוא ספרים המתארים את ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל כאן משהו היה חסר לי. הסיפור נגע-לא נגע בסיפור של ירושלים. הרגשתי שהסיפור לא באמת מעמיק לתוך הדמויות. כן למדתי להכירן אבל הסיפור קפץ מדמות לדמות, ממצב למצב ולא הצלחתי לשקוע בו. נהניתי מהקריאה, אבל היתה לי תחושה של "כמעט" לכל אורך הספר.
על פי אחת הביקורות על כריכת הספר זה סיפורן של נשים מרשימות שאוהבות כמו שהן מבשלות... ציפיתי לצלול לעולם של תבלינים, של ארוחות שמחות, אבל שום דבר מזה לא דיבר אלי. באמת שניסיתי לדמיין את החיים היומיומיים ולא הצלחתי להיות חלק מהם, לא הצלחתי להגיע למצב שאני מכירה את הדמויות עד כדי כך שאני מחפשת אותן סביבי.
מה גם, כל הביטויים בספניולית לא דיברו אלי. אני מהתפוצה של היידיש ופשוט לא הבנתי מה אני קוראת... היו ביטויים שהסופרת לא טרחה לתרגם והיו כאלו שכן (אולי מישהו יכול לתרגם לי מה זה פישקדה אי לימון??) אז גם לא הצלחתי "לשמוע" את המבטא של סבתא רוזה למשל, למרות שברור לי שהסופרת כתבה אותה בצורה קצת עילגת כדי להדגיש את המבטא.
זה לא שסבלתי במהלך הקריאה. קראתי, נחמד, עוברת הלאה.


















