אין ספק ספר מאתגר ומעורר מחשבה.
נקודת המוצא של הסופרת יוכי ברנדס היא כי הסיפור המקראי כמות שהוא הוא יחידה אוטונומית שעברה מורשת של כתיבה וזיכרון. לכן היא לוקחת את הסיפור התנכ"י כמות שהוא ומנתחת אותו במבט ספרותי. לא מעניין אותה אם יש קטע שהוא "תפור" כיצירה מאוחרת , או אחר שנקטע באיבו.
הנושא אליו היא מתייחסת הוא ההתפתחות של דמות האלוהים החל מתהליך הבריאה וגן העדן, דרך רצח הבל בידי קין ועד יונה הנביא.
הספר מראה תהליך של השתנות, מאל, שהעולם שיצר הוא מודל אחרון בניסיונות קודמים שנהרסו על ידו, דרך הלקחים שהוא מפיק מסיפורים מכוננים.
האכילה מפרי עץ הדעת והגרוש מגן העדן, מלמדת את אלוהים לא לשלול מהאדם את חופש הבחירה, דבר שנעשה בניצוחה של חווה.
הזדהיתי במיוחד עם הסיפור של קין, שבקריאה ביקורתית, יש לאלוהים חלק במה שקרה על ידי יצירת מחלוקת בין קין והבל. דרך אגב , יוכי ברנדייס התעלמה מהשושלת המפוארת של קין, ארכיטקט בונה עיר, אבי כל חרש ומעבד מתכות, אבי אומנות הנגינה, ונעמה אם השירה. אולי "תוצרים" אלו, הם "חרטה" על עמדתו במעמד הבאת המנחות על ידי קין והבל.
כדאי לקרוא מבט אחר על האירועים, גם של עקדת יצחק ובמיוחד זו של יונה.
המעניין הוא שהפרשנות שלה נשענת על אדנים של פרשנים מסורתיים כמו רש"י, רבי שמעון בר יוחאי שכתב את ספר הזוהר ועוד.
זהו , בעיני, ספר מאיר עיניים, וכמו שאתם יודעים, ספר זה יקנה על ידי ויחולק לילדיי.
שווה מאוד לקריאה ולחידוד תובנות גם כשקוראים תנ"ך בצורה לא שיפוטית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
