“כשאלהים היה צעיר,
אישית, איני מאמינה ב"מוסד" הזה הנקרא אלוהים. לדעתי בזמן שבו אנו חיים כעת, האנושות* הגיעה למצב מודעות גבוה שאיננה זקוקה לו, איני יכולה לדבר על העבר כיוון שלא הייתי שם, או שאיני זוכרת גלגולים קודמים.
בכל זאת נהניתי מאד לקרוא ספר זה, למעשה אם אני זוכרת נכון המפגש השלישי ספרותי שלי עם הסופרת יוכי ברנדיס. . גם אם איני שותפה מלאה לרעיונות שהיא מעלה בספר, יש להם הגיון משלהם וגם אם רואים את הדברים אחרת זה אינו מפחית מהנאה, מובא לקורא בשפה עכשווית של היום שהיא מרעננת את הנשמה, מנגישה אותנו עם השפה של הדור הצעיר והיא עדיין שומרת על קולה שלה. עשתה עבודת קודש בשפת חולין.
פה ושם אפשר להסתייג מן השפה, לדוגמה בעמ' 344 (ספר דיגיטלי) בסיפור יונה, אביא שורה לדוגמה:
ובעברית פשוטה: אתה ממש מבואס, אה?
לא ידעתי שמבואס זאת מילה עברית, ומה רע במילה מאוכזב? נו אבל אנו צריכים לשמור את החברה מסביב למדורה, נכון שהם כבר לא יודעים מה זה קומזיץ, גם זה לא עברית. ואולי אנו בתהליך הפוך מבבל, שנהפוך לשפה עולמית אחת, חזון אחרית הימים... יש ברכה בכל סדק...”
