מה יותר קלאסי מלקרוא בחורף (לא) מאגדות, אגדות של חורף. הופתעתי לגלות כי איזק דניסן היא הסופרת אשר כתבה את הספר "זיכרונות מאפריקה" שעובד לסרט בכיכובם של מריל סטריפ ורוברט רדפורד. השם איזק דניסן הוא שם העט של הסופרת הדנית, קארן בליקסן (1885-1962), והבחירה בשם עט גברי כנראה הייתה מכוונת וכמו סופרות אחרות (ג'ורג' אליוט, ז'ורז' סנד), סברה שמוטב לה לחסות מאחורי זהות גברית בדויה.
"סיפורי חורף" הוא אוסף של 11 סיפורים קצרים, המתרחשים ברובם בדנמרק של המאה ה-19. הסיפור הפותח הנו "הצעיר עם פרח הציפורן" המתרחש באנטוורפן. סופר צעיר, אשר ספרו הראשון נחל הצלחה רבה, נתקל לפתע במחסום כתיבה בבואו לסיים את ספרו השני. הדבר גורם לו למרה שחורה ובעת שהותו במלון עם אשתו, מקיש על דלת חדרם גבר צעיר ופרח ציפורן בדש מקטורנו, המופתע לראות את הסופר הצעיר. ביגונו מחליט הסופר לעזוב את אשתו ומותיר לה מכתב פרידה אך אז חלה התרחשות לא צפויה. הסיפור מתאר, בן היתר, את מקומו של אלוהים בחיי האדם, אליו הוא פונה בעת מצוקה ומחסור. "חלקת יגון" סיפור המתאר אהבת אם מהי. מאמציה העל אנושיים של אלמנה דנית למלא את חלקה בהסכם, אשר כרתה עם בעל אחוזה, על מנת להציל את בנה מהכלא. "הגיבורה" מתרחש ערב ימי מלחמת פרוסיה-צרפת. סיפור על תעצומות נפש של גבירה צרפתייה צעירה מול חיילים גרמנים המשתלטים על מלון שבזארבורג, בו שוהים פליטים צרפתיים. "סיפורו של נער מלחים" בעל מוטיב של קסם ופנטזיה. נער מלחים, המתאהב בנערה ובדרכו לפגוש אותה נקלע לעימות אלים עם מלח רוסי והורג אותו. הנער בורח ולעזרתו נחלצת אישה זקנה המצילה אותו, ומספרת לו מה מסתתר מאחורי סוד הצלתו. "הפנינים" כלה מקבלת מחתנה מחרוזת פנינים בעת שהותם בירח דבש בנורבגיה. המחרוזת נפרמת והכלה מבקשת לתקנה אצל סנדלר הכפר. אולם כאשר היא מקבלת אותה חזרה מתגלה לה הפתעה. "בעלות עבדים ללא תקנה" סיפורן של צעירה יפהפייה ובת לווייתה המגיעות לבית מרפא במלון בבאדן-באדן ושובות את עיניהן של הנוכחים ובמיוחד של צעיר דני אמיד. אך עד מהרה נודע לצעיר סודן של השתיים והוא מחליט לנקוט בפעולה.
לגבי ההמשך ויתר הסיפורים משאירה לכם לקרוא ולגלות.....
הסיפורים מתארים יחסים ומפגשים בין עולמות: עשיר ועני, אלוהים והאדם, הורים וילדים, נשים וגברים. בחלקם המציאות מתערבבת עם בדיה וקיים אלמנט של העל טבעי ("הצעיר עם פרח הציפורן", "הדג", "סיפורו של נער מלחים") והסיפור האחרון ("סיפור תנחומים") הוא בסגנון של סיפורי אלף לילה ולילה.
בליקסן כותבת על החברה המעמדית והיחסים בין המעמדות כאשר הדת תופסת מקום חשוב בחיי האדם. חלק מהסיפורים בעלי נופך רומנטי, ומה שמעניין במיוחד שהנשים מתוארות כמרדניות וחזקות. היחס לתפקידן של הנשים בחברה מתאר את הקונפליקט הפנימי בין הרצון להיות נשים הנאהבות על ידי גברים, שעבורם האידיאלי הנשי הוא של אישה כנועה שכל תפקידה מתמצה בלהיות אם ורעיה לבין הרצון להיות נשים עצמאיות העומדות בזכות עצמן. ("הגיבורה", "בעלות עבדים ללא תקנה", "אלקמנה").
השפה המליצית ומקצב הסיפורים דורשים סבלנות שכן לעיתים הם די מעיקים על הקריאה ונותנים תחושה של חוסר מיקוד. התיאורים הציוריים המפורטים של הנופים, הדמויות, סגנון לבושן ותנאי חייהן היו אומנם פיוטיים מחד אך טרחניים מאידך ולעיתים נדמה כי מאפילים על העלילה עצמה.
הסיפורים לא אחידים ברמתם. בחלקם חלה התפתחות מפתיעה הנוסכת משמעות לעלילה, חלקם חביבים אך לאחר קריאתם לא משאירים כזה חותם ובחלקם נדרש אף מאמץ בכדי לסיימם. אולי יש משהו רב משמעות המסתתר מאחורי סיפורי אגדות שבקריאה ראשונה לא מספק כאלה תובנות, ואולי לא....


















