• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תיכון לילה

תיכון לילה

מאת סי ג'יי דוהרטי

הביקורת של לוּנה

תמונה של לוּנה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
תיכון לילה

תיכון לילה

מאת סי ג'יי דוהרטי

הביקורת של לוּנה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של לוּנה
הוצאה לאור:עליית הגג ומשכל
שנת הוצאה:2012
סדרה:תיכון לילה #1
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
אור
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“טוב, לא אספר את סיפורו, על זה שקראתי אותו בקניה, התחלתי אותו במטוס בדרך לשם ובלה בלה בלה.... טוב נו”

23/90
ביקורות על תיכון לילה
הבאה
מנטה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•3 דקות קריאה

אהההה הזוועה!
אז מה עשיתי היום?
כתבתי ביקורת על הספר לפני שאפול, מרטתי את הגבה שלי לא בשביל היופי אלא רק כדי להוציא עצבים
התוצאה?
חצי גבה, מבט זועף על הפנים, שפע זמן לנקמה וכמובן התקווה שאתעורר מחר בבוקר ואגלה שבאורך פלא הגבה שלי חזרה למקומה
*מומלץ לקרוא את הספר לפני השינה מובטחים חלומות סאטירים ומהנים
אז... ערב טוב לכולם, לילה טוב.

האם יש מישהו מכם שקרא את השם של הספר ולא חשב לעצמו 'עוד ספר על ערפדים!' לא?רק אני? טוב.
איך הספר הגיע לידי? כבר מעט יותר משנה שחברה שלי מנסה לגרום לי לקרוא אותו לאחר שנה של שכנועים נכנעתי בלית בררה מחוסר ספרים לקרוא.
נ.ב.
אמנם היא בן אדם טווב אך כמעט אף פעם לא יוצא דבר טוב מלהקשיב לה.
איך שהתחלתי לקרוא את הספר הבנתי שמשהו פה ממש לא בסדר!
כלומר אלוהיםאדיריםשבשמייםמהאלאהדמויותהאלה?!
לפני שאתחיל הייתי רוצה לשאול שאלה... האם זה כל כך נורא לאהוב את סילבן?
אני מבינה שרוב האנשים היו מעדיפים את קרטר והיו יוצאים מהספר בהרגשה שסילבן הוא אדם מרושע, דוחה ומגעיל, אך אני אשאל שוב. אהם זה כל כך נורא לאהוב אותו?
הנה הגיע לראשי הקול הקטן שמזכיר לי שסילבן הוא חתיכת, ואני מצטטת, 'בן של עיזה שנולד ממנה ומן השטן!' (וכן גנבתי את הכינוי הזה מהספר נפץ אותי).
אני כמובן מסלקת אותי מיד וממשיכה לכתוב לכם במרץ.

הדמויות איך לומר זאת בעדינות? מצצות מהקצה של האצבע הקטנה והמיובלת שבכף רגלו של אח שלי, ותאמינו לי זה רע!
הן כל כך רדודות אך גם רגשניות במידה מעוררת פלצת!
הדרך בה הן מביעות רגשות כל מעוררת אצלי עצבים שהייתי מסוגלת לקרוע את הספר לחתיכות קטנטנות ואז להשליכן לאש שיהפכו לעפר ואפר.

חכו רגע אני צריכה הפסקה...

אוקי אז חזרתי מכורבלת בשמיכה ועם ספל שוקו חם ביד.
בואו נמשיך,
אלי... איך לתאר אותה. זה היה פשוט נורא, כלומר מבלבל או אולי? משונה?
האם שמתם ❤ לשינוי שהיא עברה רגע אחד היא היתה די טובה, כלומר רעה, היא היתה הילדה הרעה מרססת על הקירות ולובשת שחור, נשלחת למאסר ואז, לפתע פתאומי נהפכה לילדה טובה ותלמידה למופת, השינוי הזה כשלעצמו עיצבן אותי.
קרטר היה לדעתי הדמות הכי קיטשית מוזרה ומעצבנת בסגנון 'אניגלמובודדואנימסכןיותרמהנעלשעלכףרגליכםאףאחדלאאוהבאותיואתםחייביםלרחםעליילגמרי'
שלא לדבר על הדרך בה הוא אוהב הוא הדמות הכי רגשנית שאפשר למצוא שם!
אני לא עיוורת ואני מסוגלת לראות שרוב האנשים לא היו מסכימים עם הדעה שלי,
אך לדעתי אתם לא רואים את כל הרגשנות והקיטשיות שנוטפות מהדמויות! שלא לדבר בכלל על העלילה!
הרעיון היה די סביר, הוא בהחלט איכזב אותי ואני בטוחה שעוד קוראים רבים אחרים.
בעיקרון גם אם לא היה את כל הרעיון של כי הלילה הספר היה מסתדר מצוין כי בתכלס תהפכו את כיתת הלילה לשיעורים למחוננים ותצאו עם אותה התוצאה.
אני תוהה אם אני אדם רע שאני מנסה להציל אתכם מגורל נוראי או שמא אם הייתם יודעים מה יהיה כתוב פה לא הייתם טורחים בכלל לקרוא

אההה נגמר לי השוקו!

טוב נו...
אז לסיכום אם אי פעם יצא לכם לעבור ליד הספר הזה, תסיטו מבטכם ותמשיכו הלאה לספרים אחרים ורק כדי למנוע מקרים מצערים שעלולים לבוא עקב צורך נואש בספרים אז הנה לכם כמה ספרים ששווה לכם לבזבז עליהם את זמנכם: נפץ אותי, לפני שאפול, מלאך מכני, אראגון, מלכה אדומה ועוד בסגנון.
תהנו! או שמא? תסבלו?

נ.ב. לכל התוהים... עדיין לא חזרה לי הגבה...
עדיין יש לי תקווה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אובססיבית עם הירח
אובססיבית עם הירח
תמונה של גלית
גלית
תמונה של הקורא לשדים
הקורא לשדים
תמונה של המורה יעלה
המורה יעלה
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של אגס
אגס
6קוראים|גיל ממוצע31|67%נשים

על המבקרת

תמונה של לוּנה

לוּנה

חברה מזה 8 שנים
23 ביקורות•135 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת
תמונה של לוּנה
לוּנה
חברה באתר מזה 8 שנים
ביקורות23
לייקים שקיבלה135
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה10תרגום (נוער)8ספרות מתורגמת3

דיון על הביקורת

2 תגובות
לוּנה
לוּנה •לפני 6 שנים
א
אלי•לפני 6 שנים
ביקורת מזעזעת. את לא מבינה מה זה ספר טוב, מנסה להוכיח שכל הדברים בספר לא "לרמתך", מוציאה הכל על הקוראים באתר. הגעתי לביקורת אחרי שהמלצתי לחברה על הספר, והיא סיפרה לי על הביקורת שלך. אם לא אהבת את הספר, למה קראת אותו עד הסוף? ובין אם את אוהבת את זה או לא, אנשים עבדו על הספר הזה קשה מאוד. תתחילי להעריך אנשים. (אני יודעת שזו ביקורת ישנה, פשוט כואב לי לראות את הזלזול שלך, אלי)
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של לוּנה

היינו שקרנים

היינו שקרנים

א' לוקהארט

היינו שקרנים

כולנו שקרנים. אין אדם שיכול לומר- מעולם בחיי לא שיקרתי. השקרים הם חלק מאיתנו לטוב ולרע
אין תמורה לשקר אלא אמת ואמת. כמה קל לשכוח.

אז היינו שקרנים.
היית שקרן
היו שקרנים
הייתי שקרנית

איך מתארים ספר ששובר אותך, שמוליך אותך באשליה לטוב ומתנפץ אל מול עיניך
הספר הובא לידי ממכרה שלי והיא אמרה- ספר טוב, ספר יפה.
אין בפי מחלוקת. רק הכאב.
איך אתה מרגיש כל כך הרבה מדבר שמעולם לא קרה. לא לך בכל אופן.
הספר הזה. שכולו שקרים- סיפר אמת.


אבל אנחנו מדברים על הספר כמובן.
הספר מתחיל בצורה יפה, נחמדה ויש שיאמרו שגם קיטשית.
תיאורים גסים של מציאות עשירה ודלילה.
המבטים החולים בדמויות
כל הדברים שאתה לא מבין עד לסוף
סלחו לי על הבלבול אך אם תוכלו להבין- עבר מעט זמן מאז קראתי את הספר לאחרונה.

אבל הסוף. המטלטל. הלא יאומן והקשה. הרגע שפשוט חולף בשניה שובר את המציאות.
הרגע הזה הוא הסיבה, למה אתה קורא. למה את עצובה למה ככה

לא דיברתי על הספר הרבה בביקורת הזאת, לא באמת אבל אם קראתם תודה לכם

לסיכום- ספר נפלא וממולץ

היינו שקרנים/ א' לוקהארט

לפני 5 שנים•לוּנה
ילדי דם ועצם

ילדי דם ועצם

טומי אדיימי

יותר מכל, אני אוהבת פנטזיה. קסמים, מכשפות, ארצות משונות ועוד.
עולמות שלמים שאני רוצה לצלול לתוכם ולהישאר לנצח.

"ילדי דם ועצם" זה אחד מהספרים האלה, פנטזיה, עושר, מציאות
זיילי זוכרת את הרסו את עמה, השפילו אותם, רצחו את יקיריהם.
לפי הכריכה הספר אולי יכול להישמע לכם כמו רעיון מוכר וידוע שכולנו כבר שמענו בעבר, פשוטת עם, מסע הירואי, נסיך וכו'
אבל יש בספר הזה כל כך הרבה יותר מזה!!
הוא מראה שוני ופחד, איך אנשים בעלי מעמד גבוהה מרשים לעצמם לעשות כרצונם. כיבוש ומלחמה.
העולם לא הוגן אבל הם נלחמים נגד זה, על הזכויות שלהם ועל מה שנלקח מהם בדרך, אמנם הם לא יכולים לשנות את העבר, אבל הם מובילים לעתיד טוב יותר.
איכשהו הספר מצליח גם להיות בעל עלילה מושכת וקסומה וגם להעביר מסר חשוב לעולם.

אני אהבתי את הספר מאוד ושמחתי לחיות בתוכו כל זמן שקראתי בו.

מומלץ לכולם.
כי תמיד טוב לקרוא.
אז תקראו ותהנו מהקריאה:)

לפני 5 שנים•
★★★★★
•לוּנה
כעורים

כעורים

סקוט ווסטרפלד

כעורים



מכיל מידע מתקציר הספר




מי לא רוצה להיות יפה? להיפטר מהאף הגדול? העיניים הקטנות? החיוך הסולד?

בעולמה של טלי זה אפשרי, זו מציאות, כאשר אדם מגיע לגיל המיוחל הוא רשאי להפוך ל… יפה.
טלי כל חייה חיכתה לרגע שבו סוף סוף תוכל להיהפך ליפה, לעבור לעיר הגדולה ולחיות חיים יפיפיים עם אנשים יפיפיים, אך נלקחת ממנה ההזדמנות כאשר חברתה בורחת, על טלי מוטלת המשימה ללכת לאחריה ולגלות היכן המורדים מסתתרים ולדווח על כך ולא, לעולם לא תהיה יפה.


אבל מי רוצה להיות יפה בעולם מכוער?
אמנם האנשים יפים ושמחים מוקפים בטוב ויופי. יופי. יופי.
אבל אין חופש של ממש. כמובן יש את החופש המדומה כביכול שניתן, עשיית דברים באישור הממשל. כולם אותו דבר, הצבעים מעט שונים אבל מלבד זאת… עיניים גדולות, שפתיים מושכות. פרצופים יפים עם חיוכים זולים. המחשבה העצמית נלקחת והכל קורה במעין ברירת מחדל.

טלי למדה יותר על העולם שבו היא חיה, לראשונה בחייה היא רואה שקיעה אמיתית ומוצאת שייכות, יופי הוא לא הכל והספר הזה כאן כדי להוכיח את זה.


ספר שבהחלט מומלץ אבל יש להזהיר שהוא קיים כחלק מסדרה ולא כולה תורגמה לעברית.

להתראות לבינתיים

לפני 5 שנים•לוּנה
משחקי הסוף: המפגש

משחקי הסוף: המפגש

ג'יימס פריי

הספר הזכיר לי כמה ספרים שונים-
משחקי הרעב
שחקן מספר אחד

אוקי. אז זה לא הכי מקורי…
לפני שהתחלתי בקריאה ראיתי שכתוב שעלינו לפתור חידות, לא ממש הבנתי ש-'עלינו' זה באמת אנחנו, הקוראים עד שפתחת את הספר!
חידות. אני גרועה בזה.
אבל המשכתי מתוך תקווה שזה לא כזה פרט חשוב להבנה של הסיפור, זה לא. אני חושבת…
(היה חלק שהיו סמלים של אלים המיתולוגיה היוונית. כל כך גאה בעצמי על ההבנה!)
אז.
על מה בעצם מדובר?
12 שושלות שלכל אחד יש שחקן אחד שמייצג אותם (משחקי הרעב מישהו?) הם קיבלו מסר במטאור ועכשיו הם צריכים לפתור חידות (שחקן מספר אחת?) ולהשיג את שאר המתחרים כדי להיות הראשונים שיגיעו לסוף, ינצחו ו… יקבעו את גורל העולם? כן, זה נשמע לי נכון.
הספר עצמו מסופר מכל אחד מהמשתתפים, ממש. כל אחד. זה היה יכול להיות די מייגע אם היה מדובר אולי בספר אחר אבל כשמדובר בספר הזה מקבלים הרגשה שזה די מתאים.
חוץ מזה גם יש את עיניין הפרקים, הם קצרים, ממש קצרים, קצרים במובן של שני עמודים לפרק. וואו.
שוב, אני חושבת שאם היו יותר ארוכים אז היינו משתעממים יותר בקלות מהקריאה.

הרעיון עצמו נחמד, גם אם לא הכי מובן, חייזרים משמיים משחקים על גורל האנושות… סביר לגמרי.

הכריכה מושכת, מאוד. מי לא אוהבת זהב, כיתוב מסתורי מסמלים לא מובנים?!

והתקציר… לא הכי טוב אבל אפשר לומר שהם השתדלו מאוד. כבוד.

אני ממליצה מאוד לנסות את הספר, איך הוא היה. את זה אתם יכולים להחליט ומי יודע אולי תצליחו לפתור כמה חידות…

אני אתן לספר 4 כוכבים כי אני חושבת שמגיע לסופרים על המאמץ ועל ה- 1+1 של המשחק שבו גם אנחנו יכולים להשתתף.

תהנו!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•לוּנה
בת אודין

בת אודין

סירי פטרסן

בת אודין, טבעות העורבים- ספר 1.



אף ספר הוא לא מושלם. ומדוע שיהיו כך?
אם לא, כיצד נשאל שאלות, על מה נדבר ומה נתלונן
אז כן. ספר לא צריך להיות מושלם אך יש לשים לב לפרטים כי אם לא אין זה ספר כלל אלא בליל של מילים חסרות פשר

אזהיר ואומר שאני לא כל כך טובה בכתיבת ביקורת אך אנסה להעביר לכם את דעתי הכי טוב שאני יכולה

אז כך היה:
את הספר הזה לקחתי מהספרייה (ומיותר לציין שכעת שהיא סגורה אני בהחלט באיחור) ולא באמת חשבתי שאקרא אותו, או לפחות, אהנה ממנו.
עברתי על ידו הרבה פעמים במהלך החיפוש אחר ספר אך מעולם לא היה מושך במיוחד בעיני. כן. עולם דמיוני, אנשים זנבות, שערים בין עולמות.
כל מה שחובב פנטזיה יכול לבקש. אך למרות כל זאת לא היתה לי משיכה רבה אליו ובכל זאת מתוך מחסור בספרים לקחתי אותו.
חרטות?- לא
ביקורת- כמובן

הדבר הראשון שאציין יהיה התיאורים והדימויים. בתחילת הספר לא הבנתי דבר, בעיני היה כפרטים ודברים ונים לחלוטין שעלי ללמוד לחבר, היו ביטויים ומשגים שלא היה לי מושג מהם כמו- הטקס, ההרים, מנפלה, העוצמה...
בתחילה כל אלה הופיעו כדברים שאנו כאילו אמורים לדעת ואני שואלת מאין לנו? כן יש מפה, כן הם מדברים אך אזכור של אנשים ודברים ומקומות בתחילת הספר הוביל אותי לבלבול רב וכמעט ליאוש. אך המשכתי ולו רק לשם ההבטחה והציפייה לגלות עוד על העולם הזה.
בהמשך הספר דברים התבהרו אך לא אוכל לומר לכם שאני מבינה הכל, כי אני לא, עדיין יש לי שאלות ודברים שהייתי רוצה לדעת ולהבין לעומק אך לשם כך אני מפה לקרוא את הספר הבא

מלבד כל זאת מערכות היחסים בין אנשים נראו רופפות, משונות ולעיתים כלל לא מובנות. מהי מערכת היחסים בין רימה להירקה, מיהו בדיוק אורד, סיליה חשובה?, מי אתה לוסניאן?!
כל זאת ועוד.
היו מערכות יחסים שנמשכו כשני פרקים ופחות, הפחותה שבהם נמשכה כבערך שני עמודים.
הייתי שמחה אם היה הרחבה בין הקשרים ומעט יותר מידע עליהם.

בהמשך הבנתי יותר, חיברתי נקודות והתחלתי להנות, קראתי על מסעותיהם של אנשים שונים והבנתי קצת יותר.

לא אומר שהבנתי הכל ולא שזהו ספר מושלם חד וחלק.
אף ספר אינו מושלם



רק אומר לכל אלו הרוצים לקרוא שזה ספר שמתאים לאנשים שיש בהם יכולת של סבלנות והתמדה, אחרת, איני בטוחה שימשיכו בקריאה.
לכל אלו המוכנים לנסות- בהצלחה:)
תהנו, ופסח שמח לכולם.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•לוּנה
מלאכים

מלאכים

ל"א וות'רלי

לכו! רוצו והצילו את נפשותיכם!








מכיל ספויילרים
כן זה בהחלט מכיל ספויילרים…





אז…. מה בעצם קרה פה?...
איך היה?
המ…

רעיון- 60
כתיבה- 30
ביצוע-0


0!
איך ספר יכול להידרדר כל כך ובצורה חלקה כל כך?!


אז ככה, תקציר:

ווילו יודעת שהיא שונה מנערות אחרות, (כמו כל מתבגרת בעולם אני מניחה) ולא רק מפני שהיא טובה בלתקן מכוניות (נשמע קצת סינדר לא?). לווילו יש כוח מיוחד: כשהיא נוגעת באנשים, היא מסוגלת לקרוא את עתידם, לדעת את חלומותיהם, את תקוותיהם ואת חרטותיהם (לא קריפי) . אין לה מושג מאין הגיע הכוח הזה…( טוב בוא נראה מלאכים קוראים לספר הזה נכון?)
ואז הכול משתנה כשווילו מגלה שהיא בעצם מלאכית ( לא מאמינה! ציניות) למחצה, ושמישהו מנסה להרוג אותה…(חביב סך הכל)
אלכס המסתורי והיפהפה (יאכ!) הוא קוטל מלאכים. הוא יודע את סודה של ווילו ומשימתו היא לעצור בעדה. הכוחות האפלים הנחבאים בתוך ווילו הופכים אותה למסוכנת – וגם לנחשקת (אווו! קיטש מתקרב!). למרות כל פעמוני האזעקה המצלצלים בראשו, אלכס מוצא את עצמו הולך ומתאהב באויבת המרה ביותר שלו…




או-קי.
אתם מבינים על מה אני מדברת נכון? כלומר-
מה-זה ממש מטומטםאיךבשםהעולםכולויכלמישהוליצורמשהוכלכךכלכך-----!!!!!!!!!
זה לא שאני לא מבינה אני מבינה.
רגע אני לא.
טוב בואו נתחיל שוב.
אז הרעיון שלהספר עצמו היה טוב, את זה כבר אמרנו, חצי מלאכית ומתנקש, נשמע טוב לא?
אז אני דמיינתי משהו כזה…
חצי מלאכית שהיא גם מכונאים מחוננת פוגשת במתנקש שלה הם מגלים אחד את השנייה יוצאים למסע להרוס את גזע המלאכים שמשליט טרור בעולמנו היא בעלת תושייה, כוחות נפשיים ויכולת התמודדות מדהימה! היא לא זקוקה לאף אחד והיא מתמודדת עם גורלה!
בין לבין מתפתח רומן קצר בינה לבין המתנקש הוא מבטיח לעזור לה וכולי וכולי…

אבל. לא. ווילו (ערבה באנגלית) היא אדם חסר אופי ובלי הרבה עיניין, כל העיניין שהיה לי בא היה בווילו הקודמת ווילו שממש מתקנת מכוניות ולובשת סטייל שלם משלה לא היצור הרכרוכי והמציק שהיא נעשתה, מהרגע שהיא פגשה את אלכס (המתנקש כן?) היא נעשתה -חתיכות! אני נמסה! איפה האופי!?!
אני מרגישה כאילו ווילו של השני עמודים הראשונים של הספר הלכה ונאבדה וכל מה שציפיתי מהספר להיות הלך איתה.
הספר עצמו והעלילה הממשית אבדה ונעלמה איפשהו בתוך רומן של פוצי מוצי וקיטש נוטף.

וואוו. לקטול ממש מוציא את הרע שבך נכון?

אז בואו נחזור לענייננו, ישנו אלכס מתנקש מוכשר שהוא נקרא גם קמ''ל (קוטל מלאכים), הוא למד הכל מאביו שנהיה קצת אובססיבי להריגת מלאכים (אחלה אבא שבעולם!) הוא רוצח בדם קר ו-
רגע הוא לא! כי הוא בעצם סטוקר שעוקב אחרי חצי מלאכיות ישנות במכנסי פיג'מה ורודים וחולצה אפורה! אוי נו באמת!
ממש שיגיונות של לילות קיץ חמים או למעשה לילות חורף קרים. מה שמזכיר לי, אני מביאה שוקו כבר חוזרת….




חזרתי!
אז על מה חשבתי? מה עוד יש לומר?
הכתיבה. טוב, זה היה רע.
גוף הכתיבה עצמה לא היה טוב, כשהיינו בנקודת המבט של אלכס ראינו הכל מגוף שלישי- שזה בסדר סך הכל, אבל אז! ווילו באה והכל סופר אצלה מגוף ראשון! בתחילה חשבתי אולי זה טעות בתרגום אבל באמת מרגיש קצת מוזר לטעות בסדר גודל כזה! זה פשוט לא נשמע טוב! וזוהי אחת הסיבות שהספר לא היה טוב לי, אם הכל היה בגוף שלישי או בגוף ראשון (אישית אני מעדיפה גוף שלישי) אז הייתי מסתדרת, ייתכן והיום עוד בעיות כתיבה אך טעות גדולה ומציקה זו הפריעה לי מאוד אז לא אוכל לדווח על אחרות. עמכם הסליחה.




הביצוע. האם כבר הבנתם מה היה לא בסדר? כל הקיטשיות והדרמה המפונפנת? היה מיותר ובחורנו המסכן אלכסילדותקשה היה אפילו יותר מעצבן מזה!
טוב כמובן שאף אחד לא יגיע לרמת בחורמסכןבודדומנודה שלנו (המבין יבין) אבל אלכס בהחלט לא נועד להיות דמות כזו.
ו-ווילו בתור אחת שממש אוהבת את משפחתה וחברתה לא ממש הרגישה צורך לתקשר איתם- כן כן אני יודעת סכנת נפשות והכל, אבל לפחות ברגע בו ידעה שהיא עומדת למות היא יכלה לכתוב לחברה, ואחרי שאלכס הציל אותה (יאכ!!!!!! בחילה!!!) היא יכלה ללכת לאמא שלה לספר על אבא שלה. אבל לא!
אשת משפחה אמיתית.

נגמר לי השוקו!!!! הוא תמיד נגמר בסוף!

מי שבאמת אהבתי היה ג'ונה, יצור חסר עמוד שדרה שכמותו. מתה עליו! הייתי מדברת יותר על הספר אבל באמת שהעלילה הייתה כל כך לא מודגשת שפשוט אין לי צורך לפרט...

טוב אני הולכת להכין לי עוד שוקו אז… ביי לבינתיים!
אני הייתי אני ואתם עדיין אתם… לא מלאכים במסווה כן?
ביי

לפני 6 שנים•לוּנה
הגל החמישי

הגל החמישי

ריק יאנסי

איך לסכם?
גל ראשון. כיבוי אורות
גל שני. שיטפון
גל שלישי. מגפה
גל רביעי.משתיקים
גל חמישי...

טוב, האפוקליפסה כאן, האנושות מתה, חייזרים משתלטים על כדור הארץ ומה עוד צריך?
הספר עצמו היה בליל אחד גדול וקשה של מילים שלוקח זמן להבין, אך ברגע בו אתה מבין אתה לא יכול להרפות
הספר מספר על המאבק שלנו, האנושות סביב הסוף. זה לא הספר הראשון ולא האחרון בו נאמר ויאמר- אני רוצה לחיות.
כיצד נוכל להיאבק? בשלב הזה אין כבר בחירה האם לחיות או למות אלא כיצד נמות.
המאבק המתמשך נגד מה שקורה, מה שהכירו, העולם שלפני זה מה שמשך אותי לספר. אני מאמינה שריק שיקף בצורה מדויקת עד כמה שרק יכל את המציאות במקרה של פלישה חייזרית.
טוב, אז מתברר שפלישה חייזרית זה לא בדיוק אי. טי. ביקור קצר ונחמד. לא. בכלל לא.
הם פולשים, הם הורגים. הם חכמים מאיתנו והם ישמידו אותנו.
ובכן, בהצלחה לאנושות!

באת שאין לי הרבה לומר על כך, רק החיבור המדהים עם המציאות העלילה המקורית (שמעתם נכון מקורית!).
אמנם במהלך הספר ישנה שאלה מרכזית ששיגעה אותי וכנראה גם משכה אותי להמשיך הלאה והיא- למה?
למה הם תקפו?
למה הם חיכו?
למה הם חיים?
למה לא השמידו את כולם?




לסיכום.
ספר מעניין וממכר

אזהרה
תתחילו ולא בטוח שתוכלו להיגמל

מומלץ לא לקרוא לפני השינה ולא מומלץ לאנשים עם פחד מפלישת חייזרים

תהנו!
אני הייתי אני ואני בהחלט מקווה שאתם אתם ולא חייזרים במקרה
לילה טוב:)

לפני 6 שנים•
★★★★★
•לוּנה
הבחירה

הבחירה

אלי קונדי

שלום לכולם!
לאחר הרבה זמן חזרתי עם ביקורת חדשה, ומה טוב יותר מביקורת על ספר אם לא ביקורת שקראת כמה פעמים ושיש לך כל כך הרבה מה לומר עליו (טוב, אולי אני קצת מגזימה...:) )
בואו נתחיל!


הבחירה
.
.
.
אמ... אוקיי, מה בוחרים?
בעיקרון שם הספר מציין בחירה מה שאומר שעל הדמות הראשית יהיה הצורך לבחור משהו רק ש-
מה?
אני לא ממש ראיתי בחירה בספר. זה יותר הגרלה מבחירה, אלא אם כן מנסים להיכנס ללבד יותר עמוק על בחירות וחופש וכולי וכולי, מה שלא נראה לי בגלל ש...טוב, קראתם את הספר או לא?
הספר עצמו היה כתוב בצורה מעט שיטחית אין הרבה עומק בדמויות ומרגיש כאילו אלי קונדי הנכבדה ניסתה לסחוט מראשה את מעט היצירתיות והמקוריות שהיו בו והכניסה לשם בתוספת כל ספרי הנוער/פנטזיה הנמכרים.
אז כן. אין הרבה עיניין או משמעות בספר והאקשן... בואו נאמר שגם הוא לקח חופשה קצרה
הסיפור עצמו מרגיש כאילו סופר כבר קודם ואם להודות באמת עוד יסופר בעתיד, מה נאמר? רעיונות חדשים הם לא בדיוק דבר שיש לכולם אבל היי! הם חייבים להיות סופרים נכון? אז הם יוציאו את הספרים שלהם ואנו נקרא, חלקנו נאהב וחלקנו נרגיש כאילו ביזו את הז'אנר היפיפיה והטהור שאנו קוראים
נ.ב.
למקרה ולא הזהרתי יש משולש אהבה, אם ניתן בכלל לקרוא לזה 'משולש אהבה' הם לא ממש מודעים אחד לשני ואחת הדמויות שלהם פשוט נדחקת לצד חסרת משמעות, כן, בדיוק כך. חסרת משמעות.

בואו נחזור רגע לכל העיניין של הבחירה, הנה לכם התקציר:
קאסיה חיה בעולם מושלם.(גם אני רוצה!) זהו עולם סגור שבו המִנְהֲלָנים מחליטים את מי תאהב,(טוב, אולי לא) היכן תעבוד ומתי תמות.(בחירה אמרתם?) קאסיה סומכת על הבחירות שלהם ובמיוחד על הבחירה בבן הזוג המושלם, חבר הילדות שלה זַאנְדֵר.(וואו) אבל קאסיה מגלה באקראי נער אחר ושמו קֵי (כן. אקראי. משתגידו'), הנער שהמִנְהֲלָנים בחרו להסתיר מפניה. עתה מתחיל הספק לכרסם בלבה והשאלות לא נותנות לה מנוח.(אז היא נהפכת לנורמלית) היא נמשכת אחרי קֵי בחוטים דקים של סקרנות ושל רגש וניצבת מול בחירות בלתי אפשריות: בין זאנדר לקֵי (רחמי על הבנים), בין אהבה בטוחה להתאהבות מטלטלת, בין העולם המוכר שבו חיה לעולם המסוכן שקֵי מוליך אותה אליו (הממ..).
האם חופש בחירה מוביל בהכרח לאושר או אולי לשרשרת של טעויות בדרך אל הלא נודע?(אני בעד הטעויות!)

אז... כפי שראיתם, בחירה. אני לא ראיתי בחירה. אתם? אני מפספסת משהו?!
אז ככה- מנהלנים. אין בחירה. משולש אהבה. מחליטים על כל צעד בחייך. חבר ילדות. קי.אהבה. סכנה מטלטלת-
רגע מה?!
מאיפה הבאתם סכנה מטלטלת? לא דיברנו על עתיד בטוח? צעדי תינוק בעזרת המנהלנים? מאיפה הסכנה הגיעה?!

קולפנימי היה חסר עיניין בספר אז הוסיפו את זה

תודה לך קול פנימי, מה הייתי עושה בלעדיך.

אולי כדאי שאכתוב גם כמה מהדברים שכן אהבתי אז במיוחד בשבילכם: אם יש דברים שאהבתי? כן, הכריכה די טובה...


ל-ס-י-כ-ו-ם-!
(כן אני יודעת שממש חיכיתם לזה)
סדרה די רדודה, רומנטיקה ומשולשי אהבה המתאימים לסגנון המסוים הזה. כריכה נחמדה וסיפור לא מקורי במיוחד.

_למי זה ממומלץ_
לכל חובבי הרומנטיקה הרומנטית וסיפורים קטנים וטיפשיים שיגרמו לכם לשמוח ולקפץ במקום.

תודה רבה שקראתם, אם קראתם, נתראה בפעם הבאה:)

לפני 6 שנים•
★★★★★
•לוּנה
אש - שבע הממלכות

אש - שבע הממלכות

קריסטין קאשור

התכנון המקורי שלי להיום היה לשבת מול המחשב ולצפות בסרטים במשך כל היום (לא כזאת תולעת ספרים אחרי הכל) אבל אז ממש כשהתיישבתי הספר תפס את עיניי, קניתי אותו לפני שנה וכבר קראתי אותו פעם אחת מאז, כל מה שזכרתי היה שאהבתי אותו מאוד. הוא משך אותי אליו (אולי אש מעורבת בעיניין) ואז בלי ששמתי לב כבר הייתי בעמוד 50 בלי יכולת להפסיק לקרוא (טוב, אולי כן תולעת ספרים)...
זה היום הנפלא שלי, איך אתם?

הספר הזה הוא אחד הספרים המיוחדים שיצא לי לקרוא, לפעמים בסדרות ספרים אני מרגישה שהסופרים מהססים עם כל מיני דברים- רומנטיקה, במהלך הספרים אחד אחרי השני היא מתפתחת,לאט לאט. בעדינות שאילו חושבים שזה יבהיל אותנו ונבח בצרחות מהספר, אבל לא קריסטין, לא. בהחלט לא כבר מהספר הראשון בסדרה (מחוננת) היא עשתה את הקפיצה, לא היה שם היסוס ועל זה אני מכבדת אותה.

אולי בעצם הייתם רוצים לשמוע על הספר ולא להקשיב לברבורים המטופשים שלי, ובכן זה בשבילכם.
הספר, במילה- טוב
בשתי מילים- מאוד טוב
בשלוש מילים- מאוד מאוד טוב
בכמה מילים שבא לי- מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד...........טוב!


די נגמרו לי המילים, טוב אני יודעת שזו לא הייתה ממש ביקורת אבל הייתי צריכה לכתוב משהו, כי להשאיר את זה ככה. לא נראה לי מתאים...
טוב תודה שקראתם אם קראתם!
תמיד שמחה לתגובות.
אני הייתי אני ואתם עדיין אתם (אני מקווה)
להתראות בביקורת הבאה:)






אזהרת ספויילר


בתור מפלצת היא לא ממש מפלצתית למעשה אנושית כמעט כמו כל אחד.
רגע, לא. היא לא כמעט. היא לגמרי אנושית.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•לוּנה

ביקורות נוספות על "תיכון לילה"

תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

מכירים את האנשים המעצבנים האלה שממליצים לך על ספר גרוע ואומרים שהוא ממש ממש טוב? אני אחד הקורבנות הקבועים שלהם.
כי למה? למה? איזה אינטרס יש לכם לגרום לי לקרוא ספר שאני אשנא??? ועוד כמעט הפסדתי אוטובוס [שוב] בגלל הספר הזה. ללא כל הצדקה!!
אז כן, מצטערת לקטוע את מצעד הביקורות המהללות, אבל באמת שאני רוצה לנקום באנשים האכזריים שגרמו לי לקרוא את הספר הזה. אז היכונו לביקורת קטלנית באופן מפלצתי.

~זהירות ספוילרים~

טוב, אי אפשר להגיד שזה ספר רע מיסודו. ההתחלה דווקא נראית מבטיחה וסוחפת. אבל אז הכול מתחיל להתקלקל.
קודם כל, הסיפור. לא. אמין. בכלל! יש כל כך הרבה דברים לא הגיוניים בסיפור! והרי מקצתם:
איך התלמידים יכולים להתרגל בשנייה אחת ללמוד במקום שמנותק מהיקום, בלי טכנולוגיה ועם כל מיני מסורות עתיקות דביליות, בלי לפצות פה? איך לא קורה כלום כשתלמידים נרצחים ונפצעים ונשרפים, למרות שההורים של כולם כל כך מפורסמים ומקושרים ועשירים?
איך אלי הופכת תוך רגע אחד ממרדנית לא-הכי-נשית-אבל-מגניבה, לבת גנדרנית וחלשת אופי שנמסה כמו טיפשה רפת שכל בכל פעם שהחבר הצרפתי, המושלם וה"שרמנטי" שלה מנשק אותה? בעעע. מה קרה לאלי עם החינה בשיער ונעלי הדוקטור-מרטנס? אני יודעת שכבר אמרו את זה, אבל עדיין!
איך סילבן ממשיך להיות כל כך קרוב למנהלת אם- לפי הספר- כל פעם הוא נהיה חבר של מישהי ואז מנסה לאנוס אותה? איך לא עושים לדפוק הזה כלום? איך לאלי אין טראומה ממנו אחרי ניסיון האונס שלו, והיא עדיין ממשיכה להגיד כמה הוא חתיך ומקסים ומושלם?
איך אלי מתחברת עם כל אחד תוך רגע? ואיך לכולם קל להאמין תוך רגע שהיא רוצחת, למרות שהמנהלת כל הזמן נותנת הסברים חלופיים?
מה הקטע המטומטם עם כיתת הלילה? איזה הסבר גרוע.
ואחד הדברים הכי פחות אמינים: אלי מרדה בהורים שלה מכל הכיוונים, המשטרה עצרה אותה 3 פעמים, היא החליפה בתי ספר כל רגע, היא שתתה וצבעה את השיער והתחברה לטיפוסים מוזרים, היא חתכה ורידים איזו תקופה ונהיו לה התקפי חרדה- וכל זה כי אח שלה ברח מהבית ולא רצה לחזור?!?! ברצינות? הכרתי אנשים שעברו דברים גרועים מזה ולא התפרקו בצורה כל כך קיצונית!

דבר שני, הכתיבה לאורכו של הספר הופכת להיות רדודה, בוטה וזולה יותר ויותר. נכון, זה ספר נוער, אבל לא צריך לזלזל באינטליגנציה שלנו ולכתוב את הספר ברמה כזאת. בכל אופן, לי זה הפריע.

דבר שלישי, מתחסדת שכמותי לא אוהבת שיש קטעים מטרידים בספר. וגם קטעי ההתגפפות של סילבן ואלי כמעט גרמו לי להקיא מרוב דביקיות.
אז בקיצור- אני יודעת שקטלתי את הספר עד מוות, אבל זה הגיע לו. לא הכי גרוע שקראתי מימיי, אלא השני-הכי-גרוע. אני לא אקרא את הספר השני-בכל מקרה ניחשתי כבר מה יקרה וזה הספיק לי.
אבל... אם יש לכם חשק עז להוריד לעצמכם בחצי את מנת המשכל שלכם, תקראו בכיף.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לואיזיאנה מנטש השקנאית
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

הנה עוד פעם אני כותבת בקורת על ספר מעצבן במקום על ספר מדהים.
מסתבר שאני היחידה שהתעצבנה ,מצד שני כל שאר המהללים והמתלהבים הם בעשור השני לחייהם (מה זה אומר עלי ועל חומר הקריאה שלי?)
בניגוד למקובל במחוזות אלו (3 ביקורות לפחות) אני לא רוצה לספר איך המליצו לי, איך הלכתי, איך בחרתי ואיך הבאתי אותו הביתה,קראתי את הספר ביומיים. הוא אכן קריא מאד ,מותח ,וזורם .רק אחרי שסימתי והלכתי לתלות כביסה הראש שלי התפנה לחשוב מה לא בסדר.
********ספויילרים*******
אז לא בסדר הוא להשאיר כל כך הרבה קצוות פתוחים,לא בסדר לספר סיפור בלי שום הגיון פנימי,לא בסדר להשאיר את התעלומה המרכזית פתוחה.(ותרוץ שהכל יתברר בהמשך לא תופס פה)
מי הרג את רות? גייב. למה? בטענה קלושה שהיא רצתה לספר דברים. למי? לאיזבל שממילא יודעת? איך בבי"ס עם ילדים של הורים כל כך מפורסמים ,רבי עוצמה וכסף ,אפשרי שילדה תמות, ושיהיו 3 שריפות בשבועיים?ואף אחד לא פוצה פה?
מי זה נתניאל מה הוא רוצה ולמה זה צריך להיות סודי? מה הבעיה לקנות/לסחוט/לרמות את צוות הנאמנים של הבי"ס על מנת להיות המנהל?
מה הקטע עם כיתת הלילה ? למה בדיוק זה כל כך סודי? למה זה מסוכן לדבר על זה? למה לוקח לקרטר 250 עמוד לספר לאלי ולמה היא סובלת את השתיקה 250 עמוד?
איך ג'ו נהפכת בין ליל לאוייבת ומאמינה לסיפור -שכל בי"ס קונה אותו -שאלי דחפה אותה מהגג כשכולם יודעים שגם ק ר ט ר ה י ה ש ם !
מאיפוא צצה רייצ'ל בעמוד 250 ונעשית החברה הכי טובה תוך שתי פסקאות?
איך ניראה סביר שאלי תרצח את רות? ולמה? בעיקר כשהמנהלת מספרת לכולם שזו התאבדות?
אם ג'ו יודעת שגייב הרוצח וזה מציק לה למה היא לא מתרחקת ממנו?
למה סילבן צריך להיות אלים אם בכל פעם שהוא נוגע באלי היא מתמוססת? זה לא כאילו היא סרבה לו,או התכוונה בכלל.
למה נתניאל חטף את כריסטופר ולמה בכלל הוא צריך את אלי? ועוד מתה?
והכי מעצבן-רק אני רואה את זה?-ילדה שאמנם אינה יתומה אבל מנוכרת מהוריה נשלחת לפנימיה רחוקה ומוזרה המנהלת נותנת לה יחס מועדף ,מורה קשוח מעניש אותה במסגרת החוקים אבל לא ממש בצדק ,בחורה עשירה ומקובלת עם עדת מעריצים נטפלת אליה,היא רוכשת חברים חדשים,יש איום באוויר חייה בסכנה,כולם יודעים דברים חוץ ממנה,בחדר אוכל יש אוכל מדהים אבל לא מפנים את הכלים כי מישהו לא ניראה עושה את זה,בסוף הספר היא חוזרת הביתה לזמן קצר כי היא לא מוגנת,בי"ס עם מסורת עתיקה,כיתת לחימה סודית,למרות שאין לה רקע לימודי מי יודע מה היא מגלה יכולות אקדמיות גבוהות,הם רובצים רוב הזמן בסיפריה,יש נשף שבו פתאום כולן מדהימות,מישהו מת והגיבורה היא האחרונה שרואה אותו ומייד מופצות שמועות על אשמתה ברצח -בלי שום מניע ברור-וכולם מתרחקים ממנה ולא מדברים איתה,מקורי אין ספק(מי אמר הארי פוטר ולא קיבל?)

וכמו שאמרו פה כמה וכמה אנשים-מה הסיפור הגדול? הסופרת בונה ציפיות גבוהות מכיתת הלילה ובסופו של עניין נותנת איזה הסבר קלוש ולא מספק.
כגודל הציפיות.
ספר קליל קריא וזורם אבל בסיומו יש לרוץ לקרוא רם אורן על מנת לנקות את הדיסקט,(טיפול בהלם)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

הספר קרץ לי בחנות ספרים חודשים שלמים,תמיד שקראתי את התקציר שלו חשבתי על תוכנית אנימה שנקראת Vampire Night .
האנימה היא על בחורה צעירה שמתחילה ללמוד בתיכון יוקרתי
אך בתיכון יש 2 מסגרות לימוד .
תיכון יום , ותיכון לילה
באנימה כפי שהבנתם מהשם כבר מדובר על ערפדים , וקימרות (מפלצות)ובחורה מוצאת את עצמה מאוהבת ב2 בחורים שונים
אחד מכיתת היום ואחת מכיתת הלילה .

לכן התקציר של הספר פשוט תמיד הזכיר לי את זה ...

החלטה לקנות סופית את הספר ולא לקחת אותו מהספריה הוחלטה אחרי שקראתי את הביקורת של אנג'ל .

באיזשהו מקום זה בעייתי להתחיל לקנות סדרות שלמות של ספרים כי אין כבר מקום בחדר ושלא לדבר על העליות ...
אבל אני ממש שמחה שהחלטתי בסוף לקנות את הספר !!
אז כשהלכתי לחנות ספרים כדי לקנות את הספר אש ברור שקניתי גם את תיכון הלילה !

ואחותי ישר - תפסיקי לקנות ספרים !!! ועוד בסדרות 1
כמה טוב שאני אף פעם לא מקשיבה לה :)

קצת על העלילה של הספר :
אלי היא נערה בעייתית שפרקה על עול , ההורים שלה החליטו לשלוח אותה ללימוד בפנימייה יוקרתית מחוץ ללונדון - כי הם פשוט הרימו ממנה ידיים .
כאשר אלי מגיעה לפנימייה היא מגלה שיש יותר משנראה לעין .
הפנימייה היא מוסד לימודי לעשירים ובעלי אמצעים - או לאנשים ממש מוכשרים .
אלי מרגישה לא שייכת ,
אט אט היא מתחברת עם ג'ו בחורה קופצניות ומתוקה - שיש לה קצת בעיות(אבל בינינו למי אין)

מעבר לקשיי ההסתגלות למקום חדש ושונה אלי צריכה להתמודד עם קרטר (אני ממש אהבתי את הדמות שלו ואני מקווה שבספר הבא הוא ימשיך להיות כפי שהוא !!)
קרטר- גדל בפניימיה כל חייו - הוא לא נצר למשפחה מיוחסת ועשירה - אבל הוא חכם .
הוא שונא את כל הסנוביות והעמדות פנים וכבר על ההתחלה הוא מציין לאלי שהיא לא שייכת לפנימייה והוא לא מבין למה היא שם .

בהמשך העלילה אלי מגלה שיש מעין אגודה סודית שנקראת כיתת הלילה - היא מנסה לחקור ולגלות פרטים .
עד כאן על העלילה כי אני לא רוצה לספלייר !

מה חשבתי על הספר?
הוא כתוב היטב , העלילה באמת מעניינית ושונה ממה שחשבתי .הסוף היה קצת צפוי - לפחות מבחיניתי היה קטע שידעתי שיקרה , אבל חלק אחר ממש הדהים אותי (שזה בדרך כלל קשה )
הדמויות שונות ומגוונות מאוד .
יש דמויות שפשוט אהבתי לשנוא !
התחברתי מאוד לדמות של קרטר , ובאופן מפתיע אהבתי גם את סליבן - החשש שלי שבספר הבא הסופרת די תהרוס את העלילה בתחום הרומנטי
המקצב של העלילה מהיר ופשוט נשאבים לתוכה .

כל הנושא של כיתת הלילה נורא הזכיר לי את מועדון הגולגולת או כל אחווה סודיות שבעצם מאחדת את העשירים ובעלי העוצמה
ומקדמת אותם בחיים.
יש פגישות סודיות וחייב לשמור על שתיקה .
החניכים עוברים כל מיני משימות ושטיוית כאלה .
כל חובבי התאוריות והקונספירציות בטוח מכירים את הנושא..

בקיצור ,
ספר נהדר - מומלץ מאוד
מחכה כבר להמשך :)

עד לביקורת הבאה שלי אנשים ♥

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Miaka
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

ה22/1 הלך והתקרב.
יום הבחירות. כל המדינה מלאה בסטיקרים, אנשים שואלים "במי תבחר לו היית יכול?" אבל בשבילי היום הזה אמר רק דבר אחד- יום חופשי.
כששאלו אותי מה אני אעשה, אמרתי שסביר להניח שארבוץ כל היום מול המחשב, אקום רק כדי לאכול, לשירותים, ולצעוק על אח שלי שהוא מציק לאחותי הקטנה. אולי גם לעזור לאמא קצת בבית. לא מעבר לזה.
בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר הייתי מוכן לחכות שאבא שלי ילך לבקר את סבתא עם אחי(אז בסוף לצעוק עליו יצא מהרשימה), ושאמא שלי תאמר לי מדי פעם מה לעשות כשאני יושב מול המחשב.
בינתיים, עשיתי 30 שכיבות שמיכה רגילות, ו10 עם קפיצה וכיף.
אבא הלך עם אחי, ואמא שלי באה אלי עם הצעה לא צפויה. "אתה מוכן לבוא איתי היום לקניות?.."
התשובה הייתה כמובן לא, אבל אני בנאדם נחמד אז אמרתי כן.
אז איך היה בקניות, אליהו?
סיוט. לגמרי סיוט.
הידיים שלי עדיין כאבו מהשכיבות שמיכה, ובתור הגבר היחיד הייתי צריך לסחוב את העגלה עם אחי התינוק וכל המצרכים, שמשום מה היו היום משולשים מהרגיל.
ואם זה לא מספיק, גם אמא שלי תירתרה אותי.
אם מצרכי החלב בצד הימני והבשריים בשמאלי, היא אמרה "אנחנו צריכים חלב." הלכנו ימינה. אחר כך "אנחנו צריכים נקניק." הלכנו שמאלה. "אנחנו צריכים מעדני שוקולד." ימינה. "אנחנו צריכים עוף."
ואני מתאמץ מאוד לא לומר משהו בסגנון של "בואי ניקח הכל מיד, קיבינמט!"
אבל מה זה קשור לספר?
טוב, זה לא.
אז למה אני מספר לכם על זה?
האמת? אין לי מושג.
הקשר היחיד הוא שבאותו יום לפני הקניות אמא שלי שלחה אותי ואת אחי התינוק לסטימצקי בעוד היא קונה בגדים.
בינתיים שהמוכרת התלהבה מאחי הקטן("איזה בלונדיני חמוד! איזה עיניים כחולות מקסימות! אתם בטוחים שאתם אחים?..")
אני לקחתי את הספר הבוגד ואז התלבטתי לגבי השני כי היה 1+1 מתנה.
בסוף לקחתי את תיכון לילה.
כששאלתי את ג'ן מה דעתה על הספר, כי היא קראה אותו כבר(היא קראה חצי מהספרים בעולם..), היא אמרה שזה ספר נחמד, רק עם קטע אחד מטריד.
אני לא סותר את דבריה, רק מדייק קצת.
הוא באמת נחמד, ובאמת יש בו רק קטע אחד מטריד, אבל זה בגלל שכל הספר הוא קטע מטריד אחד גדול.
אבל קשה לי לומר שלא נהנתי לקרוא אותו.
אין מה לפרט. כתיבה טובה, אם כי קצת מהירה. כאילו, היום היא חושבת על (צינזור) שהוא (צינזור), מחר היא חושבת עליו שהוא בכלל (צינזור) ואז חושבת עליו שוב את מה שחשבה בהתחלה.
גם ישבו קצת קטעים לא צנועים, אבל בקטנה.
4 מתוך חמש.
מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•The dark dragon
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

קודם כל, על פי המסורת, אני אסביר איך הגיע הספר הזה לידי. אז ככה: הגעתי לחנות, אמרתי שלום לספר, הספר לא ענה... לא יודעת למה. ואז שאלתי את אבא שלי, המתוק והקורא הידוע, אם הוא רוצה גם ספר, כי היה מבצע של 1+1. למזלי, הוא לא חיכה שאני אשאל והתחיל לפשוט עוד קודם על המדפים בחיפוש אחר משהו מעניין. השאלה שלי התבזבזה.
בכל אופן, הדברים התגלגלו, התיישבתי באחת השבתות (בעצם, לא ממש התיישבתי... אני ידועה בתור אחת שקוראת גם בהליכה) והתחלתי לקרוא. העלילה סחפה אותי תוך רגע. חלק מהדמויות אהבתי יותר, חלק פחות וחלק ממש לא סבלתי. אני שונאת לתת ספוילרים בביקורות ולא מתכוונת לעשות את זה, אז אני יכולה רק לומר שאת סילבן וג'ו לא אהבתי במיוחד. לכו ותגלו למה!
היו כמה קטעים שפחות רציתי לראות בספר לנוער. כאלה שאפשר לשים עליהם את התווית "גסים" כאזהרה לקוראים הבאים. אולי זו אני ששונאת לקרוא כל דבר שיש בו מעבר למגע פיזי רגיל ונשיקות, אבל זה עדיין די מגעיל אותי. בקריאות החוזרות אני נאלצת לדלג על הקטעים האלה.
הספר כתוב בצורה טובה, מתאימה לנוער, אבל נגמר במתח. למה?! מתי יוצא ספר שני לדבר הזה????

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'ן
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

יום אחד אני פשוט אתפוס את אלה שלא יודעים להבדיל בין ז'אנרים של ספרים, ואנעל אותם בארון זעיר בעליית הגג!
אז בהתחלה מישהו, ספציפי מאוד, אמר לי שזה ספר פנטזיה!
אז האמנתי לו, וחשבתי שזה ספר פנטזיה. למה שאני לא אאמין לו? מה אני חשדניסטית? למה שמישהו יגיד על ספר שהוא לא פנטזיה שהוא פנטזיה? מה, הוא עד כדי כך מפגר? מסתבר שכן!!!

אז בהתחלה הספר היה ממש מותח והתלהבתי. בד''כ כשאני קוראת ספר פנטזיה אני יודעת מראש על מה הולך להיות הספר (ערפדים,אנשי זאב, שדים..) בגלל הכריכה, השם של הספר, או התקציר. וכאן לא היה לי מושג מה יקרה, ומה בעצם הסוד של אקדמיית קימריה, וכ''כ התלהבתי שסוף סוף ספר מצליח למתוח אותי כ''כ! וזה באמת לא קורה הרבה.
ואין לי מושג לגבי מה שיקרה! וסיימתי אותו תוך יום וחצי כי לא יכלתי להפסיק לקרוא והמתח פשוט הרג אותי.
אבל אז גיליתי שאיכשהו זה לא ספר פנטזיה. זה מדע בדיוני, וגם זה בקושי, כי העולם שמחוץ לקימריה הוא בדיוק כמו העולם של ימינו.
אז העלילה הייתה מעניינת ומותחת, הכתיבה נפלאה, הכל היה ממש טוב.

אבל... יש את הקטע המאוס הזה, שהבנים תמיד מצילים את הבנות! כאילו למה? הבנות לא יכולות להגן על עצמן, אף פעם? מה קרה לאלי של הפרק הראשון, זאת שהתגנבה לבית הספר וריססה בספריי צבע 'רוס ההומו' על הדלת של המנהל? היא הייתה חזקה יותר בהתחלה. האישיות שלה התרככה מהר מדי.

אולי יש לי בעיה רצינית עם דמויות עדינות כאלה, שלא מסוגלות לעשות שום דבר ותמיד מישהו אחר מוכרח להגן עלהם. מי יודע. אבל זה עדיין מחרפן! ונכון, אלי לא לגמרי כזאת, היא בכל זאת הצילה את הבנות בשריפה, ובכל זאת נשאר בה משהו מהמרדנית האמיצה שהיא הייתה בפרקים הראשונים.
ואני יודעת שבספר הבא כנראה אלי תכנס לכיתת הלילה, אני עדיין מקווה שהיא תחזור לעצמה הקודמת לגמרי!

אבל בכל זאת.. זה היה ספר ממש יפה, ומותח! זה הספר הכי מותח שקראתי מאז 'מחסה'. ולמרות הבעיות הקטנות עם השינוי בדמות של אלי בכל זאת נהניתי לקרוא את הספר, ואני ממליצה עליו בחום!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

קראתי את הספר במקביל לספר "מפוצלים". כול יום קראתי קצת מכול אחד מהם.
רציתי כול כך להספיק את שתיהם, שההתלבטות את מי להמשיך לקורא קודם ממש העסיקה אותי למשך זמן ארוך ביום שלי.
עד שעזבתי את שניהם והחלטתי לתת לזמן לעשות את שלו, ואת מי שיתחשק לי לקורא קודם כך היה.
רציתי לקורא קודם את מפוצלים, כי לפי ההתחלה של שני הספרים, מפוצלים הייתה נראית עלילה מבריקה מקורית וכול כך סוחפת שנמשכתי אליו באופן מידי. אבל בדיוק באותו הזמן, נאבד לי הספר, וכול כך התבאסתי שבקושי הצלחתי להכריח את עצמי בכול זאת לשבת ולקורא את הספר "תיכון לילה".
אני חושבת שבמאה העמודים הראשונים של תיכון לילה, ממש התאבלתי על הספר שאבד וכמעט והאשמתי את הספר הזה על אבדת מפוצלים.
אבל ככול שהתעמקתי יותר, ככה העלילה הרצינה יותר והפכה למעניינת יותר.
חשבתי שאני יודעת מה הולך להיות בספר הזה.
טעיתי לגמרי.
ואני לא מתחרטת ואפילו לא לשנייה אחת שקראתי את "תיכון לילה" לפני מפוצלים.
כשהגעתי לעמוד השלוש מאות מצאתי את מפוצלים, הסתכלתי על שניהם, בחנתי את שניהם, ואפילו בלי לחשוב זרקתי את מפוצלים על המיטה והמשכתי לקורא בעונג רב "תיכון לילה."
וזה הסיפור שלי עם הספר.

לעלילה:
~אזהרת סופיילרים!~
לדעתי, כול המסתורין של כיתת הלילה ומה זאת בעצם כיתת הלילה ואיך היא פעולת ומה עושים שם למעשה, ירד לתימיון מוחלט. ובגלל זה הורדתי כוכב אחד לספר. כי "כיתה שאחר כך יוצאים ממנה מנהיגי העולם" נישמע כול כך עלוב שכשקראתי את ההסבר של קרטר לכיתה, ממש ממש התאכזבתי.
ציפיתי למשהו גדול, אולי אפילו עם יורשה לי להגזים איזה כיתת קילרים קטנה נגד הפושעים או משהו.
אבל לא.
ובכול זאת, לא הורדתי יותר כוכבים מזה, כי כולי תקווה שבספר השני הכיתה הזאת תתגלה כמשהו הרבה יותר נחוש והרבה יותר מסתורי.
כי ברצינות, למה בדיוק ראש הממשלה או מפקד של צבא אמור לדעת לפרוץ דלתות עם סיכה?
אני לא יודעת...

דמויות:

ג'ו- היא עיצבנתה אותי כבר מהרגע הראשון. היא אומנם הייתה חביבה וחברותית, אבל איזה חברה היא בדיוק, שמאמינה לאוייבת שלה ולא למי שהצילה אותה או הייתה שם בשבילה כול כך הרבה פעמים? ועוד ברגעים שכן הייתה שפויה.
אני לא לוקחת את התירוץ הזה של "שחכתי מה היה שם". ואפשר לומר במילה אחת- אני שונאת אותה.
לעומת זאת רייצ'ל, הייתה חברה נאמנה, ועם תישאלו אותי לה מגיע להיות בתפקיד החברה הכי טובה של אלי וממש לא לג'ו...
קרטר- אוי קרטר. עם מתסכלים על זה ככה, מי לא הייתה רוצה חבר כמו קרטר? רק חבל שבסוף יש ריסון מצד אלי, וניצוץ של חיבה זורח שוב לכיוון של סילבן בלב שלה.
סליבן- אני חושבת שהוא לא רשע כול כך כמו שהציגו אותו. יש לו בעיות רציניות כן. אבל באמת- לחצי מהדמויות שם יש בעיות!
ואלי- טוב. אני באופן אישי לא ממש מתחברת בדרך כלל עם דמיות ראשיות, בדרך כלל יותר עם הדמיות המשניות. אבל משהו באלי טיפה מצא חן בעיניי. אול העובדה שלא הציגו אותה כ"עלמת החן שמחכה שיצילו אותה" ואולי בגלל שהיא כול כך מזכירה את בני הנוער של היום.
ככה או ככה, חיבבתי אותה יותר מאשר חיבבתי כול דמות ראשית אחרת בספרים שקראתי. ומהרגע שקרה המקרה הנורא, בה רות שוספה למוות, כול הספר עד השמונים וחמש העמודים האחרונים הרגשתי מועקה חזקה בלב ורצון לבכות. רציתי לבכות בשבילה, הרגשתי שהיא לא מספיק התפרקה על מראה מזעזע שכזה. אולי כי הדמות שלה אמורה להיות חזקה, או אולי בגלל שהסופרת לא ממש הקדישה לזה מחשבה. ככה או ככה התפקרקתי בשביל שתינו.
יש עוד דמיות בספר, אבל אני לא יכולה לפרט על כול אחת מהן כאן.

ולסיכום: שווה לקחת את הסיכון ולקנות אותו. זה ישמע צפוי בהתחלה, זה ישמע אולי קצת כמו חיקויים לכל מני ספרים אבל תאמינו לי: אין לכם מושג מה הולך לקרות שם. ואגב, עד שהספר השני לא יצא, גם אני לא ידע מה באמת קורה שם. כי הספורת החליטה להשאיר כול כך הרבה קצוות לא פתורים, שהקורא רק רוצה להגיע כבר לספר השני.
ספר מתח, רומנטי מאוד עומד ממש וכמעט על גבול הסקסי ועוצר נשימה.

תהנו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נוגיש :)
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

בדרך להוגוורטס עצרתי בקימריה.
ספרים מצויינים (שרכשתי במו), מחכים על המדף. אחרים, מושאלים, לכן הם נדחפים בתור, לפני המצויינים.

אז מי נדחפה?!
אלי שרידן, בת 16, מלונדון.
אחרי הפעם השלישית שהסתבכה עם המשטרה הוריה החליטו לרשום אותה לפנימיה, "אקדמית קימריה".
קימריה, אקדמיה של פעם, מבנה עתיק ללא טלוויזיות, מחשבים, טלפונים או קידמה.
ובכל זאת בקימריה לא משעמם. עמוסים בשיעורים ועבודות, רכילויות, משחקי שולחן ומשחקי חוץ (קריקט) זוהרים.
וכמובן התבגרות, הורמונים ואהבות.

ומה דעתי?
ספר נוער-מתח שהכניסו בו מסתורין שדומה יותר למסטיק נמתח מאשר למשהו מותח באמת.
שאלות ותהיות שחוזרות על עצמן עד מיאוס, אלימות רבה יותר (גם אלימות מינית) מאשר הייתי רוצה שתמצא בספר לנוער.

אני מאוד אוהבת ספרי נוער. הספר הזה בסדר, לא יותר.
קצת יותר מדי אש, עשן ודם לספר נוער, בעיני.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•michalro
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

רציתי לכתוב ביקורת על "תיכון לילה."
התיישבתי מול המחשב, וחשבתי.
ואז הבנתי.
אין לי מה לכתוב.
אין מילים שיוכלו לתאר את גודל האכזבה שלי מהספר העלוב הזה. אני לא אוהבת להשמיץ ספרים, אבל הספר הזה פשוט דורש השמצה. הייתי מציעה לסופרת, או למי שלא אחראי על הכריכה המזעזעת למדי של הספר המזעזע למדי הזה לכתוב בגדול בכריכה :"השמיצו אותי."
אבל אני חושבת שמיצינו את המילה "השמצה".

מאיפה להתחיל? מהדמיות השיטחיות להפליא? מהעלילה הכול כך לא מעניינת, מהכריכה הכעורה?
אני חושבת שנתחיל בעלילה, כי זה הגורם הבעייתי ביותר בספר.

ההתחלה נראתה "מבטיחה" למדי, הגיבורה הראשית היא "פנקיסטית" "מגניבה", ואיך אנחנו יודעים את זה? כי היא ריססה על דלת חדר המנהל "רוס ההומו."
אלי, פושעת שכמוך.
הסופרים נורא אוהבים להקצין דמויות, או שהדמות היא גותית-שונאת אדם-חסרת חברים-מרססת על דלתות-פושעת מטורפת, או שהדמות היא ורודה מארץ הורדרדים-מלכת השכבה-אני אוהבת את עצמי יותר מדי.
במקרה של אלי, התחלתנו עם הפושעת, וסיימנו עם פרחה נוצצת.
אני מודה, אלי באמת עברה תהליך התבגרות.
ולא לטובה.
כלומר, היא התחילה בתור שונאת אדם, נכנסת לכלא, לובשת נעליים מגניבות להפליא, וסיימה בתור פרחה נוצצת, שאוהבת את עצמה ואת המראה שלה קצת יותר מדי.
מה הבעיה של סופריי הנוער של היום? אני לא מבינה, מה הבעיה שתהיה דמות נורמלית, אנושית לשם שינוי, עם מניעים מובנים, לא יפהפיה הורסת, לא מתאהבת בכול בן שהיא רואה.
כלומר, אני מסכימה שדמויות צריכות להיות מיוחדות, ובעיקר דמויות ראשית.
אבל הסופרים חייבים להבין שגיבורה ראשית לא חייבת להיות מוקצנת עד כדי כך, כדי שנוכל להתחבר אליה. אני לא אומרת שדמויות לא צריכות להיות משונות או מוזרות, אבל אני מוחה כנגד הגישה הזאת שאו שנערות הן פושעות, או מלכות ורודות.
ואנחנו נתקלים בזה כול כך הרבה פעמים.
נערה מגיעה למקום חדש, שני בחורים מתאהבים בה וכו'.
אבל אחד הדברים שהפריעו לי בספר היה שכול הזמן דיברו על ריכולים. רכילויות. ריכול.
חצי מהספר לפחות הוקדש לנושא הכול כך חשוב הזה. אני אישית חושבת שצריך לעודד ילדים לחשוב שמה שאחרים חושבים עליהם לא משנה, ושהם יכולים לעשות כאוות נפשם, אבל מי אני, נערה טיפשה בת 13 מישראל, שתתווכח מול הגאונה סיי ג'יי דוהרטי ?
הדמויות היו כול כך שטחיות, גם סילבן וגם קרטר, וגם ג'ו וכול שאר הדמויות שכבר שחכתי את שמם.
אבל למי אכפת? גם ככה כול הספר מתמקד באלי-קרטר-סילבן.
אה.. ובמנהלת המוזרה שלהם איזבל דה לה משהו.
עולב. עולב. עולב.
והכריכה, הכריכה הנוראה. אחוזה מאיימת (שאגב, לא זהה לתיאור שבספר) ו"אפלה", ושמיים מסתוריים (כן, בטח) ו...חכו לזה, ירח. ולא סתם ירח, הו לא, ירח מלא !
כן כן חברים, פרס הכריכה הגרועה ביותר של השנה הולך ל .. (מי שעיצב את הכריכה הישראלית לספר, ואני לא יודעת איך קוראים לו וגם אין לי כוח לברר).
והרי לכם, סיקור קצר על ספר גרוע ביותר.
לא לקרוא לעולם.
קריאה אסורה בהחלט.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Pipes
דירוג
2.0
לפני 13 שנים

“לא משהו.. בשביל להגיע למשהו בכלל צריך לעבור מאה עמודים לפחות עד שמגיעים לעלילה בכלל כל הזמן חיכיתי ל”