אני מתארת לעצמי שלהיות מלכה בגיל טיפש-עשרה עם אבא פסיכופת שרצח חצי מדינה, ובמקרה גם הוא נרצח על ידי בחורה עם עין ירוקה ועין כחולה זה לא פשוט. אה, כן, ויש גם את קורא המחשבות העיוור.
אז אולי גם לסופרת לא פשוט לרקום כזה סיפור שיתחיל בצורה מעניינת יותר, אבל בחיי, עד עמוד מאה חמישים קראתי בממוצע שני עמודים ביום. לפחות בהמשכו הוא נעשה מעניין, עד לנקודה מסויימת (כלומר, אתמול) שאחריה לא יכולתי להרפות ממנ