נתקלתי בספר הזה בחנות ספרים שמוכרת ספרים במבצעי הנחה והעותק הזה היה האחרון שנשאר להם . שמו של אלבר קאמי הסופר והפילוסוף מוכר לי היטב ואף קראתי את ספריו הידועים "הזר" ו"הדבר" בשפת המקור שלהם - בצרפתית.
אבל הספר הנ"ל הוא באמת יוצא-דופן. למעשה מדובר בטיוטא של ספר שכתב קאמי . טקסטים שהם רק חומר הגלם הבסיסי של הסיפור, מלווים בהערות המקוריות שכתב המחבר עבור עצמו למשל הוראות להרחבה בקטעים מסוימים ועוד הערות מסוגים שונים.
כידוע נהרג קאמי בתאונה באמצע חייו ובשיא תהילתו ולכן לא זכה להשלים את הספר הזה.
מדובר גם כאן בסוג האהוב עליי של ספרים, של תיאור זיכרונות ילדותו ותיאורים היסטוריים של משפחתו. בלי לכתוב למעשה שזוהי אוטוביוגרפיה. קאמי נותן כאן לגיבורי ילדותו ונעוריו שמות אחרים, למרות שברור לכל שהמעשים והמקרים שקרו לגיבור הספר שנקרא כאן "ז'ק" - קרו למעשה לאלבר הילד עצמו...
קאמי גדל במשפחה ענייה מאוד ללא אב. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה ואלבר הילד גדל עם אמו, סָבָתוֹ וכמה קרובי משפחה מתחלפים שלא בהכרח תמכו במשפחה כספית.
בפרק מרגש מתאר קאמי את מורה בית הספר העממי האהוב שלו שהיה לו סוג של אב ובעיקר בזכותו המשיך קאמי את לימודיו בתיכון במקום שילך - כפי שרצתה משפחתו - לעבוד ולהביא מעט כסף הביתה...
הספר מתאר גם בצורה מאוד אישית, את יחסי הצרפתים והערבים באלג'יר. חשבתי על כך שיש מקבילות רבות בין אלג'יר של צרפת והשטחים אותם כבשה ישראל במלחמת ששת הימים.
בשתי הטריטוריות היו המתיישבים ששלחה "המדינה הכובשת" מיעוט בתוך רוב עצום של ערבים
הרי גם המתיישבים הלבנים הצרפתים וגם המתנחלים ביהודה ושמרון ראו ורואים את כל הארץ כארצם המובטחת. כידוע נפתרה הבעיה באלג'יר בצורה מאוד כואבת בכוח הזרוע, לאחר עימותים בין הצרפתים והערבים במחתרותיהם, במלחמות שגבו מחיר עצום בחיי אדם וגם בין הצרפתים לבין עצמם, עם ארגוני מחתרת של צרפתים ילידי אלג'יר, שהתנגדו למהלכי ממשלת צרפת. כידוע הסתיים הסיפור הקולוניאלי הצרפתי באלג'יר בגירוש כואב של קרוב לשני מיליון צרפתים, אל מדינת האם שלהם.
אותי מאוד עניינו לכן תיאוריו ההיסטוריים של קאמי, כיצד הגיעה משפחתו בסוף המאה התשע עשרה מצרפת, למקום יישוב רחוק ונידח באלג'יר, עם סכנות של שודדים ומתנכלים ערבים וכמה שהתיאור הזה דומה להתיישבות היהודית בסוף המאה התשע-עשרה בפלסטינה - ארץ ישראל...
הספר יצא לאור רק כשלושים וכמה שנים לאחר מות מחברו.
כל כך עצוב לחשוב על כל אותם ספרים נהדרים שיכול היה קאמי להמשיך לכתוב לולא נהרג כאמור... בכל מקרה מדובר לדעתי בספר מרתק ואף מרגש ואני ממליץ עליו מאוד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
