אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס
אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיחולי מוות.
אַוֵוכ לַה פַּארִי אֶל דוּ סֵר. שתי אחיות יש בפריז: ז'וזפין ואיריס.
ז'וזפין החכמה, המרושלת והמוזנחת נשואה לאנטוניו, לוזר מובטל חדל אישים שבוגד בה עם פדיקוריסטית שקוראים לה מילן. יש להם שתי בנות. אורטנס היא יפהפיה חוצפנית, חשדנית, חמדנית, פלרטטנית ופתיינית שאוהבת כסף יותר מכל דבר אחר בעולם. קיים סיכוי שעם מכלול תכונות שכזה היא תגמור כפילגש עגבנית של איזה חטייאר טחון. זואה היא תמימה ושמנמנה, שזה פשע כלפי האנושות במיוחד אם האנושות מתגוררת בבירת האופנה העולמית ופרט אחד מתוכה מתגורר בחדר הסמוך. יש לה שכנה ממוצא סקוטי בשם שירלי שהיא אם חד הורית לגארי ואופה עוגות למחייתה. יש מצב שהיא מנויה על ערוץ היוטיוב של ליאן מוריארטי. ייתכן שיש קשר בין העוגות של השכנה לבין הבת השמנמנה.
איריס היא האחות היפה, המוצלחת והדומיננטית שפעם הייתה לה קריירה אבל כיום היא מתפקדת כאשת איש קרייריסט וסובלת משעמום וחוסר מיצוי שהוא נחלת חלקן של נשים טחונות. כצפוי היא נישאה לעו"ד עשיר ומצליח שקוראים לו פיליפ והוא אושיית חברה מדרג איי ליסטר בפריז. יש להם בן אחד שקוראים לו אלכסנדר. יש לה חברה רכלנית שמספרת לה שבעלה בוגד בה. בעלה של איריס, לא של החברה. הוא בוגד בה עם גבר. כן, לדרג יש גם זרג. האם בגידה עם מישהו שאת לעולם לא תוכלי להתחרות בו כי לו יש בולבול ולך אין היא אכן בגידה או שזה בכלל לא כוחות?
לאמא של ז'וזפין ואיריס קוראים אנרייט. היא נשואה לגבר עשיר וזקן שקוראים אותו מרסל, ושניהם שונאים זה את זה בהדדיות נפלאה. מרסל קורא לאנרייט קיסם ומשגל את מזכירתו זוזיאן מאחורי הגב של הקיסם. מזקירה מצטיינת בחר לו מרסל. רק לא הבנתי איך אפשר לשגל מאחורי גב של קיסם שהרי מאוד דקיק הוא הקיסם. זוזי אן, את מסתירה את הקיסם. זוזיאן המזכירה מצידה (ואולי גם מאחוריה או מלפניה, כנראה מאחוריה) משתגלת עם עובד אחר בחברה של הבוס שלה, שכזכור משתגל איתה מאחורי גבה של אשתו הקיסם. ממש תהלוכת STD בחוצות פריז. טוב, אולי לא בחוצות פריז אלא בבפנות פריז כי הם בכל זאת מנסים לשמור על איזושהי דיסקרטיות.
המובטל עבד בעברו בחברה שמארגנת טיולי ציד. אני מתה על תאונות ציד, ובמיוחד אני מתה על תאונות ציד עם מתים. חבל שהוא לא מת כבר אז. ועכשיו המובטל מצא עבודה בחוות תנינים בקניה שבה תנינים מתחילים את חייהם בבריכה באפריקה ומסיימים אותם בטרם עת כארנקים, תיקים, נעליים ושלל פריטי אופנה אחרים בשאנז אליזה בפריז. אינשאללה ינשנש אותו תנין לארוחת בוקר אבל שיישאר לו מקום בבטן גם לחברים שלו. זה יהיה ממש קטע אם אנטוניו יגמור כתיק עם שִיק צוֹרְפַתִיק בידיה של גיסתו העשירה איריס. היא תוכל לקרוא לו תנינטוניו.
עכשיו חברו את הדמויות בקשרי שכנות, חברות, נישואין, בגידות, פילגשות, משגלים, פיתויים, הון, שלטון, עיתון ועולם תחתון (במובן של לאנז'רי) ככל העולה על דעתכם או מוציא אתכם מדעתכם. סביר להניח שלא תהיו רחוקים מהאמת. מי יודע, אולי איריס תחליט שאם בעלה בוגד בה עם מישהו שיש לו בולבול היא תתקין לעצמה בולבול יותר גדול בעזרת רופא פריזיאני שרמנטי שרגע לפני ההשתלה יבין שאיריס היא אהבת חייו האבודה ובמקום בולבולון יגדיל לה את המרפסת ואז הם יעברו לגור בדירתו המפוארת הצופה אל האַרְק דוּ טְרִיוֹמְף ויום אחד כשהם ישבו במרפסת וינשנשו פוּאַה גְרַא איריס תצפה בפשוטי העם המטיילים ברחוב ותגלה שאחות חדר הניתוח של הרופא השרמנטי שתמיד הייתה מאוהבת בו נקמה באיריס על שגזלה את אהובה הלא ממומש ופיתתה את בנה אלכסנדר שעכשיו הוא נער השעשועים הפריזיאני שלה. ואז היא תיחנק במקום עם הפוּאַה גְרַא שלה. סוף טוב הכל טוב.
אין סוף לאפשרויות כי כמו באומנות גם באופרת סבון אין דבר כזה שאין דבר כזה.
סֶה לַה וִי. מֶרְד.
ננטש מחוסר עניין ומהיעדר כוח סבל לנסות למשוך עד סוף הספר רק מתוך תקווה שבסוף כולם ידביקו זה את זה באיזו מחלת מין חדשה בשם שַגֶלֶת פַּרִיזְיאֵן וימותו.
אבל העטיפה היא משהו משהו. היא פרט מכונן שנפלה בחלקו הזכות להימנות על האבות המייסדים של רשימה שלי שנקראת צבעוניות מיליטנטית מזרם הגרדיאנטיזם הפוביסטי הטרום מודרניסטי כולל צבעוניות פציפיסטית אנימליסטית פסאודו מינימליסטית מזרם האינפיטיסימליזם האינפנטילי המאוחר. בקיצור: חרטטיאדה. אבל צבעונית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
