חובבי השירה, חובת הקריאה מוטלת עליכם! אך אני בטוחה כי גם אלו הפחות חובבים יצליחו למצוא חיבור לשיריה יוצאי הדופן של המשוררת האגדית דליה רביקוביץ.
מורתי האהובה למחול מימי בית הספר העריצה את דליה רביקוביץ.
היינו קבוצה של כמה רקדניות מצטיינות שביצעו ריקודים מורכבים ורציניים איתם יצאנו לייצג את הלהקה הייצוגית של כפר סבא.
נשמע כמו עוד חוג לריקוד, אבל זה לחלוטין היה מעבר לזה.
אחד הריקודים שזכורים לדורות ושוחזר בכמה גרסאות היה ריקוד בו הכוריאוגרפיה "מולבשת" על מוזיקה צרפתית ביחד עם הקראת טקסט מתוך שניים משיריה של רביקוביץ. האחד "בובה ממוכנת" והשני "סינדרלה במטבח". שני הטקסטים פמיניסטיים ומדברים על הרצון להשתחרר מנורמות ומוסכמות ולהיות חלק שווה מקבוצה.
באחד משיעורי המשחק שלי, התבקשנו לקחת טקסט של שירה ספרותית ולבצע אותו כאילו היה מונולוג. לנתח אותו לגורמים ולהסתכל עליו באור אחר.
כך יצא, שהמשוררת הראשונה שעלתה לראשי, עוד מימי הילדות הייתה דליה רביקוביץ. באותו רגע, הבנתי שהתנועה שביצעתי לצד הטקסטים שלה תלווה אותי כנראה לכל חיי. נכנסתי לסטימצקי ופתאום ראיתי מול עיניי את קובץ השירים המחודש הזה של דליה רביקוביץ. קובץ אשר מכיל שירים מכל הזמנים. קניתי.
זה לא שלא קראתי שירה בעבר, אבל הפעם באמת הרגשתי שיש לזה ערך ריגשי רב עבורי.
כמעט לכל שיר יש סיפור מאחוריו וכמעט לכל שיר הצלחתי לצייר תמונה בראש, להבין בערך מאיזה מקום נכתב ולמה. ההשראה שעוררו בי שיריה גרמה לי לחקור קצת אודותיה של רביקוביץ ולהבין מעט על חוויות שעברה בילדות ובנעורים, חוויות חזקות שחלקן ניכרות מאוד בשיריה כמו למשל אובדן אביה בגיל כה צעיר עקב תאונת דרכים או בעיות חברתיות ונטייה לדכאונות.
משוררת מסקרנת, מעניינת ומרגשת שגרמה לי למצוא עניין רב בנושאים בהם היא נוגעת.
פעם בכמה דפים אני קוראת שיר והוא מעביר בי צמרמורת. מה אפשר לבקש יותר מזה.
על דרך הטבע –
אדם יוצא בבקר או בצהרים
או בערב
מביתו ונעלם.
מה פירוש נעלם?
והרי מי שאינו כאן נמצא שם.
אבל נעלם כפשוטו נעלם.
פרושו נוטש, פרושו נטוש
פרושו הלך לכל הרוחות.
וזה ההסבר על דרך הטבע:
חשך על פני תהום.
ושם המקום נקרא עולם
על דרך ההעלמות.


















