ספר שמאוד אהבתי בתור ילדה, לדעתי זה היה אחד הספרים האהובים עלי. קצת ספויילר
זוהר היא ילדה שמתמודדת עם בעיה בלתי פתירה בתקופה שבה הספר נכתב (היום יש דרך מלאכותית לעשות זאת) -
היעדר גומות חן.
המאמצים של זוהר להשיג את הגומות המיוחלות מזכירים לי את כל המאמצים שהייתי עושה בילדות כדי לעמוד בסטנדרטים שבניתי לעצמי, שכנראה היו גם בהשראת מה שנחשב לשיא היופי החיצוני בחברה הישראלית בתקופה שגדלתי בה (שיער חלק, בהיר, וכל מה שנוטה לאירופאי)
זוהר (וגם אני בילדותי) מגלה המון יצירתיות כשהיא מבקשת להשיג מטרה זו - החל מחיוכים משונים וצביעת הפנים ועד לקסמים...
מה שמאוד גרם לי להזדהות איתה.
אף על פי שהיא ילדה יפה וחמודה, היא בטוחה שאם רק היו לה גומות חן אז...
לדעתי זה ספר שאקטואלי היום יותר מתמיד, כשילדות יותר ויותר צעירות נכנסות להליכים וטיפולים קוסמטיים (מיותרים בעיני, ואפילו מסוכנים פיזית ורגשית)
ונכון - המראה הטבעי הוא בדר"כ יותר פשוט.
אז מה? פשוט זה יפה.


















