ביקורת ספרותית על התיקנים - המפקח הארי הולה #2 מאת יו נסבו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 ביולי, 2017
ע"י רויטל ק.


עוד ספר שהתאים לנסיעה שלי כמו נקודה אדומה למצח.
הנה, הארי הולה ואני נסענו שנינו מטעם העבודה למדינת עולם שלישי.
אפילו שמות הערים דומים: בנגלור, בנגקוק, מתחיל דומה, אותו מספר אותיות...
טוב, על מי אני עובדת.
אני קיבלתי את חוויית הודו הכי סטרילית שאפשר: המסלול שלי כלל מלון-מונית-עבודה ולהפך, המלון היה טוב, העבודה ממוקמת באחד מפארקי ההיי טק הענקיים של בנגלור, מודרנית, נקיה, נעימה. מטעמי כשרות אכלתי בעיקר קרקרים וחטיפי גרנולה.
רק החוויה הדו-יומית של נהר המכוניות-אופנועים-ריקשות-הולכי רגל, שזורם כמו נחל אכזב בשיא הקיץ, מלווה בצפירות שכמדומה מלוות בקביעות כל לחיצה על הגז או על הבלם, הזכיר לי שאני בכל זאת לא בעיר מערבית.
הארי, לעומת זאת, קיבל דירה שורצת תיקנים, וכמצופה מעבודה כמו שלו, קיבל את החוויה התאילנדית, או שמא הבנגקוקית המלאה, האותנטית: תעשיית המין והזנות המפותחת של בנגלור, קרב אגרוף מדמם, אלימות, אוכל חריף.
ובעוד שאני ישבתי רוב היום מול מחשב, מנסה לפתור באגים ובעיות פוליטיות פנים-ארגוניות עדינות, הארי מסתובב ברחובות, מעורב עד צואר בפוליטיקה ארצית ובינלאומית, וחוטף מהלומות, מטאפוריות ואמיתיות, בזו אחר זו.
תיאורי הזוועה, האכזריות והאלימות בספר היו יותר משיכולתי להכיל, בטח כשאני קוראת אותם בלילה, לבד, בעיר זרה.
פה ושם קצת דילגתי, פה ושם התחלחלתי.
ואם את זהות הרוצח הצלחתי לנחש בשלב מאוחר יחסית בספר, הרי שאת זהותם של נפגעים פוטנציאלים במהלך העלילה ניחשתי גם ניחשתי.
הארי הולה הוא לא ג'ק ריצ'ר. הוא לא מנצח כל יריב בכמה חבטות, הוא באופן כללי לא תמיד מנצח.
למעשה, למרות שהוא תופס את הרוצח, יש לו נטיה להפסיד בנקודות הכי חשובות.
בספר הזה, היו לו גם כמה בחירות תמוהות בנוגע למידע שהוא קיבל או בחר לחלוק, שהפריעו לאמינות.
אם כי לא בטוח שאמינות זה מה שמחפשים כשקוראים ספרים מהסוג הזה.
בכל אופן, דמות הבלש הלא מושלם, האלכוהוליסט, המיוסר, הטועה, קיצונית לי מדי אצל נסבו, וזה בלי לדבר על האכזריות.
אני חושבת שאני צריכה הפסקה מנסבו ומהגיבור המיוסר שלו בתקופה הקרובה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה חני.
גם לי היה ממש קשה לדמיין את עצמי בהודו...
דמיינתי בקלות הרבה דברים מופרכים כמו פספוס טיסות, טעות בהזמנת הכרטיס, הליכה לאיבוד... מה לא.
הכל חוץ מזה שאגיע לשם.
אבל הגעתי בסוף, ואפילו חזרתי בשלום:)
שמחה מאוד שעשיתי את זה.
זו היתה אמנם חוויה סטרילית, אבל חוויה.
ועל הדרך, התגברתי על כל מיני פחדים רציונליים יותר ופחות.
חני (לפני שנה ו-10 חודשים)
סקירה יפה.רוויטל ממש קשה לי לראות אותך שם בהודו.את הארי אין לי כל בעיה למקם שם. אתך זה אפילו בלתי נתפס.
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
דני, אני בטוחה שיש ביקורות שיכולות לעשות את העבודה ההפוכה...
רק צריך לחפור קצת כדי למצוא אותן:)
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
אלון, מסכימה לגבי האווירה אבל גם היא היתה יותר מדי בשבילי. מנות גדושות מדי ממנה.
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה אפרתי, איכשהו, שני הספרים הראשונים האירו לי גם את הספרים הבאים שאהבתי יותר באור קודר יותר.
אבל האמת שאני לא זוכרת אותם מספיק.
אולי... אקרא שוב... מתישהו...
אולי.
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
אוקי, כשחיפשתי מידע באינטרנט על בנגלור הגעתי לאתר הבא (http://www.tuktuk.co.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95/%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A8), ואני אצרף ציטוט מתוכו:
"משרד התיירות בבנגלור מורה לנשים להישמר בשעות הלילה, לא להסתובב בגפם ולא לנסוע לבד באוטובוס כשחשוך."
אז איכשהו, זה קצת הרתיע אותי מלטייל לבד בבנגלור...
(בשעות היום הייתי בעבודה. משום מה משלמים לי משכורת על עבודה ולא על טיולים).
אוקי (אורית) (לפני שנה ו-10 חודשים)
לדני, נסה לקרוא ביקורות ל"המושיע", "לאיש השלג", "נמסיס" גם ל"עטלף" למשל למרות שהוא שונה במעט - ביקורות של אחרים, גם שלי, אולי תבין מה יש בו.
רויטל ק. (לפני שנה ו-10 חודשים)
יעל, לא אהבתי אותו.
קראתי, נמתחתי... אבל לא נהנתי.
דני בר (לפני שנה ו-10 חודשים)
כל סקירה כזו ודומות לה, מרחיקה אותי מהסקרנות לראות מה כל כך מושך בספריו של יו נסבו.
אני ממתין לביקורת שתגרום לי ההפך.
שבת שלום :)
אלון דה אלפרט (לפני שנה ו-10 חודשים)
אני אהבתי גם את ״העטלף״ וגם את זה. נכון שהם עדיין לא מלוטשים כמו הספרים המאוחרים יותר, אבל לנסבו יש כישרון לאווירה, וזה משהו שהיה בשפע בשני הספרים האלה, וגם בסדרה של אוסלו. עם זאת, יש אצל נסבו משהו מעייף, אני לא יכול לקרוא שניים שלו אפילו עם רווח של כמה חודשים ביניהם.
אוקי (אורית) (לפני שנה ו-10 חודשים)
אהבתי את התיקנים (אם כי יש נסבואים טובים הרבה יותר), את העטלף אהבתי מאוד עם הבוסריות שלו - אבל, על טעם וריח וזה... יש נקודה הרבה יותר נקודתית בביקורת שלך רויטל - חבל נורא, נורא שלא מיצית גם את הכמה ימים האלו בבנגלור - שלא יצאת ממרחב הנוחות הסטרילי לחוות את המקום. נכון, זה מעט מדיי זמן, וכן, צריך להתגבר (וזה לוקח כמה שעות) על הריחות והמראות והרעש והזוהמה והצבעים והערבוב המבולגן שאופפים את הסביבה (ואני מניחה שבבנגלור - הכול קיים אולם במינון "נקי" יותר) - אבל אחרי ש"מקלפים" את הקליפה החיצונית ומצליחים להניח אותה מנטלית בצד - הודו הזו, נכון היא תת-יבשת ענקית, ואני חוויתי רק מדלהי וצפונה של הודו - אבל, לא משנה איפה - היא מרתקת.. מרתקת, ומדהימה.. ההתנהלות, הצבעים, הריחות, הטעמים, המנטליות הכל כך אחרת שניבטת מעיניי המקומיים.. ולא משנה איפה, מדהים. חבל שלא ניסית להתערבב.. אפילו לחוויה של ימים בודדים. ואין מה לחשוש מהם, במנטליות שלהם ההודים נחמדים..
אפרתי (לפני שנה ו-10 חודשים)
אם הייתי חושבת כמו יעל הייתי מרוויחה. כי העטלף הוא ממש בוסר לעומת הספרים המאוחרים והספר הזה? תסלחו לי, קראתי אותו לפני כמה חודשים ואני לא זוכרת כלום. מה היה שם? זה לא בגלל הזיכרון לטווח קצר שנפגע במהלך השנים, כי ספרים שהטביעו בי חותם לפני חודשיים או שנה או שנתיים אני זוכרת מצויין, כמו שיר לאיזי ברדלי, גחליליות, ראיתי איש (!) או נתתי לך ללכת ועוד רבים וטובים. זה קרה לי עם עוד ספר מתח שטחי להפליא של פיטר ג'יימס, העשירי בסדרה. קראתי ואני לא זוכרת כלום.
וביחס לנסבו, אדום החזה, המושיע, נמסיס ואיש השלג טובים פי כמה. אז חבל לבזבז את הזמן על התיקנים.
ואם דווקא רוצים נורדים, תקראו את המבשר של קארין פוסום.
yaelhar (לפני שנה ו-10 חודשים)
אהבת את הספר?
אני הפסקתי את "העטלף" באמצע (אכזבה גדולה) ולספר הזה כלל לא הגעתי. החלטתי שאם כבר הארי הולה - אתרכז בעלילותיו בנורבגיה (הספרים המאוחרים) ואוותר על העולם השלישי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ