קראתי את סדרת הארי הולה בסדר בו היא תורגמה (הן בעברית והן באנגלית), דהיינו התחלתי בספרים השלישי עד השישי ולאחר מכן הספר הראשון ולבסוף ספר זה, הספר השני. אני בהחלט שמח שזה הסדר בו קראתי את הסדרה, כי בעוד שהתאכזבתי מעט מהספר הראשון ואולי לא הייתי ממשיך לשני אם לא הייתי יודע שההמשך הרבה יותר טוב, בוודאי שלא הייתי ממשיך אם הייתי מתחיל בשני הספרים הראשונים. במילים פשוטות יותר, זה הספר הגרוע מבין ששת הספרים הראשונים, ולמען האמת, הספר היחיד בסדרה שאפשר להגיד שהוא פשוט לא טוב.
אני לא בטוח מה גרם לנסבו למצוא את הקול שלו בספר השלישי, אבל בספר השני הוא בהחלט לא עדיין לא מצא אותו ואפילו איבד את מה שהוא מצא בראשון. הארי הולה פשוט לא שם. בעוד שכל הספרים בנויים על כך שהולה עושה טעויות במהלך החקירה ובסוף פותר את הבעיה כולה על ידי שיטור טוב והברקות, בספר הזה הוא רק עושה טעויות והעלילה נפתרת לא ממש על ידי מעשיו אלא במידה רבה במקריות. יש גם כמה חורים בעלילה והסיפור כולו לא משכנע.
אחרי שהשקעתי כל כך בסדרה, אני מניח שלא הייתי מדלג על הספר הזה גם אם הייתי יודע את כל זה מראש, אבל עדיין זו אכזבה לא קטנה. אני בהחלט ממליץ לא לקרוא את הספר הזה עד לאחר הספר השישי, אחרת יתכן וכבר לא תמשיכו הלאה. אני נותן לו שני כוכבים מתוך חמישה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
