עם סמי מיכאל התייחדתי בין אכילת המצייה המפורסמת בפסח בתוספת סוכר או בלי, לבין כפית החרוסת שהתרוקנה והתמלאה ישר מהצנצנת, בתוך הצמידות המשפחתית והמחויבויות והטיולים והתוכניות שהצלחתי לרקום בימי החג תוך כדי ההתקלפות מהבגדים החמים ועד שחזרתי לשגרה המבורכת .
אז לפני הכול, את תשומת הלב אפנה לבחירתו של הסופר בשם "ויקטוריה "- שהוא גם צורת הנקבה של השם ויקטור, אבל כאן ברומן הזה, הוא משמש יותר כמבטא את שמה של אלת הניצחון הרומית .
כי : -
הוא מכיל עוצמה ,
שאפתנות,
חוש צדק ,
מנהיגות
ויכולת הובלה,
בקיצור זהו שם שמסמל – ניצחון .
וכך כנראה רצה הסופר את הגיבורה שלו. כזו שצועדת כבר בתחילת הספר בגוו זקוף, על הגשר שעל נהר החידקל- אף שבכוונתה לסיים את חייה, (סצנה יוצאת מהכלל שמוזכרת מספר פעמים במהלך הרומן הזה) ולאורך כל הצמתים בחייה תגייס את מעט המשאבים העומדים לרשותה בניסיון לשבור את תקרת הזכוכית מעליה . ולרגע אני חושבת שיש ממש במחויבות הראשונה המופקדת בידינו, כבר עם בחירת השם שלנו, לבין זו שאנחנו לוקחים בהמשך, ואין מנוס מלשקול מחדש את הסוגיה : "מה קדם למה הביצה לתרנגולת או ההפך" .
נהרות וגשרים משמשים תמיד אנלוגיה לחיים ולדרך שאנחנו בוחרים לצלוח אותם . והרי זו המשימה של כולנו כמעט, ולא משנה מה תהייה נקודת הפתיחה .
ועכשיו לגופו של עניין .
ברומן הנפלא הזה סמי מכאל מכנס את מיטב היצרים גם אם הפרימיטיביים ביותר ובאינטימיות גברית ונשית כאחד (אמרו עליו שהוא הצליח להיכנס לעורה של אישה) הוא מפלרטט בחושניות יוצאת דופן עם השפה ועם יושבי החצר של הקהילה היהודית בבגדאד שעל גדות החידקל, מראשית המאה. קהילה שנחשבת לעתיקה ביותר. וכמה יפה הוא עושה את זה .
הוא מקים עבורנו תפאורה עשירה של מסורת ודת, מתאר את חיי החברה הקשים, את הבערות ואת העוני, ואת מצבם הנחות והמקומם של הנשים, ואת זימת הגברים הבלתי נסבלת וידם הקלה הנשלחת אל האישה, שוזר ביניהם סיפורי הישרדות, מכניס בתוכם את הריחות והטעמים, את פלפולי השפה, את המזמוטים ותאוות הגוף, ואת המנהגים והאיסורים והחוקים וגם את האמונות התפלות שהיו חלק בלתי נפרד מהתרבות ההיא, ומצליח לגרום לנו לפנות מקום ולהכיל את מאמציהם כישלונותיהם והצלחותיהם הקטנות כגדולות –של הגיבורים שלו למרות הבערות, ולמרות העוני.
המבקרים ציינו את "ויקטוריה" כהישג ספרותי אמנותי ותרבותי יוצא דופן, ונתן זך, אפרופו נתן זך, כתב על הרומן הזה - שאינו רק עוד רומן משובח בפרוזה הישראלית, אלא מדובר ברומן הטוב ביותר שבמרכזו עלילת חיי אישה, שנכתב בשפה העברית .
חמש נקודות אני נותנת לו ואפילו יותר !
ולמי שעדיין לא קרא- מומלץ בחום .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
