מי שקורא אותי, יודע שאני חובבת ממוארים ואוטוביוגרפיות. במילים אחרות - תמיד ריתקו אותי אנשים מוכשרים בכל התחומים והפעם מדובר באחד הארכיטקטים המוערכים בעולם, שהוא, אפשר לומר כמעט משלנו, תוצרת כחול לבן. ארכיטקט קנדי/ישראלי/ אמריקאי, ועד כמה חבל שבארץ לא תמיד מפרגנים למי שחי ויוצר ומצליח בחו"ל...
"אילו קירות יכלו לדבר" הוא סיכום אישי ומעמיק של כלל עבודתו וחייו של ספדיה, מי שתכנן שורה ארוכה של מבנים אייקונים בארץ ובעולם, החל מקומפלקס המגורים "הביטאט 67" במונטריאול- המאופיין בצורתו יוצאת הדופן שהיא אוסף של יחידות מגורים טרומיות שנבנו מבטון מזוין וחוברו יחד באתר לכדי מראה של כפר ים-תיכוני, דרך המתחם שהפך לסמלה של סינגפור–"מרינה ביי סנדס" שזכיתי להתאכסן בו ולטבול בבריכת ה"אין סוף" בגובה של 200 מטר מעל פני הקרקע ועד למונומנטים המקומיים כאן בארץ כדוגמת מוזיאון "יד ושם" שאין מילים לתאר את עוצמת החוויה שמשלבת בין ארכיטקטורה לבין התקופה והזוועה, ובמעבר חד גם נתב"ג 2000 ומרכז רבין ועוד...
כתבו על הספר שזהו "שיר הלל ליופי ולאהבת האדם, לחריצות ולנחישות, ושהוא קריאת חובה לאוהבי האסתטיקה." ואומנם הכן כן.
יו יו מה, צ'לן – כתב כך : "ספר על אדם המבקש אחר היופי, האמת ועשיית הטוב בעולם " .
אדריכלות לפי תפיסתו של ספדיה בן ה-87 היום, נועדה לשפר ולהטיב את מצבו של הפרט ולרומם את רוחו. יופי של גישה, וכבר הוא מצא חן בעיני כאדם !
ישנם אומנם אדריכלים בינלאומיים נוספים טובים מאוד ומוכשרים, חלקם אפילו יותר פומפוזיים כדוגמת פרנק גרי, היהודי הקנדי, שתכנן את מוזיאון לואי ויטון בפריז, וגוגנהיים ביליבאו בספרד שהפך מוקד עלייה לרגל לתיירים מכל העולם ועוד רבים אחרים יוצאי דופן כדוגמת הבניין הרוקד בפראג, או כמו נורמן פוסטר הבריטי שתכנן את איצטדיון ווימבלי בלונדון וגשר המילניום מעל נהר הטיימס (התמזה), ורנצ'ו פיאנו האיטלקי שתכנן את מרכז פומפידו, אגב כולם מיודדים זה עם זה וכולם מתחרים זה בזה בקבלת הפרויקטים הגדולים והיוקרתיים ביותר, אבל אצל משה ספדיה שגר בסאמרוויל מסצ'וסטס, והמחזיק בבית המשקיף על אבני הכותל בירושלים ברובע היהודי, העקרונות המנחים אותו כאדם קודמים לעקרונות שמנחים אותו כאדריכל וזה אומר הרבה בין אם מדובר במבנה מגורים, מבנה מסחרי או מבנה דת, ללא עדיפות בתכנון לצורכיהם של המעטים על חשבון הרבים. שאפו שאפו.
ממואר מרתק כבר אמרתי, של איש מבריק ורב אשכולות, שלוקח אותנו למסע בזמן ובין הסיפורים שמאחורי כל הפרויקטים שלו. על ההצלחות והכישלונות והמאבקים ובעיקר האתגרים הנדרשים בדרך לגיבוש המכלול היצירתי .
מ ו מ ל ץ .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
