גבר מבוגר מתחתן עם אישה צעירה ממנו ב-15 שנה, אז מה מיוחד בכך ולמה בחרתי דווקא לפצוח במשפט הזה בוודאי תשאלו, הרי יכולתי לומר גם הפוך: אישה צעירה נישאת לגבר שמבוגר ממנה ב- 15 שנה ? אין לי מושג... יתכן משום שהדגש בנובלה הזו הוא על הגבר – הוא זה שבחר בצעירה ראשון והוא זה שסחף אותה כשנכנע לתשוקותיו.
הוא- אדוארד- פרופסור מומחה בעל שם למחלות זיהומיות-וירולוג, בשנות הארבעים לחייו ורווק, מוצא את עצמו נלכד מרצון שטוף ערגה, בקסמי הנעורים - טובע בין הזרועות והרגליים הגמישות של מושא תשוקתו, נרעש מהישבן החצוף והעור המתוח ושוכח מהכול – לעיתים גם מהנגיפים שאותם הוא חוקר...
והיא – רות – בלונדית צעירה וטמפרמנטית בשנות העשרים לחייה. ועם הנתונים ההתחלתיים האלה אנחנו עולים על הרכבת ויחד איתם מתחילים את המסע.
ואין אחד שלא ימצא את עצמו, גם אם באופן תיאורטי, יורד או עולה על אחד הקרונות וממשיך איתם הלאה.
ווירינחה, הסופר הנפלא שכתב עבורנו את הנובלה הזו, סוחב אתו סיפור חיים לא פשוט, על נטישת אם כשהיה צעיר, והמון, אבל המון בדידות.
מה זה קשור? אפשר אולי יהיה להצליב אחרי גמר הקריאה, לבדוק מה היו המרכיבים שמהן הוא "צילחת" לנו את המנה הזו ובכלל ...
כבר ציינתי בעבר שבשלב הראשון אני מבררת כל פרט על הכותב. נחוץ לי לדעת מה היה "בית הגידול" שלו, המצע עליו צמח והשתלשלות החיים שלו. כי הכול קשור בהכול. לכל דמות שניבראת יש אבא ואימא...
אז נחזור לפרופסור ולזוגתו שבשנים הראשונות בכל הזדמנות, שניהם היו פורטים כמעט לכל דורש את סיפור היכרותם ועשו זאת כל עוד שזה המשיך לתדלק את התשוקה.
אבל, כולנו יודעים הרי, בעיקר הבוגרים ביננו, ש... תוחלת החיים של התשוקה – מוגבלת. תאריך התפוגה שלה די קצר – שנתיים שלוש, אולי, אבל אולי ארבע. זה הזמן שהגוף מפריש את האוקסיטוצין – הורמון האהבה/התשוקה- ואחר כך חוזר לייצור הרגיל שלו, לבסיס האם... ואז, כן, הו אז, מה קורה ? הזוגיות נידונה להערכה מחדש. מי שלקה בעיוורון גדול יותר, נאלץ לייצר תמוכות, או שמצליח לו או שלא, ומי שבכל זאת הצליח לראות מעבר לערפל שייצר "משקה האלים " הזה, ההתפכחות ממנה לא תתבע מחיר יקר והפערים יהיו ניתנים להתאמות ויאללה – הזוגיות יכולה להמשיך ולהיבנות.
אז אדוארד ורות והצאצא שהצטרף לתא המשפחתי המתהווה, מלמדים אותנו קצת על קושי, קצת על יחסים מן הסוג הזה, קצת על אשליות מתוקות שזמנן קצר, על ציפיות שלא תמיד מתגשמות, מאוואים שלא בהכרח ברי השגה, וגם על בגידה שמוסיפה שמן למדורה... בקיצור- על החלום ושיברו.
בכל שלב יכול היה הסופר לבחור כיוון כזה או אחר וזה היה מרגיש בסדר...(מילה נוראית אגב) כמו בסרט "דלתות מסתובבות" משנת 1998, עם גווינת' פלטרו, שיש בו כמה גורלות לדמות הראשית שמתפצלת לכמה עלילות מקבילות. אלא, שמה שמתחיל בתשוקה של גבר באמצע החיים (אולי בריחה מההזדקנות ...) ונסמך על זה בלבד, לא יכול להוביל כי אם לכיוון אחד.
יש המון בדידות בנובלה היפה הזו , והתמודדות עם ההזדקנות.
עוד ספרון של "כתר" מה"סדרה הקטנה".
כששאלו את וירינחה באחד מהראיונות אתו, אם הוא מאמין בקשר של גבר מבוגר עם צעירה כך הוא ענה : "לדעתי הזוג ברומן שלי אינו מתאים מההתחלה. הוא מבוגר יותר, עובדה שהוא מאוד מודע לה ובגלל גילה הצעיר ויופייה, הוא סובל מתהליך ההזדקנות שלו. היא כבר לא מהווה עבורו "פרס" אלא סיבה לסבלו. והיא נעשתה מבוגרת מגילה בגללו.
"מומלץ מאוד.
וכבר אודה לכל אחד ואחד מכם שפינה מזמנו לקרוא אותי .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
