האישה שלא הייתה
כתבה: אילה בן פורת
הוצאת כתר 2019
ספרה השני של הסופרת אילה בן פורת הוא מותחן בלשי נפלא על היעלמויות ומסיכות, חיים גלויים ומה שמסתתר מאחוריהם, על יחסים בין בני זוג ובין הורים לילדיהם, ההתמודדות עם אובדן ובעיקר על חיים שמשתנים בבת אחת ועל הרס בלתי מוסבר של מה שהיה פעם משפחה אוהבת (או שלא?)
יפית בן נעים נעלמת יום אחד ומשאירה מאחור בעל ושני ילדים. במבט ראשון נראה שאין להם מושג מה קרה לה. אמנם ההיעלמות שלה נחקרה על ידי חוקר מיומן, אבל מאז חלפו חמש שנים ולא נמצא שום הסבר לאן נעלמה ולמה. דווקא כשכולם כבר בטוחים שלא כדאי לבזבז זמן ולעסוק בתיק מחדש, מתעניינת במקרה חוקרת משטרתית עקשנית ומסורה, סיגל שמש - לוין. העובדה שקיבלה לידיה את התיק כאחד מתיקי הנעדרים שעליה לסכם, לא מונעת מסיגל מלפתוח מחדש את החקירה, למרות שקיבלה לידיה את התיק רק לצורך סיכום.
המסע של סיגל לגילוי האמת שמאחורי ההיעלמות של יפית בן נעים לא קל. ככל שמתקדמת החקירה היא לא מצליחה לאחוז בשום שביב מידע שיוביל אותה לקצה חוט. אינטואיציה דווקא יש לה, והרבה. לא שזה עוזר לה, להיפך. כולם יוצאים נגדה, אומרים לה שאסור לה לעסוק בענייני נעדרים בכלל ובחידת היעלמותה של יפית בפרט. אבל סיגל לא מוותרת.
בתחושה פנימית ואינטליגנציה רגשית מפותחת היא מבינה שמישהו לא מספר לה את האמת. היא רק לא יודעת מי בדיוק ומה מסתירים ממנה. סיגל מוצאת את עצמה רודפת אחר רוח רפאים בדמות אישה נורמטיבית לחלוטין שנעלמה יום אחד ואין בחייה שום אויב, מריבה או מוזרות בולטת במיוחד.
התאהבתי במיוחד בדמויות האנושיות והפגיעות שבספר. נשים, גברים וילדים שיש להם חולשות ומעצורים, שמנסים להמשיך קדימה למרות הכאב וחוסר האונים שבחייהם האישיים. הדמויות עמוקות עד שנראה שאנחנו ממש מכירים אותן, שאנחנו מצליחים לנחש מה הן מסתירות ומה הן בוחרות לגלות. אלא שמה שנראה לנו כל כך ברור מסתבר בהמשך כמבוך אינסופי של שאלות חסרות תשובה.
לא אספר איך מתפתחת העלילה כדי לא לפגום בחוויית הקריאה. אני די בטוחה שאת החווייה הזו לא תשכחו גם אחרי שתסיימו לקרוא.
הספר מומלץ בחום רב. אין ספק שכל מי שאוהב לקרוא מותחנים משובחים יאהב מאד. חוץ מזה, נקווה שבקרוב יצא עוד מותחן בלשי של סיגל שמש לוין.
גילוי נאות: הסקירה נכתבה כחלק מקבוצת השגרירים של הוצאת כתר-מודן, שאליה אני שייכת.


















