"לא לצעירים!" כתבה הספרנית בעמוד הראשון של הספר.
"למרות הכריכה זה לא ספר נוער" כתבה יעל בתחילת הביקורת שלה על הספר.
קראתי כבר את שני הספרים הנוספים של <mark>גארת' ניקס</mark> שתורגמו לעברית: סבריאל ומוכרי הספרים השמאליים של לונדון. את שניהם חיבבתי (את סבריאל יותר), ושניהם היו בעיני ספרי נוער לכל דבר ועניין.
אבל משחק הנסיכים, הנחתי לאור הביקורות, הוא משהו אחר לגמרי.

***

בעולם עתידני, האימפריה הבין גלקט

החלטתי שאני חייבת לכתוב ביקורת לספר הזה רק אחרי הפעם השנייה שסיימתי אותו. הוא פשוט דרש ביקורת!
כידוע, שבוע הספר אחת התקופות הכי אהובות עלי בשנה. שביל מתפתל של דוכנים עמוסים בספרים, ועוד בהנחה! הבעיה איתי היא, שאני אף פעם לא מסוגלת לבחור. את רוב הספרים גם ככה קראתי, ואלה שלא תמיד גורמים לי להתלבט. לקחת את זה? אולי את זה? ומה אם...
אחרי התלבטות של כמה דקות עם הבחור שעמד מאחורי הדוכן, כבר לא היה לי

#
למרות הכריכה זה לא ספר נוער. זה מדע בדיוני עם קורט פנטסיה. הסופר בונה פה עולם חדש עם אלמנטים מקוריים, לא סיפור של עבר מפואר הלבוש בבגדים עתידניים. הסיפור נבנה באופן רצוף – בלי קפיצות חסרות פשר הנועדות למטרת סגירת חורים ופתרונות סיפוריים – בקיצור מציאה כשרה, מונחת על ספסל וחיכתה רק לי.

אימפרייה ענקית החולשת על מליוני עולמות, חלקם מיושבים על ידי בני אנוש, חלקם על ידי חייזרים. כמו כל אימפרייה ג

ספר נחמד, ההתחלה הזכירה לי מאוד את "המשחק של אנדר". <mark>גארת' ניקס</mark> יצר עולם מגוון עם עומק, מלא בכנולוגיה חיזרית ושלטון קיסרי עם חוקים מוזרים. הדמויות מעניינות וקל להתחבר אליהן. הדמות הראשית עוברת התפתחות ומתבגרת. מרוב הפרטים לגבי העולם ש<mark>גארת' ניקס</mark> יצר, קל ללכת לאיבוד ולא להבין את הטרמינולוגיה מההתחלה. לפי דעתי, היה אפשר בקלות ליצור מהספר סידרה שלמה. דבר אחד שלא הבנתי, בספר מבלבלים בין נקבה וזכר לדוגמא

כשאני יצאתי לחופשה, אשר כללה בתוכה גם רגעים טובים ומאושרים אך גם רגעים של בעיות ותיסכול, ושאלו אותי: "איך היה?", אז עניתי: "היה בסדר".
מסתבר שבשבילי המילה "בסדר" היא סך כל החוויות, השליליות והחיוביות כאחד. היא הממוצע, האמצע, האיזון.
הספר הזה עונה בול להגדרה של "ספר בסדר". הוא גם מעולה, גם טוב, גם לא משהו וגם ביזבוז של זמן. וגם בסדר, כמובן. בקיצור: ספר בסדר.

את הספר התחלתי בסקפטיות. ניתן לומ

אני יכולה למנות על האצבעות שלי את הפעמים שניסיתי לכתוב ביקורת על הספר הזה בזמן החופשה הארורה, ולהצטרך להשתמש באצבעות הרגליים. זה כאילו שאני חושבת על הספר הזה אני נתקעת בבלקאאוט, אז אם אני מצליחה הפעם, תנו לי צל"ש. או שוקולד.

הספר מגולל את סיפורה של סבריאל, בתו של בעל האוב אבהורזן.
סבריאל חיה בעולם שחצוי בחומה בין הממלכה העתיקה, אל ארץ מודרנית ובטוחה יותר מפני סכנות, שהרי, הממלכה העתיקה מוצפת ב

אלוהים (או אלים) אדירים! בבקשה אבל בבקשה שסופרי פנטזיה לנוער יתחילו להתאמץ טיפה כדי להיות מקוריים. אל תטעו, מדובר בספר נחמד מאוד, עולם נחמד, עלילה נחמדה, דמויות מגניבות וכמה טוויסטים. אבל! וזה אבל חשוב, העולם (שלנו) מוצף בספרים כאלה. החיים של נער/ה רגיל/ה אבל בכל זאת קצת משונה התהפכו יום בהיר אחד כשגילו עולם קסום/מיתי שמתקיים במקביל לעולמנו. הם נאלצו לצאת להרפתקה (לרוב מוגבלת בזמן) אול ללמוד את דר

את הספר שאלתי מהספרייה לפני כחצי שנה (יש לי קשרים בספריות, זו הסיבה שהספר נשאר אצלי נצח) בהשפעת התגובות החיוביות ביותר בסימניה. התחלתי לקרוא את הספר בהתלהבות אבל לאחר שליש ספר לא הצלחתי להמשיך יותר. הרגשתי אשמה ומוזרה, כולם מהללים את הספר, איך זה שאני לא מצליחה לסיים. מה לא בסדר איתי? לא הסכמתי לוותר על הספר, אמרתי לעצמי שאנסה שוב ושוב, וכך במשך חצי שנה הספר יושב אצלי בבית ואני משכנעת את עצמי שאחז

לאוהבי ז'אנר המדע בדיוני ממליצה בחום, הספר נע בין מדע בדיוני לקסם. קשה לעזוב את הקריאה ממליצה בחום. גם הספר מראה איך בחורה בת 18 בערך מתבגרת בפתאומיות כיוון שהחיים הועידו אותה לחפש את אביה שנעדר. למרות הקסם והבדיוני הסיפור מאחורי זה מראה איך כוח רצון וייעוד יכולים לחשל ולהצליח, כמובן שבספרי ילדים ונוער הסוף ברובו הוא טוב. ממליצה גם למבוגרים.