רעיון מרכזי בספר: הסבתא לנכדות: מה שקורה לכן כעת אינו "חזרה" לקראת החיים, אלו הם החיים!! שוה בעיני כתובנה שמצדיקה במידה רבה את הקריאה של הספר. זהו אינו ספור גדול. זו סבתא בבית אבות שתופרת שמיכות טלאים. מנהלת שיחות עם בתה ונכדותיה. הסבתא מלמדת אותן מניסיונה ומקשרת את השעורים לשמיכות הטלאים. הכריכה של הספר אסתטית ומושכת את העין. הספר אינו רב מכר נמכר בחנויות יד שנייה בשקלים בודדים. אני אהבתי את הספר בדיוק מהסיבות שתיארתי. בגלל מה שאין בו. אין בו דרמות גדולות.מעשי גבורה, תגליות, אלימות, מתח, נסיעות, טכנולוגיה מתקדמת. ישנה סבתא מאד סימפטית . שמנסה למצוא את הטוב שבדברים הקטנים. שיש לה הזמן להתבונן על החיים מתוך ניסיון חייה. היא אינה מגלה את שאינו ידוע. היא עושה סדר הגיוני בחשוב פחות ובחשוב יותר שבחיינו. קראתי ואהבתי. ומידי פעם אני חוזר וקורא-ספר מבחינתי אינו קרא-סיים והעבר הלאה. ספר שאהוב עלי נשאר ברשותי ואני נוהג לחזור אליו כשמצב הרוח שלי מתאים לכך.

מרבים לציין את הנצחון במלחמת יום הכפורים. למרות תנאי הפתיחה הגרועים נצחנו. עובדתית המלחמה הזו היא טראומה ששינתה את פני המדינה ממדינה מצליחה ומפתיעה בהשגיה למדינה בדיכאון. מהו הנצחון? 1.הופתענו-ההנהגה ושירותי הביטחון נכשלו ובגדול. 2.הצבא לא היה מוכן למלחמה 3.מלחמות גנרלים במהלך המלחמה ואחריה. 4.טרגדיה נוראה הרוגים ופצועים כתוצאה ממה שציינתי. 5.בעת המלחמה רכבת אוירית אמריקאית של מטוסי גלקסי סיפקה כלי נשק ותחומושת ללא תיגבור זה המצב היה יכול להיות גרוע יותר. 6. איבדנו מכוח ההרתעה שלנו באופן משמעותי -עד היום לא הצלחנו להשיב את ההרתעה עובדה שאנו מאויימים ללא הרף. הספר הזה יצא זמן קצר אחרי המלחמה לפני שהספיקו "לטייח" הוא קריא ומציג את העובדות כפי שנראו בסיומה. זה חשוב משום שלא בכל התחומים הוסקו המסקנות. משום שאסור לרגע אחד לשכוח כדי שלא נחזור ונעמוד במצבים דומים בעתיד. בעיני המלחמה ההיא הביאה למהפך. איני בודק מי טוב לישראל ימין או שמאל. זכורה לי תופעה לא סימפטית לדעתי שהיא תולדה של אותה מלחמה שמנהיג ישראלי מהחשובים שקמו שנחשב לאדם הגון וישר והיה לראש ממשלת ישראל כנראה בעיקבות תוצאות המלחמה בנוסף בעיקבות שחיתויות בצמרת עורר לדעתי פופליזם בהיותו מוריד מערך המשכילים פוגע בקיבוצים באופן גורף בכך גרם נזק רב לחינוך שינה את הגישה שכוחה של מדינת ישראל הוא בעדיפות איכותית. תהליך שנראה לי לצערי שעדיין ממשיך. אני יודע שזה עלול לקומם. ישנם הטוענים שהנצחון גדול יותר דווקא משום שהצלחנו למרות תנאי הפתיחה הגרועים להשיב מלחמה ולהציל את מדינת ישראל מחורבן. אני חולק על כך ובעיני משפט המפתח לתאור "הניצחון" ההוא "עוד ניצחון שכזה ואבדנו".

כתבתי ביקורת על הספר הזה ובכל זאת שוב משהו נוסף. אני אוהב את הספר הזה כי אין לי מושג בטכנולוגיה מתקדמת, מכסימום אני יודע להכנס לאתר הזה. איני מבין כלום בהיי טק כי למרות שבני גילי (63) גאים מאד ביכולותיהם המופלאות בתחום ובעוד תחומים.... שגם בגיל 75 הם עדיין מגלים יכולות אדירות(-: פער הדורות חברים. אנחנו המזדקנים ושלא יאמרו "אתה עדיין צעיר" אני לא צעיר. אני מתנשף בעליות. אני מתיישב על הספסל הראשון שמזדמן לי. וכ"ו וכ"ו אני מתבונן בעצמי במראה (בדרך כלל אצל הספר) בבית איני מרבה להסתכל. בהחלט לא מתלהב. אני נוהג לאט ומעצבן נהגים "שנורא" ממהרים. אני שותה בירה לבנה כדי להתחמק ממחשבות שאיני רוצה לחשוב עליהן למרות הידיעה שהקלוריות נכנסות לבטן והיא תופחת. אז אני שוחה ומנסה באמצעות השחייה " לשמור על איזון" וזה לא כל כך הולך. אני שומע מבניי אנשי ההיי טק ו"הננוס חלקיקים" הסברים כשיש להם סבלנות אלי וזה נדיר ואיני מבין מילה. שומע כי צריך להראות התעניינות , אני אוהב אותם ואת ילדיהם (נכדי) אז התעניינות זה טוב ליחסים. לפעמים מרחיק את הטלפון כי בשבילי זה "בלה בלה" אומר יופי שנשמע שמתאים או אוי אוי שמתאים ומשתדל לא להתבלבל. בסה"כ אני רוצה שיהיו בסביבה ושיצליחו. איך ומה אין לי מושג. אני מת על נכדי כי אתם עוד מוצא שפה משותפת. עכשיו תקראו בבקשה את הספר ותבינו למה אני כל כך אוהב אותו וחוזר ומעיין בו. "האני ואני" לאורך ה"ביקורת הספרותית שלי על ספר זה" נראה לי ש"האני" הזה לא לבד יש הרבה מאד כאלו "אני" לכן אני מזדהה אתו וחוזר וכותב מעין ביקורת. אשמח לקבל "לייקים" שאדע שאני לא לבד.

כתבתי ביקורת על הספר הזה ובכל זאת שוב משהו נוסף. אני אוהב את הספר הזה כי אין לי מושג בטכנולוגיה מתקדמת, מכסימום אני יודע להכנס לאתר הזה. איני מבין כלום בהיי טק כי למרות שבני גילי (63) גאים מאד ביכולותיהם המופלאות בתחום ובעוד תחומים.... שגם בגיל 75 הם עדיין מגלים יכולות אדירות(-: פער הדורות חברים. אנחנו המזדקנים ושלא יאמרו "אתה עדיין צעיר" אני לא צעיר. אני מתנשף בעליות. אני מתיישב על הספסל הראשון שמזדמן לי. וכ"ו וכ"ו אני מתבונן בעצמי במראה (בדרך כלל אצל הספר) בבית איני מרבה להסתכל. בהחלט לא מתלהב. אני נוהג לאט ומעצבן נהגים "שנורא" ממהרים. אני שותה בירה לבנה כדי להתחמק ממחשבות שאיני רוצה לחשוב עליהן למרות הידיעה שהקלוריות נכנסות לבטן והיא תופחת. אז אני שוחה ומנסה באמצעות השחייה " לשמור על איזון" וזה לא כל כך הולך. אני שומע מבניי אנשי ההיי טק ו"הננוס חלקיקים" הסברים כשיש להם סבלנות אלי וזה נדיר ואיני מבין מילה. שומע כי צריך להראות התעניינות , אני אוהב אותם ואת ילדיהם (נכדי) אז התעניינות זה טוב ליחסים. לפעמים מרחיק את הטלפון כי בשבילי זה "בלה בלה" אומר יופי שנשמע שמתאים או אוי אוי שמתאים ומשתדל לא להתבלבל. בסה"כ אני רוצה שיהיו בסביבה ושיצליחו. איך ומה אין לי מושג. אני מת על נכדי כי אתם עוד מוצא שפה משותפת. עכשיו תקראו בבקשה את הספר ותבינו למה אני כל כך אוהב אותו וחוזר ומעיין בו. "האני ואני" לאורך ה"ביקורת הספרותית שלי על ספר זה" נראה לי ש"האני" הזה לא לבד יש הרבה מאד כאלו "אני" לכן אני מזדהה אתו וחוזר וכותב מעין ביקורת. אשמח לקבל "לייקים" שאדע שאני לא לבד.

כתבתי ביקורת על הספר הזה ובכל זאת שוב משהו נוסף. אני אוהב את הספר הזה כי אין לי מושג בטכנולוגיה מתקדמת, מכסימום אני יודע להכנס לאתר הזה. איני מבין כלום בהיי טק כי למרות שבני גילי (63) גאים מאד ביכולותיהם המופלאות בתחום ובעוד תחומים.... שגם בגיל 75 הם עדיין מגלים יכולות אדירות(-: פער הדורות חברים. אנחנו המזדקנים ושלא יאמרו "אתה עדיין צעיר" אני לא צעיר. אני מתנשף בעליות. אני מתיישב על הספסל הראשון שמזדמן לי. וכ"ו וכ"ו אני מתבונן בעצמי במראה (בדרך כלל אצל הספר) בבית איני מרבה להסתכל. בהחלט לא מתלהב. אני נוהג לאט ומעצבן נהגים "שנורא" ממהרים. אני שותה בירה לבנה כדי להתחמק ממחשבות שאיני רוצה לחשוב עליהן למרות הידיעה שהקלוריות נכנסות לבטן והיא תופחת. אז אני שוחה ומנסה באמצעות השחייה " לשמור על איזון" וזה לא כל כך הולך. אני שומע מבניי אנשי ההיי טק ו"הננוס חלקיקים" הסברים כשיש להם סבלנות אלי וזה נדיר ואיני מבין מילה. שומע כי צריך להראות התעניינות , אני אוהב אותם ואת ילדיהם (נכדי) אז התעניינות זה טוב ליחסים. לפעמים מרחיק את הטלפון כי בשבילי זה "בלה בלה" אומר יופי שנשמע שמתאים או אוי אוי שמתאים ומשתדל לא להתבלבל. בסה"כ אני רוצה שיהיו בסביבה ושיצליחו. איך ומה אין לי מושג. אני מת על נכדי כי אתם עוד מוצא שפה משותפת. עכשיו תקראו בבקשה את הספר ותבינו למה אני כל כך אוהב אותו וחוזר ומעיין בו. "האני ואני" לאורך ה"ביקורת הספרותית שלי על ספר זה" נראה לי ש"האני" הזה לא לבד יש הרבה מאד כאלו "אני" לכן אני מזדהה אתו וחוזר וכותב מעין ביקורת. אשמח לקבל "לייקים" שאדע שאני לא לבד.

מרבים לציין את הנצחון במלחמת יום הכפורים. למרות תנאי הפתיחה הגרועים נצחנו. עובדתית המלחמה הזו היא טראומה ששינתה את פני המדינה ממדינה מצליחה ומפתיעה בהשגיה למדינה בדיכאון. מהו הנצחון? 1.הופתענו-ההנהגה ושירותי הביטחון נכשלו ובגדול. 2.הצבא לא היה מוכן למלחמה 3.מלחמות גנרלים במהלך המלחמה ואחריה. 4.טרגדיה נוראה הרוגים ופצועים כתוצאה ממה שציינתי. 5.בעת המלחמה רכבת אוירית אמריקאית של מטוסי גלקסי סיפקה כלי נשק ותחומושת ללא תיגבור זה המצב היה יכול להיות גרוע יותר. 6. איבדנו מכוח ההרתעה שלנו באופן משמעותי -עד היום לא הצלחנו להשיב את ההרתעה עובדה שאנו מאויימים ללא הרף. הספר הזה יצא זמן קצר אחרי המלחמה לפני שהספיקו "לטייח" הוא קריא ומציג את העובדות כפי שנראו בסיומה. זה חשוב משום שלא בכל התחומים הוסקו המסקנות. משום שאסור לרגע אחד לשכוח כדי שלא נחזור ונעמוד במצבים דומים בעתיד. בעיני המלחמה ההיא הביאה למהפך. איני בודק מי טוב לישראל ימין או שמאל. זכורה לי תופעה לא סימפטית לדעתי שהיא תולדה של אותה מלחמה שמנהיג ישראלי מהחשובים שקמו שנחשב לאדם הגון וישר והיה לראש ממשלת ישראל כנראה בעיקבות תוצאות המלחמה בנוסף בעיקבות שחיתויות בצמרת עורר לדעתי פופליזם בהיותו מוריד מערך המשכילים פוגע בקיבוצים באופן גורף בכך גרם נזק רב לחינוך שינה את הגישה שכוחה של מדינת ישראל הוא בעדיפות איכותית. תהליך שנראה לי לצערי שעדיין ממשיך. אני יודע שזה עלול לקומם. ישנם הטוענים שהנצחון גדול יותר דווקא משום שהצלחנו למרות תנאי הפתיחה הגרועים להשיב מלחמה ולהציל את מדינת ישראל מחורבן. אני חולק על כך ובעיני משפט המפתח לתאור "הניצחון" ההוא "עוד ניצחון שכזה ואבדנו".