משום מה -אולי שחיתות שגברה בשנים האחרונות לשלטון מפלגת העבודה בארץ והכשלון הנורא במלחמת יום הכיפורים חדל עם השטויות על הנצחון במלחמה ההיא הביאו למהפך.
המלחמה הייתה כישלון ואסון לאומי הגדול מאז קום המדינה.
קבלנו מדינה ימנית אבל ימין מסתבר הוא במובן הפוליטי והכלכלי כאחד. (את הקשר איני מבין אבל הוא קיים).
איני רואה קשר בין כלכלה לבין "שטחים מוחזקים" "כבושים"
"משוחררים" כל אחד מאתנו על פי תפיסת עולמו.
אבל אני מודאג מה"כלכלה החופשית".
פערי השכר הגדלים.
חוסר הביטחון הכלכלי-קרנות פנסיה שודדות שהפכו לקזינו.
זה מדאיג אותי.
כאשר אדם חש חוסר ביטחון לגבי עתידו זה מדאיג.
כאשר פערי השכר הולכים וגדלים, כאשר מקום העבודה אינו בטוח זה מדאיג מאד.
התחושה שלי שכיום תחושת הביטחון הכלכלי והביטחוני בשפל חסר תקדים.
לכן אני רוצה להזכיר לאלו המבוגרים ביננו ולשלוח מסר לצעירים יותר שאינם זוכרים. שאנו בני ה-60 חיינו בבטחון כלכלי יחסי. עבדנו וידענו שבבוא היום תהיה לנו פנסיה שתאפשר קיום.
נכון רובנו לא טסנו לתאילנד וסיירנו בהודו אבל ידענו שבצאתנו לגימלאות נתקיים בכבוד יחסי.
כעת המצב לדעתי גרוע הרבה יותר אין בטחון מדיני לקיומנו
בזאת איני מאשים איש שכנינו הם אותם שכנים ויחסם אלינו לא השתנה.
אבל הביטחון הכלכלי אבד.
קרנות הפנסיה הפכו ל"קזינו" . רובנו איננו בטוחים לגבי עתידנו הכלכלי.
"השיטה" מאפשרת להתעשר, פערי השכר בילתי נסבלים.
אבל כשמעמד הביניים אנשים שעובדים ומוכנים להשקיע כדי לדאוג לעתידם. אינם יכולים לחוש ביטחון כלכלי, אינם בטוחים שיוכלו לסייע בבוא היום לעצמם ולאהובים עליהם. זה ללא ספק רע.
אסור שמצב זה ימשך. אנו לא ארה"ב - רומא העתיקה של המאה ה-21 שהולכת וקורסת מיום ליום מול עיננו.
בנושא הזה חייב לחול שינוי וזה בידינו. ישראל חייבת להיות מדינת רווחה. מדינה סוציאל דמוקרטית שתדאג לכלל אזרחיה. זה היה המסר של מגילת העצמאות והוא נכון היום
לא פחות מאשר כשנכתבה ורבים וטובים מראשי הציבור חתמו עליה.
המלחמה הייתה כישלון ואסון לאומי הגדול מאז קום המדינה.
קבלנו מדינה ימנית אבל ימין מסתבר הוא במובן הפוליטי והכלכלי כאחד. (את הקשר איני מבין אבל הוא קיים).
איני רואה קשר בין כלכלה לבין "שטחים מוחזקים" "כבושים"
"משוחררים" כל אחד מאתנו על פי תפיסת עולמו.
אבל אני מודאג מה"כלכלה החופשית".
פערי השכר הגדלים.
חוסר הביטחון הכלכלי-קרנות פנסיה שודדות שהפכו לקזינו.
זה מדאיג אותי.
כאשר אדם חש חוסר ביטחון לגבי עתידו זה מדאיג.
כאשר פערי השכר הולכים וגדלים, כאשר מקום העבודה אינו בטוח זה מדאיג מאד.
התחושה שלי שכיום תחושת הביטחון הכלכלי והביטחוני בשפל חסר תקדים.
לכן אני רוצה להזכיר לאלו המבוגרים ביננו ולשלוח מסר לצעירים יותר שאינם זוכרים. שאנו בני ה-60 חיינו בבטחון כלכלי יחסי. עבדנו וידענו שבבוא היום תהיה לנו פנסיה שתאפשר קיום.
נכון רובנו לא טסנו לתאילנד וסיירנו בהודו אבל ידענו שבצאתנו לגימלאות נתקיים בכבוד יחסי.
כעת המצב לדעתי גרוע הרבה יותר אין בטחון מדיני לקיומנו
בזאת איני מאשים איש שכנינו הם אותם שכנים ויחסם אלינו לא השתנה.
אבל הביטחון הכלכלי אבד.
קרנות הפנסיה הפכו ל"קזינו" . רובנו איננו בטוחים לגבי עתידנו הכלכלי.
"השיטה" מאפשרת להתעשר, פערי השכר בילתי נסבלים.
אבל כשמעמד הביניים אנשים שעובדים ומוכנים להשקיע כדי לדאוג לעתידם. אינם יכולים לחוש ביטחון כלכלי, אינם בטוחים שיוכלו לסייע בבוא היום לעצמם ולאהובים עליהם. זה ללא ספק רע.
אסור שמצב זה ימשך. אנו לא ארה"ב - רומא העתיקה של המאה ה-21 שהולכת וקורסת מיום ליום מול עיננו.
בנושא הזה חייב לחול שינוי וזה בידינו. ישראל חייבת להיות מדינת רווחה. מדינה סוציאל דמוקרטית שתדאג לכלל אזרחיה. זה היה המסר של מגילת העצמאות והוא נכון היום
לא פחות מאשר כשנכתבה ורבים וטובים מראשי הציבור חתמו עליה.