קיטש מתקתק להמונים. הספר מתחיל בזה שהמחבר מספר איך בגיל 16 הוא כמעט איבד את חייו כשהוא החליק על שלולית שמן (אירוע טראומטי משנה חיים, קיטש...) ואז הוא עשה לעצמו רשימה של משאלות לב שהוא רוצה להגשים (מטרה כאילו. קיטש...) ואיך הוא בחר להתייחס לחייו כאילו כל יום הוא יומו האחרון (בעעע... קישט). בספר מופיעים כל מיני משפטים כאילו חכמים (אבל... קיטשיים...) באותיות ענקיות, כמו "כשיש לנו מטרה ברורה ומסומנת שאנחנו כמהים להגיע אליה, שום דרך אינה ארוכה מדי או בלתי אפשרית". קיטש כבר אמרתי? ויש גם פתגמים (לא רק קיטשיים, אלא גם מפגרים, כמו "מה שלומדים בימי הנעורים, עושים היטב בעת זקנה" - פתגם הולנדי כמו שכתוב בספר) וציטוטים מתחכמים של כל מיני ידוענים, כמו "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים" - שמעון פרס. אחר כך זה הולך (כלומר רץ) ומדרדר עוד יותר, ובסוף יש גם המון עמודים ריקים שבהם הקוראים מוזמנים לכתוב את רשימות המשאלות שלהם לפי קטגוריות. יש גם רשימה בשם "הספרים שאני רוצה לקרוא" (כאילו שאי אפשר לעשות את זה בסימניה, בצורה נוחה הרבה יותר), אז תעשו לעצמכם טובה ואל תכניסו את הספר (?) הזה לרשימה הזו.

הגעתי למסקנה שספרי מתח ואמינות זה סוג של אוקסימורון. כאילו, למצוא הגיון בכל התפניות העלילתיות האידיוטיות האלה זה כמו למצוא מפל מים באמצע המדבר. אז אתם מתעלמים כמוני מהדביליות של חוסר ההיגיון בסיפור המתח הזה, אתם מקבלים ספר נפלא. אבל אם לא...

קיטש מתקתק להמונים. הספר מתחיל בזה שהמחבר מספר איך בגיל 16 הוא כמעט איבד את חייו כשהוא החליק על שלולית שמן (אירוע טראומטי משנה חיים, קיטש...) ואז הוא עשה לעצמו רשימה של משאלות לב שהוא רוצה להגשים (מטרה כאילו. קיטש...) ואיך הוא בחר להתייחס לחייו כאילו כל יום הוא יומו האחרון (בעעע... קישט). בספר מופיעים כל מיני משפטים כאילו חכמים (אבל... קיטשיים...) באותיות ענקיות, כמו "כשיש לנו מטרה ברורה ומסומנת שאנחנו כמהים להגיע אליה, שום דרך אינה ארוכה מדי או בלתי אפשרית". קיטש כבר אמרתי? ויש גם פתגמים (לא רק קיטשיים, אלא גם מפגרים, כמו "מה שלומדים בימי הנעורים, עושים היטב בעת זקנה" - פתגם הולנדי כמו שכתוב בספר) וציטוטים מתחכמים של כל מיני ידוענים, כמו "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים" - שמעון פרס. אחר כך זה הולך (כלומר רץ) ומדרדר עוד יותר, ובסוף יש גם המון עמודים ריקים שבהם הקוראים מוזמנים לכתוב את רשימות המשאלות שלהם לפי קטגוריות. יש גם רשימה בשם "הספרים שאני רוצה לקרוא" (כאילו שאי אפשר לעשות את זה בסימניה, בצורה נוחה הרבה יותר), אז תעשו לעצמכם טובה ואל תכניסו את הספר (?) הזה לרשימה הזו.

קיטש מתקתק להמונים. הספר מתחיל בזה שהמחבר מספר איך בגיל 16 הוא כמעט איבד את חייו כשהוא החליק על שלולית שמן (אירוע טראומטי משנה חיים, קיטש...) ואז הוא עשה לעצמו רשימה של משאלות לב שהוא רוצה להגשים (מטרה כאילו. קיטש...) ואיך הוא בחר להתייחס לחייו כאילו כל יום הוא יומו האחרון (בעעע... קישט). בספר מופיעים כל מיני משפטים כאילו חכמים (אבל... קיטשיים...) באותיות ענקיות, כמו "כשיש לנו מטרה ברורה ומסומנת שאנחנו כמהים להגיע אליה, שום דרך אינה ארוכה מדי או בלתי אפשרית". קיטש כבר אמרתי? ויש גם פתגמים (לא רק קיטשיים, אלא גם מפגרים, כמו "מה שלומדים בימי הנעורים, עושים היטב בעת זקנה" - פתגם הולנדי כמו שכתוב בספר) וציטוטים מתחכמים של כל מיני ידוענים, כמו "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים" - שמעון פרס. אחר כך זה הולך (כלומר רץ) ומדרדר עוד יותר, ובסוף יש גם המון עמודים ריקים שבהם הקוראים מוזמנים לכתוב את רשימות המשאלות שלהם לפי קטגוריות. יש גם רשימה בשם "הספרים שאני רוצה לקרוא" (כאילו שאי אפשר לעשות את זה בסימניה, בצורה נוחה הרבה יותר), אז תעשו לעצמכם טובה ואל תכניסו את הספר (?) הזה לרשימה הזו.

קיטש מתקתק להמונים. הספר מתחיל בזה שהמחבר מספר איך בגיל 16 הוא כמעט איבד את חייו כשהוא החליק על שלולית שמן (אירוע טראומטי משנה חיים, קיטש...) ואז הוא עשה לעצמו רשימה של משאלות לב שהוא רוצה להגשים (מטרה כאילו. קיטש...) ואיך הוא בחר להתייחס לחייו כאילו כל יום הוא יומו האחרון (בעעע... קישט). בספר מופיעים כל מיני משפטים כאילו חכמים (אבל... קיטשיים...) באותיות ענקיות, כמו "כשיש לנו מטרה ברורה ומסומנת שאנחנו כמהים להגיע אליה, שום דרך אינה ארוכה מדי או בלתי אפשרית". קיטש כבר אמרתי? ויש גם פתגמים (לא רק קיטשיים, אלא גם מפגרים, כמו "מה שלומדים בימי הנעורים, עושים היטב בעת זקנה" - פתגם הולנדי כמו שכתוב בספר) וציטוטים מתחכמים של כל מיני ידוענים, כמו "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים" - שמעון פרס. אחר כך זה הולך (כלומר רץ) ומדרדר עוד יותר, ובסוף יש גם המון עמודים ריקים שבהם הקוראים מוזמנים לכתוב את רשימות המשאלות שלהם לפי קטגוריות. יש גם רשימה בשם "הספרים שאני רוצה לקרוא" (כאילו שאי אפשר לעשות את זה בסימניה, בצורה נוחה הרבה יותר), אז תעשו לעצמכם טובה ואל תכניסו את הספר (?) הזה לרשימה הזו.

קיטש מתקתק להמונים. הספר מתחיל בזה שהמחבר מספר איך בגיל 16 הוא כמעט איבד את חייו כשהוא החליק על שלולית שמן (אירוע טראומטי משנה חיים, קיטש...) ואז הוא עשה לעצמו רשימה של משאלות לב שהוא רוצה להגשים (מטרה כאילו. קיטש...) ואיך הוא בחר להתייחס לחייו כאילו כל יום הוא יומו האחרון (בעעע... קישט). בספר מופיעים כל מיני משפטים כאילו חכמים (אבל... קיטשיים...) באותיות ענקיות, כמו "כשיש לנו מטרה ברורה ומסומנת שאנחנו כמהים להגיע אליה, שום דרך אינה ארוכה מדי או בלתי אפשרית". קיטש כבר אמרתי? ויש גם פתגמים (לא רק קיטשיים, אלא גם מפגרים, כמו "מה שלומדים בימי הנעורים, עושים היטב בעת זקנה" - פתגם הולנדי כמו שכתוב בספר) וציטוטים מתחכמים של כל מיני ידוענים, כמו "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים" - שמעון פרס. אחר כך זה הולך (כלומר רץ) ומדרדר עוד יותר, ובסוף יש גם המון עמודים ריקים שבהם הקוראים מוזמנים לכתוב את רשימות המשאלות שלהם לפי קטגוריות. יש גם רשימה בשם "הספרים שאני רוצה לקרוא" (כאילו שאי אפשר לעשות את זה בסימניה, בצורה נוחה הרבה יותר), אז תעשו לעצמכם טובה ואל תכניסו את הספר (?) הזה לרשימה הזו.