לפעמים ספרים גאוניים נקרים בדרכך במקרה, עקב המלצה אקראית, או בדרך אחרת ואת חושבת לעצמך כמה ספרים נפלאים את מפסידה... בכול אופן, על "המפלים" לא שמעתי וגם לא ממש על הסופרת, <mark>ג'ויס קרול אוטס</mark>. מבדיקה בויקיפדיה מסתבר שהיא סופרת אמריקאית ותיקה ועטורת פרסים, שתורגמה מעט יחסית לעברית, בעיקר בשנות ה 80', ולאחרונה עוד כמה ספרים בקטגוריית הנוער. גם זו שאלה מעוררת מחשבה, את מי בוחרים לתרגם, ואת מי אנחנו מפסידי

משפחה היא כמו מפל.

כמו שמפל יכול להיות פלא טבע, מחזה מעורר התפעלות ויופי, מלא בעוצמה - כך גם המשפחה.
אבל, לעיתים, מפל יכול להיות גם אסון, מועד לנפילות, לתאונות, למוות, שלא לומר להתאבדויות - כך גם המשפחה, גם הטובה והמאושרת ביותר, יכולה להתפרק לה לאט לאט.

ועל כך הספר.

והספר, גם הוא כמו מפל - בהתחלה, אמנם היה איטי ולא כל כך זרם לי, הוא הרגיש לי בכתיבתו ובסגנונו כמו רומן למשרתות שכאילו נכתב

ספר ממש עצוב, כל כך הזדהתי עם ג'נה - הדמות הראשית, שנסחפה אחרי כולם ואפילו לא שמה לב לזה.
עברה בי צמרמורת בכל פעם שרק פתחתי את הספר.
<mark>ג'ויס קרול אוטס</mark> הציגה את ההרגשה בלקיחת סמים והתרופות בצורה כל כך יפה. מומלץ.

לא ספר לעדיני נפש.
<mark>ג'ויס קרול אוטס</mark> כתבה את הספר, כפי שנכתב בגוף ראשון ע"י חולה נפש וסוטה מין.
לקוונטין פ. - הגיבור המספר - יש אובססיה; הוא רוצה להשיג לעצמו זומבי, שהוא ייצור לעצמו במו ידיו. ומטרת הזומבי לשמש לו כעבד, בעיקר מיני, אבל לא רק.
הספר גדוש תיאורים מיניים בוטים וקשים לעיכול, וכן תיאורים אלימים שעבור קוונטין פ. הם מובנים מאליהם.
הקורא-הצופה, שנכנס לעולמו של קוונטין, מתוך בחירתו של זה ה

מלודרמה היא דרך זולה לנסות לעורר רגש. אבל אם יש לך כישרון, וברור שיש לך – למה שתדבקי בַּמלודרמה בכזו עקשנות? איך היא משרתת אותך?

אלא אם הרגש שרצית לעורר, אוטס היקרה, הוא תימהון, ואז הצלחת, כי מזה עוררת בשפע –
למה כל משפט צריך להיות גדוש בכזו תיאטרליות?
למה הספר הזה הוא אוסף סיפורים אקראיים ומשמימים שמתפתחים ונקטעים לסירוגין, מבלי להתחבר? איך הם תורמים זה לזה?
מנין צצה הדמות החדשה הזו בשלושים העמו

ההגדרה המתאימה היא ספר אחר. מאד מומלץ לקריאה אבל לא קל.ראשית הוא ארוך ומתפתל והעלילה פונה למספר כיוונים שלפעמים קשה למצוא את הקשר בינהם חוץ מהדמות המרכזית שהיא החוט המקשר אריאה. סיפור המתרחש סביב מפלי הניאגרה.אראיה,גיבורת הספר, היא רוקה מבוגרת בת לכומר ממשפחה מאד שמרנית . היא זמרת ופסנתרנית ומורה לפסנתר. נישאת לכומר, בן של כומר, כאשר שניהם אינם יודעים מה הם נישואים מה זו מערכת יחסים בין גבר לאישה

סיפור משפחתי הנפרש על פני כשלושים שנה, בשכונות מגורים סביב מפלי הניאגרה בארה"ב.
ב-1950 אראיה בת ה-29 נמצאת עם בעלה הטרי בירח הדבש שלהם, בבית מלון ליד מפלי הניאגרה,
למחרת החתונה הבעל מחליט לקפוץ אל המים הגועשים במפלים ובכך מוצא את מותו, כך מתחיל הסיפור המקסים הזה.
אראיה משקמת את חייה ונישאת מחדש לעורך דין צעיר ומצליח, דרק ברנבי.
הקורא נחשף לחיי המשפחה, זוגיות, יחסי הורים-ילדים, חיי הקהילה ולכו

בפעם הראשונה שהספרנית המליצה לי על הספר, הסתכלתי על הכריכה שלו וחיפשתי ספרים אחרים. כל פעם כשהייתי מבקרת שם ומחפשת ספרים, היא הייתה מציעה לי אותו אבל בגלל הכריכה והתקציר שלא הצליחו למשוך אותי, פשוט לא הסכמתי לקחת אותו.
אחרי בערך שנתיים היא הביאה לי אותו שוב והפעם החלטתי לנסות, ואני שמחה שניסיתי.
ספר מקסים, אני אישית אהבתי את כל מה שמתרחש שם ואת ההרגשות ושני העולמות שמתנגשים ומה יוצר בהם ומתוכם.

ספר טוב.
אבל-הוא היה יכול להיות יותר יפה.
הסיפור באמת נוגע בנקודות של החיים למי שעברה ת.דרכים קשה-והוא מספר בדרך מאוד נכונה.